שואל ומשיב/ב/ד/קסה
שואל ומשיב 
ב ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במנחות דף צ"ה ומאי מבפנים במקום זריזין פירש"י כדי שלא תחמיץ. הקושיא מפורסמת דשתי הלחם חמץ תאפינה וכבר נתקשה בזה בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק או"ח והנו"ב הניח בקושיא. ולפענ"ד נראה כעת דהנה הברכת הזבח הביא בשם הגאון החריף מו"ה יעקב ז"ל שהקשה בהא דפריך בש"ס והא איפסלא בלינה ומה קושיא דהא הכלי שרת אין מקדשין אלא לדעת וא"כ לא יקדיש לדעת ולא תפסול בלינה אך נראה דא"כ הרי הוא מכניס חולין לעזרה דהא לא קדשו והרי הוא חולין והרי מכניס חולין לעזרה ול"מ למ"ד חולין בעזרה הוא דאורייתא דודאי אסור אלא אף למ"ד דרבנן עכ"פ איסור איכא ועיין מלמ"ל פ"ב משחיטה. אך לכאורה זה אינו דע"כ לא אסור להכניס חולין לעזרה רק כשיהיו חולין לעולם אבל כאן באמת אחר שבת יהיה קדש ויקרב בזה כולי עלמא מודו דלא נקרא חולין בעזרה דאינו רק מחוסר זמן וזמן ממילא קא אתי אך יש לומר כיון דלחם הפנים צריך לסדרו על השלחן ומחוסר מעשה ועד שיהיה המעשה יהיה חול גמור וא"כ פנים חדשות בא אח"כ אבל כעת הוא חולין גמור וא"כ אסור להכניסו דהוה חולין בעזרה וע"כ דמקדשו ושוב נפסלה בלינה ולפ"ז עיקר הקושיא מלחם הפנים וזה שכתב רש"י עד שיסדרנו על השלחן וא"כ שוב אסור להכניסו בעזרה וע"ז משני דמבפנים במקום זריזין שלא תחמיץ אבל משתי הלחם ל"ק קושית הש"ס דאינו רק מחוסר זמן וזמן ממילא קאתי ודו"ק. והנה לכאורה קשה לי אמאי לא היה מותר לאפות אף ביו"ט דהרי קי"ל בזבחים דף צ' דמותרין הכהנים לתת לתוכן תבלי חולין משום למשחה לגדולה וכן פסק הרמב"ם פ"י ממעה"ק וא"כ הרי אמרו דיצא ולגלג וכי דרכו של המלך לאכול רק פת חם ולא מה שנשתהה ט' ימים וא"כ הרי מותר למשחה ולגדולה ולמה לא אפו ביו"ט אך בלחם הפנים הרי נעשה נס בימי דוד בחלוקו לתת לחם חם כיום הלקחו כדאמרו סוף חגיגה וא"כ לכך לא הותר אבל שתי הלחם יקשה למה לא אפו ביו"ט עצמו אבל באמת הרמב"ם כתב דנתמעט מקרא מלכם ולא לגבוה. ובזה ישבתי לנכון דברי הפליתי בסי' ק"ח שהקשה למה לא אפו השתי הלחם עם פת הרבה שהרי נאפות יפה יפה ולכאורה הוא תמוה דאיך יאפו פת חולין בעזרה והא אסור להכניס חולין לעזרה ומצאתי בטעם המלך הלכות יו"ט שהעיר בזה ולפמ"ש אתי שפיר דכמו שמותר להביא תבלי חולין לעזרה שהרי הכהנים לא היו רשאים לאכול חוץ לעזרה ועכ"פ משום למשחה ולגדולה הותר להם לאכול עם תבלי חולין ומכ"ש שמותר לאפות עם פת הרבה כדי שתהא נאפית יפה יפה. אך מטעם דלכם ולא לגבוה אסור לאפות הפת ביו"ט ולפ"ז נראה לפענ"ד דעכ"פ לא נפסל בלינה דהרי היה מותר לאפות עם פת הרבה כדי שתהא נאפית יפה יפה וכיון שלא נודע איזה פת יהיה לשתי הלחם א"כ לא נפסל בלינה דלא נתקדש מפני שאר הפת שלא היו מקודשים רק כדי שתהא נאפית יפה יפה ודו"ק ובזה מיושבים דברי רש"י דקושית הש"ס לא היה רק מלחם הפנים אבל בשתי הלחם דהיו נאפות עם שאר פת כדי שתהא נאפית יפה יפה לא נתקדש ועיין סוכה דף מ"ט וממילא מיושב מ"ש הרמב"ם בטעם דלכם ולא לגבוה ועיין בספר טעם המלך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |