שואל ומשיב/ב/ג/קלג

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן קלג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אירע מעשה ב"ק ראזלע באשה אחת שילדה אחר מיתת בעלה והניקה את הילד תשעה חדשים ואח"כ נתנתו למניקת עבור כי לא יכלה להניק בעצמה לרב חולשתה וכן בוולדה הראשון שילדה בחיי בעלה ג"כ לא הניקתו כ"א ט' חדשים ללידה לסיבה זאת שהיא חלושה ולא תוכל להניקו וגם בוולד השני כשרצתה לתתו למניקת תבעוה חמיה וחמותה לד"ת כי מבוקשם היה שתניק בעצמה עד כי שאלו לרופא בעיר טיסמיניטץ עד"ז אם אמת הדבר שאינה יכולה להניק ואמר שכך היא כדבריה שבאם שתניק בעצמה תסתכן ונתן לה מכתב תעודה ע"ז ופסקה להניק לסוף תשעה חדשים והן כעת לאחר כ"א חדש לאחר מיתת בעלה נשאת לאיש אחד מקהלתינו עבור כי שאל לאיזה מורה והתיר לה להנשא ואמנם עתה בא מורה אחר ואסר האשה עליו והכריחו לברוח כד"ת יען כי לא היה לה כתב התרה מהמורה המתיר והנה האיש הנ"ל הוא איש נכבד וממשפחה נכבדה ובשתו מרובה וכפי טענתו אין עליו אשמה כי מענה בפיו שהמורה התיר לו וע"ז האריך הרב המופלג מו"ה אלעזר נ"י מ"ק ראזלי שהיה אבד"ק סאקליב. והנה טרם יהיה כל שיח הנה לבי בוער כאש כי הרב הנ"ל היה אצלי שבוע העברה וסיפר לי כי מתחלה כשבא האיש הנ"ל ל"ק ראזלי אז הרב האב"ד אסרו והאיש הלך למעלתו לצדד לו היתירו והשיב לו כי הוא אינו מורה בעיר ואין הדבר מוטל עליו אמנם אם נמצא איזה היתירים יכתוב לפה אלי אם אסכים ע"ז והאיש הלך להרב והערים וכחש לו ואמר כי מעלתו כבר התיר וע"כ אמר הרב שיעיין בזה ועיין ואמר לו שמותר הוא ומעלתו כשמוע זאת חשש אולי סמך הרב על מעלתו ומעלתו לא התיר ע"כ שלח להרב שהוא לא התיר ויגיד לו טעמי' וע"כ חזר הרב ואמר לו שאסור והבריחו ומפני שנאתו להרב צדד היתירים ואני אמרתי לו שהרב עשה כדין ותע"ב עתה טרח מעלתו לכתוב טענותיו להתיר לו ומאד בושתי איך שנאה קלקלה השורה והרב כדין הורה למען לא יתפרצו רבים להקל בתקנת חז"ל ובעוה"ר הפרוץ מרובה על העומד ומקלו יגיד להם והנה לא חפצתי לעיין בטענותיו אמנם כשאני לעצמי עיינתי והנני כותב לעצמי ויהיה שמור אתי טענותיו ואת אשר ישים ד' בפי אותו אשמור ויהיה טמון בתוך מכתביו. והנה מעלתו כתב ופתח בהצלה תחלה דאף דחז"ל החמירו ביש סכנה בדבר ומשועבדת להניק היכא דהולד מכירה מכל מקום כיון דיש ספק סכנה להאם כמ"ש הרופא א"כ אין ודאי של תינוק מוציא מידי ספק סכנה של האשה ואינה מחוייבת להניק וכמ"ש הסמ"ע סי' תכ"ו ובפרט שגם להולד אינו רק ספק סכנה דיש כמה תינוקות שגומלין אותם בפחות משנה א"כ אינה משועבדת וגם להירושלמי שהביא הסמ"ע דגם בספק סכנה מחוייב להכניס עצמו היינו כשזה אינו גורם לו הסכנה אבל כאן דהתינוק גורם לה הסכנה הוה כרודף דכל דמציא להציל נפשה מחוייב להציל עכ"ד. ואני אומר דאין התחלה לדבריו דמלבד דאין איש המכיר בחתימת הרופא אם אמת הדבר וגם אם אמת חתימתו שמא הוא בא בשכרו וכל דבריהם הם באומדנא והשערה בעלמא ובפרט אם בא בשכרו בודאי קשה לסמוך על הרופא ובעת שכתב לא היה רק נגד חמי' וחמותה שרצו שתניק אבל לא מתשל לענין איסור דאז אפשר שאם הוא ישראל היה מקום קצת לסמוך עליו משא"כ בנדון דידן שעכו"ם הוא וגם בא בשכרו ולא נשאל לענין איסור. אמנם נניח כל אלה הרי נודע דאף אם העידו הרופאים שחלבה ארסיי כמה גדולים רצו לאסור ובראשם הרב הגאון מוהר"ר אברהם ברודא ז"ל וכמה כרכורים כרכר הגאון זקני הח"ץ ז"ל סי' ס"ד ס"ה ס"ו בזה כיון שחלבה ארסיי ואינה עומדת להניק אף שלאחר מיתת בעלה ילדה לא נקראת בשם מניקת חברו דלא שייך שעבוד כלל שאין מניחין אותה להניק כיון שחלבה ארסיי ומזיק להולד ואין תועלת לתינוק בהנקתה ע"ש שכפל ושלש כן וזה כל יסוד דבריו הקדושים ולפ"ז זהו שם אבל כאן הרי עכ"פ הניקה ט' חדשים זה פעמים ואף שהרופא העיד שיוכל להיות שתחלש מחמת זה מכל מקום אין חלבה ארסיי שהרי הניקה להילד ט' חדשים והוולדות חיים וקיימים ת"ל א"כ עכ"פ שם מניקת חבירו עליה ויש תועלת לתינוק רק שיש חשש שמא תחלה היא עכ"פ מידי מניקת חבירו לא תצא מגזירת חז"ל ולא עדיף מכל הגזירות דחשו במניקת וה"ה בזה וז"ב כשמש. גם מה חזית דתשגיח בחשש פ"נ שלה ולא תשגיח בחשש פ"נ של הולד וכיון דעכ"פ בין כך ובין כך יש חשש פ"נ א"כ שוב מוקמינן אחזקת מניקת שהיה לה ואסורה וז"ב. ומן האמור הן נסתר מחמתו מה שרצה מעלתו להוכיח שגם לשיטת ר"ת בכה"ג לא שייך החשש בגרושה כיון דהיא אינה משועבדת להניק לאחר ט' חדשים א"כ לא חיישינן לאחלופי והביא ראיה מדברי הר"ן בתשובה שהביא הב"י סי' י"ג והרא"ש בטעמו של הגאון דכל דלא היתה ראויה להניק לא חל עליה שם מניקת חברו ע"ש וע"כ דכל דליכא שם מניקת חברו לא גזרו לאחלופי וה"ה בזה כיון דלאו למניקה קיימא לא שייך חשש אחלופי באשה אחרת ולפמ"ש זו בכלל מניקת חברו דאינו ברור החשש וגם איתא תועלת לולד בהנקתה ופשיטא דחיישינן. וגם נראה לפענ"ד דדוקא באם לא למניקה קיימא כגון שפסק חלבה וצמקו דדיה או שהחלב ארסיי הוא דיש מקום לומר דאינה בכלל מניקת חברו ואף שפסק לאחר מיתת בעלה מכל מקום כל שפסק אינה בכלל מניקת חברו ואם היה פסק מקודם לאו להנקה קיימא אבל כאן הרי עד ט' חדשים יכולה להניק וא"כ נכנסה בגדר מניקת חבירו ואטו חז"ל גזרו על המניקת דוקא אם היא מניקת בכל שעה והרי פשיטא דההנקה בבריאות קיימא ויש אשה בריאה מאוד ויש אשה שצריכה לסייע מניקת אחרת ואטו ניתן דברי חז"ל לשיעורים וכל ששם מניקת עליה רק שיש חשש שתחלש בשביל ההנקה א"כ אמרינן דחז"ל אסרו כל ששם מניקת עליה ובפרט שתוכל לאכול ולשתות הרבה ויוכל להיות שתבריא ותוכל להניק. ומ"ש ראיה מספר סדורו של שבת שהביא בשם מהר"ם מרוטנבערג סי' ל"א הנה הוא הבין שהוא המהר"ם בר ברוך רבו של הרא"ש שמכונה בפי הפוסקים מהר"ם מרוטנבערג אבל באמת הוא תשובת מהר"ם מרוטנבערג מחכם אחרון ואף שהיה גאון וגדול הדור בכל זה הוא אחרון ואין ראיה ממנו כ"כ אמנם גם הוא לא כתב רק בחלב ארסיי שמעיקרא לאו להנקה קיימא אבל בכאן הרי שם מניקת עליה. וע"כ לענין דינא נראה לפענ"ד דאין להקל בזה ובפרט שהרב מראוונא הגיד לו שלא יעשה חופה וקידושין וגם הוא בעצמו צורבא מרבנן וידע היטב הדין ובפשיעתו רצה לעשות מעשה בזה פשיטא דאין מקום להקל דאל"כ יפרוץ תק"ח והרי חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה ודו"ק היטב וגם הבריחה נ"מ דהא הבריחה צריך להיות באופן שלא יוכל לבא לביתו עד כ"ד חדש ולפענ"ד מי שיש לו כח לכוף אותו לגרשה תע"ב והרבה דברתי על לבו שיגרש אותה ואח"כ ישאנה ודו"ק:

והנה אחר שנים רבות הגיע לידי ספר חדש לגאון זמנינו אבד"ק פלאצק ז"ל הנקרא יעלת חן סי' ל"ט ראיתי שהקשה בהא דאמרו בגיטין דף ע"ה ע"ב ע"מ שתניקי את בני מניקתו שתי שנים והקשה לשיטת הפוסקים באהע"ז סי' קל"ז דגם בע"מ שייך שיורא ומבואר בב"ש סי' קמ"ג ס"ק כ"ח דלהרמב"ם דס"ל דבלא קצב זמן לא הוה כריתות א"כ בחוץ אף בקצב זמן הוה שיור ולפ"ז ממילא לשיטת הפוסקים דגם בע"מ שייך שיור גם במתנה ע"מ לזמן קצוב ג"כ מקרי שיור ולפ"ז לשיטת הפוסקים דבמכירה אסורה להנשא אף בגרושה א"כ שוב ע"י התנאי שהוצרכה להניקתו שוב הוה שיור דעי"ז שתצטרך להניקו עכ"פ עד זמן שהולד מכיר אותה ושוב תהיה אסורה אח"כ ג"כ משום התנאי דבשלמא אם נימא דגם גרושה אסורה אף באינה מכירה א"כ היא אסורה בלי תנאי מידי דהוה מה שאסורה בשביל הבחנה דל"ח שיור דגם בלי שיור ותנאי אסורה מצד עצמה אבל כל שאסורה בשביל התנאי דעל ידי זה שתצטרך להניקו שוב מכירה כשיגיע לזמן הכרה ושוב הוה כמו שיור. והנה אף שקושיא מושכלת היא כמו שיראה המעיין לפענ"ד אין התחלה לקושיא דכל שיור הוה שמשייר עוד צד אישות מה שנאסרה בשביל שהיא אשתו וא"כ בשלמא אם היתה אסורה בשביל שמשועבדת לבעל זה בא מכח אישות שהיה לו עליה זה מקרי שיור אבל כיון דמה דצריכה להניק עד זמן הכרה לא אכפת לן כמ"ש הוא בעצמו דכל מה שאסורה בלי תנאו מצד עצמה לא מקרי שיור ורק מה דהיתה יכולה להנשא כל שלא הכירה אבל בתנאי שהתנה עליה ותצטרך להניקו עד ההכרה ואח"כ תאסר בשביל שיש סכנה לולד זה לא מקרי שיור והרי גם אם לא היתה אשתו היתה אסורה לחזור כל שמכירה כמבואר באהע"ז סי' פ"ב ס"ה בהג"ה דאפילו אשה אחרת שהניקה ולד עד שהכירה כופין אותה ומניקתו בשכר מפני סכנת הולד וא"כ זה לא בא מכח הולד. עוד נראה לי דבר חדש דבכה"ג שהתנה עמה ע"מ שתניקי ואם לא תניק את הוולד שוב יתבטל הגט שוב לא הוה שיור כלל דהא באמת אפשר שתנשא ותניק את הולד וכל החשש דמעוברת חבירו הוא כיון דלמניקה קיימא דלמא אעברה ומעכר חלבה וקטלה ליה והרי במזנה דעת הפוסקים דלא שייך חשש מעוברת חברו דאשה מזנה מתהפכת ומזנה וכאן אין לך מזנה גדולה מזו ובודאי תתהפך ולא תתעבר כדי שלא תהיה מזנה למפרע ודו"ק:

ומ"ש ליישב קושית הג"מ על המרדכי דבפרק החובל כתב דאשה אסורה למכור לבעל על תנאי אם ימות הבעל יהיה שלו ואם יגרשנה תהיה שלה דלא פלוג רבנן בין אלמנות לגירושין ואילו בפרק נערה שנתפתתה כתב גבי מוכרת ומוחלת כתובתה אם יש לה כב"ד כתב המרדכי דהא דמבעיא ליה אף דאסורה למכור דמיירי במוכרת על תנאי והקשה הג"מ וע"ז כתב דבפרק נערה מיירי שמכרה בדיעבד ובפרק החובל מיירי לכתחלה וזה דחוק. אך לפענ"ד ל"ק בפשיטות דהמרדכי פרק החובל מיירי במוכרת לבעל עצמו ע"ש וא"כ ל"פ ואשה אסורה למכור לבעלה אף על תנאי דאז קלה בעיניו להוציאה אבל לאחרים לא שייך קלה בעיניו דמה נ"מ בין לוקח ובין האשה סוף סוף הבעל חייב משא"כ במוכרת לו בעצמו אפי' ע"ת א"כ אינו חייב לה כ"כ ול"פ דלפעמים תמכר לו לגמרי ויסתלק החיוב לגמרי וז"ב לפענ"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף