שואל ומשיב/ג/א/כד

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן כד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג כו' מוה' גרשון נ"י האבד"ק איוואסקויץ:

מכתבו מגלה עפה הגיעני והעתיק לי מה שכתבתי בדבר המקוה ומה שמפלפל מעלתו כעת בסוגיא מלתא מני אזדא ואין לפני מכתבו הראשון רק העתק מתשובתי והנה מה שנסתפק אם טפטף הארגז מעט מעט אך לא טיף אחר טיף אי מועיל ולא נקרא זחילה הנה כבר כתבתי במכתבי הראשון דכל שנזחל וניכר זחילתו אף שנפסק מעט גם זה יקרא זחילה ומ"ש מעלתו דמ"ש סתם להכשיר המקוה ולא ביארתי דדוקא ע"י התיקונים שכתב מעלתו באמת אין צריך לשום תיקון כמ"ש למעלתו שרצה להראות חריפתו אבל לדינא אין צריך כלל יתר הדברים שכתב מעלתו לפי שאינו נוגע לדין אין הזמן מספיק כעת לעיין בזה. עתה אשיב למה שנסתפק מעלתו בענין תיקון עירובין שבאמצע העיר עובר נהר מים המחלק את העיר לשנים והמים עוברים מחוץ לעיר מצד זה ומצד זה ומחוץ לעיר המים עמוקים יוד טפחים אבל בתוך העיר יש מקומות בהנהר אשר אין בכל רוחב הנהר מקום עמוק י"ט ויש מקומות בהנהר אשר בעומק הוא עשרה טפחים אמנם אינו מתלקט עשרה מתוך ד' אמות אלא העומק היא במקום שיש יותר מד' אמות משפת הנהר וגדודי הנהר בשפתו אינם גבוהים ויש בו בצירוף הגדודת מתלקט יוד טפחים תוך ד' אמות רק שהמים בעצמם אינם עמוקים עשרה רק במקום אשר הוא יותר מד' אמות משפתו והנה מעלתו הביא דברי הפמ"ג בא"א סי' שנ"ו סק"א שכתב שצ"ע אם חוץ לחצר עמוקה עשרה טפחים רוחב ד' ובתוך החצר אינה עמוקה עשרה טפחים או להיפך מה הדין וע"ז תמה מעלתו דהוא ש"ס ערוך עירובין פ"ז ע"ב דפריך הש"ס ותיהוי כחורי כרמלית ומשני אין חורין לכרמלית ורב אשי אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית הני מילי בסמיכי אבל לא במופלגת ופירש הריטב"א דמופלגת היינו שאיכא יותר מד' טפחים הרי מבואר ספיקו של הפ"מ ולפענ"ד אין ראי' מזה דרש"י דייק שם ד"ה ותהוי האי אמה אפי' לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית ע"ז שפיר אמרו דאין חורין לכרמלית ובפרט במופלגת לא מקרי כרמלית מה שע"י חורין נעשין כרמלית אבל הפ"מ מסתפק באמה שיש בה שיעור כרמלית בעיר רק שאם בתוך החצר אינה עמוקה יוד טפחים ורחבה ד' ואז אין נעשית רשות לעצמה ואם הוא ברה"ר הוי רה"ר ואם הוא ברה"י הוי כרה"י וע"ז נסתפק אם מה שהיא חוץ לחצר עושה מה שבתוך החצר כרשות לעצמו ומה ענין חורי כרמלית לזה וזה ברור לדעתי שאין ראי' משם ומה שנסתפק מעלתו אם באמצע עמוק יוד טפחים ובשפתה אינה עמוקה יוד טפחים ואינו מתלקט יוד מתוך ד"א אי מותר לטלטל למלאות מן הנהר או לטלטל בתוך העיר עצמה הנה דבר זה מבואר בשו"ת חתם סופר סי' פ"ז דהכל תלוי בשפת הנהר וכן עיקר שכן נראה ג"כ מתשו' אמרי אש סי' כ' יעו"ש גם מה שהאריך מעלתו לענין צוה"פ במים אי מועיל והאריך בענין צוה"פ שעשאה מן הצד והביא דברי הפמ"ג סי' שס"ג דפתחא במיא לא עבדי אינשי ומעל' האריך בזה הנה גם בשו"ת אמרי א"ש האריך בזה וכתב דאפשר דהקילו במיא שיהי' מועיל צוה"פ וכבר הארכתי בזה זה שנים רבות לענין פיתחא במיא וכעת לא ידעתי היכן דרך כלל לענ"ד צוה"פ מועיל אף בעמוק והלכה כדברי המיקל בעירוב בפרט לענין מים שגם מחיצה תלוי' התירו במים ויסלח לעיין בתשו' אחרונים בזה שוב ראיתי ברז"ה שפירש הקושיא ותיהוי כחורי כרמלית בזה"ל ואקשינין עליו דזעירי דמוקי לה באמת המים גופא למה היא מקום פטור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כיון שהאמה באה מהאגם הגדול שהיא כרמלית בלא ספק תהא זו האמה כחורי כרמלית ותיתסר אפילו בפחות משלשה דקס"ד חורי כרמלית ככרמלית כשם שחורי רה"י כרה"י ומהדרינן אין חורין לכרמלית הנה מבואר דהקושיא הוא לזעירי דלמה יהי' מקום פטור והלא חורי כרמלית ככרמלית וע"ז משני דאין חורין לכרמלית ולפ"ז זה לזעירי דס"ל כשאין כשיעור למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' הוי מקום פטור וע"ז שפיר אמרו דחורי כרמלית לא אמרינן אבל לדידן דאמרינן דכל שאין שיעור במה שנכנס האמה לחצר לא הוי מקום פטור רק שאינה נעשה רשות לעצמה ואם הוא ברה"ר הוא כרה"ר וברה"י כרה"י כמ"ש רש"י במשנה בד"ה שלא היתה כשיעור וא"כ שפיר מסתפק הפרמ"ג דאז אין בחצר כשיעור וחוץ לחצר יש שיעור אפשר לומר דנעשית רשות לעצמה ול"ש אין חורין לכרמלית דדוקא לענין שיהי' מוציא מידי מקום פטור זה אין סברא לחייב ע"י שחורי כרמלית ככרמלית אבל להוציא מידי רשות הרבים או רה"י שתהי' רשות לעצמה יש לומר דנעשית לעצמה ע"י שיש בתוך החצר או חוץ לחצר כשיעור קובע רשות לעצמה וז"ב לדעתי ות"ל שהרגשתי למעלה לחלק בין חורי כרמלית אם אין כשיעור או שיש שיעור בזה רק שלמעלה השבתי לחלק בין אם אין בתוך העיר שיעור כרמלית רק שבא מאגם המים חוץ לעיר שיהיו עי"ז כחורי כרמלית זה לא אמרינן אבל כל שיש בתוך העיר שיעור כרמלית רק שבתוך החצר לא הוה כשיעור בזה שפיר אמרינן דגם מה שחוץ לחצר מחשבו להעשות רשות לעצמו שפיר אמרינן אבל זה דחוק לחלק אבל מ"ש כאן היא נכון וזכות הפמ"ג דנפיש טובא יעמוד לי שטרחתי להעמיד דבריו שלא יהיו טעות חלילה והנה במ"ש למעלה בשם הפמ"ג דפתחא דמיא לא עבדי אנשי כ"כ במשבצות סי' שס"ג סוף סק"א אבל באשל אברהם סי' שס"א הביא בשם התוס' שבת לענין פתחא בקרן זויות דאי עביד במזוזה ומשקוף אף בקרן זויות עבדי אנשי ע"ש סק"ז ועיינתי בתוס' שבת עצמו ובסי' שנ"ו כתב בסק"ו דבתוך המים ל"ש פתח כלל ובסי' שס"א סק"ו הביא דברי התוס' בעירובין הנ"ל דאם עשה במשקוף ומזוזה אף בקרן זויות הוי פתח א"כ משמע דבמיא גרע מקרן זויות והפמ"ג כפי הנראה השוה זה לזה והנך רואה שע"כ התוס' שבת חילק ביניהם מיהו עכ"פ אם עשה משקוף ומזוזה מועיל לדברי התוס' לענין צוה"פ ואפשר דגם במים מועיל ומעל' תמה על הפמ"ג שהביא דברי התוס' שבת וכתב שדבר פשוט הוא מש"ה לא הזכירוהו הפוסקים ותמה מעל' דלשיטת הרי"ף והרמב"ם פתחא מן הצד לא עבדי אנשי היינו בעשה מן הצד וא"כ מחולקים עם זה הפירוש ומאד תמהני דהרי ראית התוס' הוא ראי' ברורה דהרי בדף ה' אמרו דפתח בקרן זויות וא"כ מוכרחין לחלק כמו שחלקו התוס' וצ"ע לשיטת הרי"ף והרמב"ם מה יענו להך דפתח בקרן זוית ובהחפזי לא מצאתי בדברי הראשונים שיתעוררו בזה ועיין ב"י סי' שס"ב ובש"ע שם ועכ"פ לדינא נראה דאף להמים אם עושין צוה"פ מועיל כמ"ש בשו"ת חתם סופר וגם במים עצמו יש להקל כמ"ש בשו"ת אמרי א"ש ולרב הטירדא דברי מעטים ולהיות כי מע"ל בקש למהר תשובתו ע"כ דברי מעטים ולא הנחתי לי העתק כי יש לי כמה תשובות להשיב ע"כ יסלח מעלתו לשלוח לי העתק מזה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:

שוב מצאתי בחידושי ריטב"א שהקשה מהך דדף ה' והביא בשם הראב"ד שפירש כעין תירוצו של התוס' והיא כתב תירוץ אחר ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף