שואל ומשיב/ג/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן ב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אל כבוד הרב הה"ג החריף ובקי נאדר בקדש גאון עולם דור דור מוה' אברהם אבלי נ"י אבד"ק קאשוי והגליל:

ומה יומתק בזה לשון הש"ס דאמרו שם והא האידנא לא קעבדינן הכי אמר לי' רבנן תקנה תקנו מאן דעביד עביד ומאן דלא עביד הוא דאפסיד אנפשיה ואינו מובן למה לא תקנו שיהא שטר מאוחר פסול ויצא מכל החששות ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ליתא לגוף החששא דהא שייך חזקה דא"א פורע בגו זימניה רק דעיקר הקושיא הי' דתקנה מתקנין אף על המיעוט וכיון דרבנן נתנו עצה גם להמועט לכתוב שובר או שאר תקנות שאמרו שם רק דזה לא רצה לעשות התקנה א"כ הוא דאפסיד אנפשיה וז"ב. אמנם בגוף דברי הנוב"י נראה לפענ"ד דבר חדש דהנה הקדמונים הקשו מה מועיל החזקה דאין אדם פורע בת"ז הא חזקה לא עדיף מרוב והרי אין הולכין בממון אחר הרוב וכ"ש אחר חזקה ולמה יוציאו ממון ע"י חזקה הנ"ל וכתבו שני תירוצים הא' דמוקמינן על חזקת חיוב דכבר נתחייב ממון לפרוע. ותירוץ הב' דחזקה מצד הסברא כמו חזקה דאין אדם מעיז וכדומה דזו מצד הסברא עדיף מרוב דהוה חזקה דאינה פוסקת וה"ה חזקה דא"א פבת"ז ג"כ הוא מצד הסברא עדיף מרוב כמ"ש התה"ד סימן ר"ז ומהרי"ק שורש ע"א. ומעתה אני אומר דבר נכון דאדרבא לפי מה שחידש הנוב"י דשטר מאוחר הוה כקובע זמן ומטעם דעד דמטי זימנא לא טריף ולא התחיל החיוב כלל א"כ שוב יקשה היאך שייך החזקה דא"א פורע בת"ז הא לא עדיף מרוב ואין הולכין בממון אחר הרוב וכאן לא שייך חזקת חיוב דאדרבא עד דמטי זימנא לא התחיל החיוב כלל וגם חזקה דאתיא מכח סברא לא שייך כאן דבשלמא כשלוה על משך זמן או סתם הלואה שלשים יום שייך לומר מסתמא היה נצרך להלואה זו עד משך הזמן ומסתמא לא יפרע בתוך זמנו אבל כאן באמת הוא לוה קודם זמן רב ויוכל להיות שבתוך כך איתרמי ליה זוזי ונהי שמצד הדין כיון שאיחר השטר לא התחיל החיוב רק מזמן שכתב השטר אבל מ"מ יוכל להיות דאתרמי ליה זוזי בתוך משך הזמן וכיון שכן שוב לא הוה עכ"פ חזקה מצד הסברא ולא עדיף מרוב ואין הולכין בממון אחר הרוב ולא מועיל החזקה כלל וז"ש בב"ב שם זימנין דאתרמי ליה זוזי וז"ב כשמש ונסתר כל בנינו של הנוב"י ויש להאריך בזה בסוגיא דב"ב דף ה' כל שפא ושפא זמנו הוא. איברא דבגוף הסברא יש לעיין שהרי בהך דיתומים אמרו נתננו מזונות והיא אומרת לא נטלתי וכתב הר"ן דשייך חזקה דא"א פורע בת"ז והרי נודע שיטת הראב"ד דמזונות אינו חיוב רק מדי יום ביומו א"כ שוב לא שייך חזקה דא"א פורע בתוך זמנו דהא לא התחיל החיוב מקודם:

אמנם נראה דל"ק דבאמת בלא"ה לכאורה אין מקום לדברי דהרי ע"כ לא נחלקו אביי ורבא עם ריש לקיש רק אם במשך הזמן פורע אדם אבל קודם שהתחיל החיוב בודאי אין אדם פורע דלמה יפרע אם לא נתחייב. אמנם ז"א דאטו לא לוה כלל דבאמת הוא לוה בזמן רב קודם רק שמחל לו שלא יתחיל החיוב רק מזמן הכתוב בשטר אבל מ"מ מצד היושר אם יתרמי ליה זוזי בודאי יפרע לו קודם הזמן ולפ"ז לא דמי להך דיתומים דשם לא לוה ולא לקח ממון רק דנתחייב לזון אשתו ובניו וכל שלא הגיע החיוב ודאי אין אדם פורע וז"ב. ועכ"פ בנ"ד בודאי לא שייך חזקת אין אדם פורע ומטעם שכתבתי דלא כנוב"י. אמנם עדיין יש לעיין דהרי המהרי"ט בתשובה כתב דלכך אמרו מגו להוציא בשטר משום דשטר לא חשוב כגבוי עדיין ואין אנו דנין להוציא ממון רק אם השטר כשר וזה לא נקרא מגו להוציא ודפח"ח והרבה הארכתי בזה ועיין בתוס' חולין דף צ"ו. ולפ"ז בשטר מאוחר אפשר דשייך חזקה דאין אדם פורע ולא שייך לומר דלא עדיף מרוב ואין הולכין בממון אחר הרוב דהא כל הטעם הוא דאין הולכין בממון אחר הרוב משום דחזקת ממון אלים וקשה להוציא. ולפ"ז זהו כשאנו דנין לענין ממון וחזקת ממון אלים אבל כאן אנו דנין אם השטר הוא כשר וכיון דשטר מאוחר כשר א"כ אדרבא כל שלא הגיע הזמן אין אנו דנין על ממון רק על השטר אם הוא כשר וכל שהשטר הוא כשר שוב כשהגיע הזמן נוציא הממון וז"ש בע"ז דף יו"ד האי שטר מאוחר הוא ניעכבה עד דמטי זימנא ולא טריף ונדחק הנוב"י על לשון ניעכבה לאיזה צורך אמרו כן ולפמ"ש אתי שפיר כמין חומר דלכך שייך חזקת אין אדם פורע משום דאין אנו דנין על הממון רק על השטר והשטר כשר דמאוחרין כשרין ואין אנו מוציאין ממון עדיין ובב"ב שם מקשו שפיר על גוף הדין דשטר מאוחר כשר דלמה יהיה כשר דיש לחוש דלמא פרע אבל כל דקיי"ל דשטר מאוחר כשר שוב שייך החזקה דאין אדם פורע כיון דאין אנו דנין רק על השטר. אמנם נראה לפמ"ש הב"ש בסימן נ"ג בשם הט"ז דממר"ם שלנו חשוב כגבוי כיון דיוכל למכרו לאחר א"כ גם כאן בח"כ שלנו שיוכל למכרו לאחר ע"י שירא באבליגע או בלא אבליגע עכ"פ יוכל למכרו וחשוב כגבוי ונקרא מוציא ולא שייך חזקת אין אדם פורע. עכ"פ גוף דינו של הנוב"י בודאי נדחה ואין על הרב הראשון שום תלונה שפסק דלא כהנוב"י ומה שהאריך מעלתו בפלפולים יסלח לי שלא יכולתי לעיין שהפסיקוני רבים ואני טרוד מאד דברי הדורש שלומו באהבה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף