שואל ומשיב/ב/ג/קלד

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן קלד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המופלג מו"ה דוד מאיר פעדיר נ"י אבד"ק סוירז במעשה שהיה שם גרושה מניקת שנשתדכה עם אחד בעבור ט"ו חדשים שתנשא אחר עבור ח"י חדשים אחר לידת הולד באשר האשה הזאת רצתה להמיר דתה פ"א ר"ל וישבה איזה ימים בבית עכומ"ז וגם עתה יראים אביה ומשפחתה באם לא תנשא עד אחר כ"ד חדש תמיר דתה ח"ו או תבא לידי איזה פרצה ר"ל וע"ז האריך מעלתו בשיטת הר"ש הזקן אשר כתב שבגרושה מניקת יש להקל ויש בביאור דבריו ד' שיטות ורצה להתיר במכירה אם נתנה בנה למניקת ונשבעה או נתנה ערבון ומטעם דבאמת הא דאסרו אף בנשבעה הוא משום ל"פ בין נשבעה או נתנה בנה ללא נתנה דמאן מפיס ולפ"ז כיון דשיטת הב"ח והובא בב"ש ס"ק ל"ה דבגרושה כל שאינו מכירה מותרת וא"כ ע"כ דלא שייך לא פלוג בגרושה דאם שייך לא פלוג שוב היה אסור אף באינו מכירה משום לא פלוג וע"כ דבגרושה לא שייך תקנת מניקת חברו רק במכירה אסורה להנשא משום דכופין אותה להניק וכל שתנשא תעכר חלבה ובשאין מכירה דאין כופין אותה לכך מותרת וא"כ כל דלא שייך תקנת מניקת חברו לא שייך לא פלוג וא"כ שוב אף במכירה מותרת כל שנתנה בנה למניקה דגם זה לא נאסר רק משום לא פלוג. והנה בגוף הבנתו בדברי המרדכי דלכך בגרושה מותרת משום דגרושה אינה בכלל מניקת חברו דמה דכופה ומניקתה הוא רק בשביל הסכנה ובאמת רוצה לחלק בין שיטת הרשב"א והרא"ש ובין שיטת המרדכי. הנה אני מצאתי בספר הישר לר"ת סי' תקמ"א שמשם מבואר בהדיא דברי הר"ש הזקן דבגרושה לא גזרו דל"ש הגזירה שהרי האב מחויב לתת שכר הנקה ולמסמס בביצים ומה שאמרו כופה ומניקתו אינו רק בב"ד וכ"ז שלא כפאה בב"ד מותרת להנשא והביא ראיה כמו דלא גזרו בר"ג כמו כן לא גזרו בגרושה דכל דלא שייך הטעם לא גזרו הנה מבואר שלא כדבריו ושלא כהבנת כל האחרונים וגם הב"ש לא ראה דברי הר"ש הזקן הלז באופן שאין מקום להתיר בשביל זה גם מה שסמך על המתירין במופקרת ל"ד דשם משום חשש זנות אסרו וגם זנות ל"ש ואשה מתהפכת ומזנה וגם בשלמא מופקרת שייך לומר דעי"ז שתנשא תגדור הפרצה והוה כמו בח"ש דהתירו בשבילה השחרור אבל בשביל חשש המרה במה נגדור אם תנשא אם תרצה להמיר מי ישמרנה וגם הבעל לא יועיל בזה. וגם בגוף ההיתר של מהר"י מינץ להתיר בשביל חשש זנות לפענ"ד יש מקום לפקפק דשאני ח"ע וחב"ח דמשום חשש זנות התירו איסור אבל היאך נוכל להתיר נפשו של זה הילד שלא חטא כלל בשבילה ואין דוחין נפש מפני נפש ומצינו שפקוח נפש דוחה שבת החמורה ועל כן קשה להתיר בשביל זה וביאור דברי המרדכי נראה לפענ"ד דכיון דגם במכירה אינה משועבדת להניק כל זמן שלא כפאה בב"ד וא"כ כל שאין מכירה שאין הב"ד יכולין לכוף הוה כמו שאילו היה מכירה ולא כפו הב"ד דאין לאסור וא"כ לא שייך לומר לא פלוג דהא בכפיית הב"ד תלוי וכל זמן שהב"ד לא כפו מותר וכן נראה מדברי הר"ש הזקן בספר הישר לר"ת שעיקר תלוי בכפיית הב"ד ויש שם ט"ס וצריך לומר רק בב"ד וא"כ כל שבאמת מכירה והב"ד כפו פשיטא דאסורה אף בנתנה למניקת ושייך לא פלוג והב"ש והאחרונים לא ראו דברי הספר הישר לר"ת הנז' ששם מבואר דגם במכיר מתיר ר"ש הזקן כל שהב"ד לא כפו וא"כ לכך באין מכירה הוה כמכירה ולא כפו הב"ד וז"ב. אמנם כיון שיש לחוש שתצא לתרבות רעה נראה לפענ"ד כיון שהתנית עם הבעל שתנשא אחר י"ח חדשים א"כ יש לסמוך על דברי הפ"י ואף שכתבתי למעלה דאין לסמוך ע"ז כמו שהארכתי להדיינים ד"ק טארני היינו שם דיש איסור תורה וחשש פ"נ אבל בגרושה דדעת ר"ש הזקן להתיר אף דהפוסקים חולקים עכ"פ ליכא חשש סכנה רק דרבנן גזרו ולא חלקו בין גרושה לאלמנה אבל אין כאן רק גזירה דרבנן ובדרבנן יש לסמוך בשעת הדחק על דברי היחיד ואין לך שעת הדחק גדול מזה שלא תמיר דתה ח"ו כנלפענ"ד:

והנה בהא דאמרו בחגיגה דף וא"ו השיב רבי תחת בית הלל לבית שמאי וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והביאותיו והא שמואל דיכול לרכוב על כתיפיו של אביו הוה ופירש"י עד יגמל לסוף כ"ד חדש שכן תינוק יונק ומשנה ראשונה היא יכול לרכוב על כתיפיו של אביו. ולכאורה תמוה דהא ב"ה ס"ל בכתובות דף סמ"ך דהשיעור הוא י"ח חדש ואמר רשב"ג לדברי האומר ח"י חודש אינו רק ט"ו חודש וא"כ מה קושיא אולי עד ט"ו חדש אינו יכול לרכוב עוד על כתיפיו של אביו והרי רשב"ג השיב לרבי כדגריס הרז"ה בפ"ק דר"ה א"ל אבוה והיינו רשב"ג ועיין מהרש"א כאן וא"כ מה קושיא ודוחק לומר דתיכף בכלות שנה יכול לרכוב דזה אינו דהא באמת אין הכוונה שיכול לרכוב שמושיבין אותו על כתיפיו של אביו ורוכב שזה אף בפחות משנה יכול לעשות כן ורק שרואה כתיפיו של אביו ומפסיע וכדאמרו בירושלמי והיינו שיש לו הבנה קצת ועיין בספר שיח יצחק על חגיגה וא"כ מה קושיא כ"כ הא עד שיעור ט"ו חדש אינו יכול לרכוב על כתיפיו של אביו שאין לו הבנה והיא קושיא גדולה. אך נראה דבאמת לב"ש שפיר מקשה דב"ש ס"ל עד כ"ד חדש וא"כ זה שאמר השיב רבי תחת ב"ה לדברי ב"ש והיינו לדברי ב"ש דס"ל דעד כ"ד חדש וא"כ שוב שפיר הקשה דלמה לא עלתה עד יגמל הנער והיינו בכ"ד חדשים וכן אמרו בהדיא בירושלמי פ"ב דביכורים דשתי שנים הי' שמואל וכ"כ רש"י ותוס' תמורה דף ט"ו וברש"י מ"ק דף כ"ח ותענית דף ה' דלכך כל ימיו של שמואל נ"ב שנים ע"ש דעולמו של לוי נ' שנים ושתי שנים גמלתו ושפיר הקשה ועכ"פ מזה ראיה ברורה דשיעור יניקה כ"ד חדש ומצאתי בשיטה מקובצת כתובות שם שלמד גם כן משמואל דשיעור יניקה ב' שנים ושמחתי. ובזה יש לי לומר ראיה למהר"ם מרוטנבערג וכן כתב הרמ"א סעיף י"א דאין חדש העיבור בכלל והביא ראיה מדאמרו בגיטין דף ע"ה כמה היא מניקתו שתי שנים ופירש"י דלשיטתיה דבכתובות סמך והרי שם אמר ר"מ כ"ד חדש ומהראוי להיות דוקא כ"ד חדש וע"כ דמשום דנקט כאן שתי שנים וא"כ חדש העיבור אינו מן המנין ע"ש והרי כאן אמרה גם כן עד יגמל הנער והרי כל שנותיו של שמואל נ"ב שנה למדו מזה דשתי שנים גמלתו וא"כ שתי שנים דוקא ואין חדש העיבור בכלל. והנה בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' כ' תמה בזה על מהר"ם מרוטנבורג דבת"ק לא פירש"י דאזל לשיטתו משום דשם באמת אינו רק כ"ד חדש והאריך בזה לחלק בין תנאי דע"מ שתניקי ובין איסור מניקת ע"ש ולפענ"ד נראה דהנה באמת זה ודאי דכיון דב"ה ס"ל ח"י חדש ע"כ דסגי עכ"פ על פי הרוב בזה השיעור רק דב"ש חיישי למיעוט דלא סגי להו בזה דאל"כ לא היו ב"ה מקילים בזה שיש סכנת נפשות ולפ"ז אין הכרח דר"מ חולק בשיעור יניקה ויש לומר דר"מ לשיטתו דחייש למיעוטא בעלמא וה"ה בזה ובש"ס אמר דר"מ ור"י הלכה כר"י ולפמ"ש הרי ר"מ אזיל לשיטתו דחייש למיעוטא ואולי גם ב"ש חיישי למיעוטא ורשב"ג חייש ג"כ למיעוטא עיין בכורות דף כ'. אך נראה דכבר נודע דתקנה שתקנו חז"ל לכל העולם ובעולם איכא מיעוטי וא"כ חשו אף על המיעוט כמ"ש כל האחרונים ולפ"ז מכ"ש בזה דמשום חשש סכנה נגעו בזה דודאי חשו חז"ל אף להמיעוט שישנו בעולם וגזרו שלא תנשא עד כ"ד חדשים. אברא דלפ"ז צריך ביאור בגיטין דאמרו עד כמה מניקתו שתי שנים ושם אין עליה חיוב שתניק דהרי נתגרשה רק שהתנה עמה וא"כ אין אנו דנין על הכלל רק על הפרט וא"כ יקשה למה נקט שתי שנים וע"כ דכך היא שיעור הנקה שתי שנים וא"כ ע"כ דגם חדש העיבור אינו בכלל והיא שיעור יניקה ומזה ראיה ברורה למהר"ם וז"ש רש"י דכך היא שיעור יניקתו ולא כתב דאזל לשיטתו דס"ל כ"ד חדש וכבר דקדק בזה הנו"ב ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת היה מקום לומר דכ"ד חדש של ר"מ הוא משום דחייש למיעוטא ובפרט בתקנה שתקנו על כל העולם וע"כ נקט רש"י שכך היא שיעור הנקה דאל"כ בתנאי לא שייך דחייש ר"מ למיעוטא דלשון התנאי אינו רק כפי לשון בני אדם ושיעור הנקה וע"כ דזהו שיעור הנקה וא"כ יקשה למה שינה ואמר שתי שנים וע"כ דבאמת שיעור הנקה בשתי שנים ואין חדש העיבור עולה מן המנין ודו"ק היטב:

ובזה נראה לפענ"ד מה דבשיטה מביא עוד סמך לכ"ד חדש ממה דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו ותבשל בגימטריא תשל"ב שהוא שיעור ימי כ"ד חדש וב' ימים יתירים הם חוץ מיום שנתגרשה בו ויום שנתארסה וכוונתו שב' שנים הם תש"ל שהרי שנה היא שס"ה ימים ושנתים הם תש"ל ושנים יתירים הם ליום שנתגרשה ויום שנתארסה וא"כ מבואר דאזלינן בתר שנתים ואף דבשנה מעוברת יש עוד שלשים יום עיין בהפלאה מ"ש עוד בזה דהא לחדשי הלבנה אנו מונין. ולפענ"ד מרמז לזה דכ"ד חדש כסדרן עולין תש"ח והכ"ד יתורים מרמזים לכ"ד חדש והיינו שדי בכ"ד חדש עם חדש העבור ולא נצטרך כ"ה חדש בשנה מעוברת ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף