שואל ומשיב/ג/א/כה
שואל ומשיב 
ג א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מכתבו הגיעני היום ובו בפרק הובא אלי מהב"ד הרבה שאלות הנחוצות אך לפי שמע"ל ביקש שנחוץ הוא לו אמרתי להשיב על אתר והנה שאלתו באיש אחד שבא למע"ל ושאל על הבכור אם הוא מום קבוע והורה לו שהוא מום קבוע ואמר למע"ל שנותן למע"ל טה"נ שיוכל ליתנו לכהן שירצה ונתן מע"ל לכהן ובתוך השיחה סיפר האיש לפ"ת שהוא נתן להעכו"ם האם של הבכור לעכו"ם שהי' לו ג"כ שה ולאחר שנה הביא לו העכו"ם האם עם הבכור ואמר לו שגם שלו בכרה וילדה כשבה והאיש לא הי' מכיר לא להאם ולא להבכור וא"כ יש ספק שמא יש לו ילדה נקבה ושל העכו"ם זכר וכאשר שמע אחד זאת אמר לו שאין צריך ליתן לכהן כלום דספק בכור הוא שמא החליף העכו"ם כי נקבה כשבה עדיף להעכו"ם מהבכור זכר ועתה טען הישראל שהכהן יחזור לו הבכור כי ספק הוא וא"ש לכהן וע"ז הביא מע"ל דברי הש"ע ביו"ד סי' שט"ו דתקפו כהן מוציאין מידו ואפי' נתן לו הבעלים בטעות ג"כ מוציאין מידו והנה מע"ל כתב דלפי דברי הש"ך שם שכתב דטעם דתקפו כהן מוציאין מידו הוא בשביל טובה"נ שיש לו וכאן נתן טוה"נ למע"ל וא"כ לא נשאר לו טוה"נ ושוב תוקפו כהן לא מוציאין מידו וכ"ש כשנתן לו מעצמו וע"ז כתב מע"ל דהש"ך ע"כ מודה לטעמו של הט"ז מהפוסקים דאל"כ למה בנתן לו מעצמו דל"ש טעמו של הש"ך וא"כ למה מוציאין וע"כ דמודה להט"ז ומ"ש הטעם של טובת הנאה האריך מע"ל דנ"מ בזה אם יש לו מלוה לכהן ממקום אחר תביעת ממון ואני אומר דבלא"ה דברי הש"ך תמוהין כמ"ש בחיבורי כ"ת ואפס קצת הזכרתי בהגהותי לש"ע שם דפוס מענקיש דבתוס' ורא"ש וכל הפוסקים לא משמע כן ואף דהר"ן פ' הזרוע כתב ג"כ דיש לו טוה"נ אבל זה כתב לסוף ועיקר הטעם דהוה תפס שלא ברשות והארכתי בזה שם ולא נפניתי כעת להעתיק אמנם כעת נתישבתי דדברי הש"ך נכונים ומצרך צריכי דהנה הש"ך בתוקפו כהן בהא דנותנו לו בטעות אמאי צריך להחזיר הא זה הוה תפס ברשות וכתב כיון דהוה כתופס בטעות ואלו ידע לא הי' תפס הוה כתפס שלא ברשות ודבריו תמוהין הא הוא נתן לו ומהו דהוי בטעות אבל מ"מ לא תפיס שלא ברשות וראיתי בתומים בקונטרס תקפו כהן אות ס"א ס"ב כתב באמת דדוקא כשהכהן ג"כ אינו רוצה לזכות אבל כשהכהן אינו רוצה לחזור הוה תפיס ברשות אך זה דחוק בכוונת המהרי"ל ורמ"א דמיירי שהכהן רוצה להחזיר אך לפעד"נ כיון דטוה"נ של הבעלים א"כ לא מקרי תפיסה גמורה ואף שנתן לו מעצמו כל שאילו ידע בודאי לא נתן לו א"כ שוב טוה"נ שלו ויכול עכ"פ לחזור בו מלתתו לזה ושוב ל"מ תפס ברשות לו יהא דטוה"נ כי האי דבידו שלא ליתן עכ"פ כשהי' נותן לכהן הי' הכהן נתן לו סך מסוים שוב לא מקרי אף תפיסה ברשות וז"ב וא"כ שפיר כתב הש"ך טעמו שיהי' שייך גם בנתנו מעצמו וז"ב וא"כ גם כאן נהי דנתן למע"ל טוה"נ מ"מ כל שנתן להל' שנתן בטעות שוב חוזר בו שעכ"פ אף אם ירצה לצאת י"ש הך טוה"נ מילי דמזדבני בדינרי היא ושפיר יכול לחזור בו וז"ב כשמש ובלא"ה בנ"ד הרי נתן למע"ל טוה"נ אבל הוא לא נתן להכהן וכל שנתן הל' שנתן בטעות בודאי טוה"נ של ישראל וז"ב ומה שהאריך בדברי הר"י בסאן שכל ספק ממון הוה ספק איסור הנה בזה האמת כ"ש התומים דספק גזל לא אסרה התורה וע' בע"ז ד' כ"ד ב' ברש"י ד"ה מכאן ואילך שדברינו מסכים לדברי התומים ע"ש ואף שאני בהגהותי ליו"ד כתבתי להסב דברי רש"י על אופן אחר ע"ש בסי' שט"ז דפוס מענקיש אבל מ"מ ז"ב דספק גזל לא אסרה התורה וע"כ אין לפלפל בזה דרך כלל ז"ב דכל דבר שהיא ספק בכור א"צ ליתנו לכהן ואף אם נתנו לו כל שהי' בטעות ל"ש נתינה ועי' בסנהדרין דף ע"ד גבי גנבי דגנבי דכל שסבור שהוא חייב בדיני אדם אף שהוא חייב בדיני שמים הוה נתינה בטעות ומזה למד הבית יעקב סי' סמך בא"י אם הלויתני דפטור בדיני אדם אף שנתן לו וסבר שהוא חייב בד"א הוה מחילה בטעות ואף שהקצה"ח סי' ע"ה ס"ק ד' חולק בזה היינו דוקא שם שחייב עכ"פ לצי"ש אבל כאן שאין שום חיוב עליו ודאי פטור ויכול לחזור אף שנתנו בטעות וז"ב ומן האמור נפשט מה שנסתפק אם יכול למכור קודם שחיטה לעכו"ם דודאי יכול למכור דהרי בודאי בכור פסק רמ"א בסי' ש"ז דיכול למוכרו אף שהש"ך חולק בשם מהרש"ל ואני כתבתי בגליון המהרש"ל היטב דיבר וגם הבאתי דברי זקני הח"ץ ז"ל שהאריך בזה דניחוש שמא יחזור וימכרנו לישראל מ"מ זה בודאי בכור אבל לא בספק בכור. דברי הכותב בנחיצה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |