שואל ומשיב/ב/ד/לח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן לח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היום הראני תלמודי הרב החריף מו"ה יוסף יעקב ווילער נ"י במ"ש רש"י במגלה דף יו"ד ד"ה כל מצות הללו הנוהגות בבתי ערי חומה כגון שילוח מצורע וקריאת מגילה וע"ז הקשה דמכאן מוכח דבחו"ל גם שמוקפין חומה מכל מקום לא קרינן בט"ו דאל"כ מה נ"מ אי קדושה ראשונה בטלה או לא הא לא גרע מאילו הי' חו"ל כל שמוקפות חומה קורין בט"ו ושוב מצא בטורי אבן בדף ב' ע"ב ד"ה אלא שושן דעבדא כמאן שהקשה כן והניח בקושיא. ואמרתי בזה בלי עיון בספר כי לבי בל עמי שאבי מורי הרב הגאון ז"ל מת בחדש העבר ועוד לבי נאנח וחלקתי דיש לומר דמוקפין חומה בחו"ל אם כעת חרב ואינה מוקפת חומה אז לא קורין אף שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אבל בא"י אף שכעת חרבה מכל מקום כל שהיתה מוקפת חומה קרינן בט"ו ואם כן שוב שפיר נ"מ במה שלא בטלה קדושה הראשונה דאם בטלה שוב הוה דינה כחו"ל וכל שחרבה שוב לא קרינן ביה מוקפת חומה ודו"ק כי זה דבר חדש. וראיתי בטורי אבן דף ד' ד"ה ישב אין לא ישב לא שהקשה דמה פריך הש"ס בפשיטות והא טבריא מוקף חומה הוה והרי אם קדושה ראשונה בטלה שוב לא מקרי מוקף חומה לענין מגילה ע"ש שהאריך ולפענ"ד נראה דלפמ"ש כל שלא חרבה אף שקדושה ראשונה בטלה מכל מקום הרי הקפת חומה דטבריא הוא לפי שים חומתה כדאמרו בדף ה' אם כן זה לא בטל ומועיל הקפת חומה אף שבטלה קדושה ראשונה ודו"ק. ומה שהקשה בהא דאמרו דף ב' בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב מדינה ומדינה עיר ועיר מדינה ומדינה בין מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ובין מוקף חומה מימות אחשורוש עיר ועיר לחלק בין שושן לשאר עיירות והקשה אי נימא דחו"ל אף שמוקף חומה קורין בי"ד לימא מדינה ומדינה לחלק בין א"י לח"ל ושניהם מוקפות חומה לפע"ד כל הטעם דחו"ל אף שמוקף חומה לא מועיל משום דבחו"ל אף המוקפים חומה הי' בסכנה גדולה ולפ"ז כל דמוקפות חומה מימות אחשורוש לא הועיל והיינו אף דמוקפות חומה אפ"ה לא מועיל מכ"ש בח"ל דלא מועיל דמכל מקום הם בסכנה כן נראה לפענ"ד פשוט:

והנה בקושית הש"ס ביבמות דף י"ד איקרי כאן לא תתגודו הנה בראשית ההשקפה אמרתי דלא שייך בזה לא תתגודדו דדוקא בספק בדין שייך לומר דהוה אגודות אגודות אבל כאן המקומות חלוקות דמוקפין עבדי בט"ו ופרזים עבדי בי"ד מאי לא תתגודדו שייך בזה ומצאתי ברא"ש סברא זו ונהניתי עד מאד אמנם קושית הש"ס מכפרים שהם פרזים ואפ"ה שינו מהפרזים בזה שייך לא תתגודדו ועל זה מחלק הש"ס בין תרי ב"ד והיינו דכפרים עושים במקומם וכמ"ש התוס' ועיין בטורי אבן באבני שוהם מה שכתב בזה ולפענ"ד סברת הרא"ש נכונה מאוד. והיום ביום הפורים לא אוכל לעיין בזה וגם איני בקו הבריאה ד' ישלח דברו וירפאני ויחזק לבי להגות בתורת ד' תמימה בבריאת הנפש והגוף:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף