שואל ומשיב/ב/ג/צו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן צו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בהא דנחלקו רש"י ותוס' שם אי ב"נ אינו מצוה על השבה גם בב"נ או דוקא לגבי ישראל משום דפחות משו"פ אינו ממון ומחיל ולכאורה תמהני דמקרא מפורש היא ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך הרי דניתן להשבון וע"כ לא ימות ואם לא היה משיב היה מת הרי דב"נ מצווה על השבה וא"ל דאברהם הוה לו דין ישראל דזה אינו דא"כ מה מקשה בב"ק דף צ"ב ובמכות דף ט' הא אשת איש אחר לא ומה קושיא דלמא שאני אברהם דהיה לו דין ישראל ולכך צריך להשיב אבל לאחר א"צ להשיב דלא נצטוה להשיב כשיטת רש"י. אמנם נראה דהנה שם היה שתי עניני מיתות מיתה על אשת איש וזה דוקא כשבעל אבל יש באשת איש ג"כ איסור משום גזל כמ"ש הרמב"ם פ"ט ממלכים שאנשי שכם נתחייבו על שראו שכם שגזל ולא דנו אותו והנה כ"ז אם היה קרוב למזיד אבל בשוגג גמור פטור כמ"ש הרמב"ם פ"י ממלכים ה"א. ובזה יבוארו הכתובים כמין חומר שבתחלה אמר לו השי"ת הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל והיינו שע"י שהיא אשת איש בעולת בעל ובעולת בעל יש להן נמצא נתחייב שתי מיתות דהיינו אם היה בועל אותה נתחייב על הבעילה וגם על הגזל אשר גזל ובאמת מצד הגזילה גם על המאורסה היה חייב דעכ"פ גזילה הוה רק שמצד אשת איש פטור ולפ"ז זהו שאמר לו הקב"ה הנך מת על האשה אשר לקחת והיינו אף שלא ידעת אם היא בעולת בעל חייב מצד הגזילה ואם היית בועל היית מתחייב גם מצד אשה איש דהיא בעולת בעל וע"ז השיב הגוי גם צדיק תהרוג דהוא אמר לי אחותי היא וא"כ הוה שוגג גמור וע"ז השיב לו הקב"ה דהיה שוגג קרוב למזיד דהיה לו לשאול על אכילה ושתיה וכו' וא"כ שוב אף שלא תבעול אותה הנך מת על הגזל לבד וז"ש ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא והיינו שהוא קרוב למזיד וא"כ נתחייב על הגזילה ולכך אמר לו דע כי אם אינך משיב כי מות תמות והיינו שאף אם לא תבא עליה חייב על הגזל בלבד. ומעתה ל"ק דאף דאינו מצווה על השבה זה כשכבר עשה כל העבירה כמו בגזל שכבר גזל אבל כאן אם יבא עליה שוב יתחייב על אשת איש וא"כ ע"ז בודאי מצווה שישיב וא"כ ז"ש ועתה השב אשת האיש והיינו מצד שהיא בעולת בעל ואם אינך משיב דע כי מות תמות על הגזילה בלבד כי ע"ז נתחייב ואינו מועיל השבה כלל וכשיטת רש"י וזה שדרשו במדרש רבה ואם אינך משיב דע כי מות תמות מכאן שאין התראה לב"נ ותמהו כלם דהא אדרבה התרה בו ואין לך התראה גדולה מזו ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל הטעם דהתראה כדי להבחין בין שוגג למזיד ולפ"ז זהו בישראל אבל בעכו"ם דאף קרוב למזיד חייב לא שייך התראה ולכך א"ל דכל שהיה קרוב למזיד נתחייב מיתה על הגזילה ואם אינך משיב דע כי מות תמות וא"צ התראה כלל ודו"ק. ויש לי להוסיף דברים בזה דהנה הרמב"ם פ"ט ממלכים ה"ח כתב מאימתי תהיה א"א שלהם כגרושה שלנו משישלחנה מביתו ויוציאה מביתו ותהיה לעצמה וכו' כ"ז שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין והיא בירושלמי פ"ק דקידושין ה"א ובב"ר פח"י כמ"ש המלמ"ל שם ולפ"ז זהו שטען אבימלך שכיון שהוא אמר אחותי היא והיא אמרה אחי הוא איך לך גרושה יותר מזה ונפקע אשת איש שלה ואין כאן משום אשת איש ומשום גזל שאינה ברשותו של אברהם כלל וע"ז השיב כי נביא הוא וממך למד וכמ"ש בש"ס שם וא"כ מעולם לא רצה אברהם וגם היא לא רצתה לפרוש ממנו והיא אשת איש גמורה ודו"ק ועכ"פ ל"ק על רש"י וכמ"ש. והנה אחר שישבתי דלא תקשה על רש"י נראה לפענ"ד ליישב גם קושית התוס' שדייקו מסוגיא דע"ז דדוקא בישראל בפחות משו"פ אינו בתורת השבון אבל בעכו"ם מעכו"ם אף פחות משו"פ ניתן להשבון ע"ש ואני אומר דגם רש"י פירש כן וכמ"ש בע"ז שם לפרש כן אמנם רש"י שכתב דלא נצטוה על השבה היינו שיפטר עי"ז מהמיתה זה לא ניתן להשבון דהיינו לומר כמו דבישראל כל שניתן להשבון אינו לוקה דהו"ל לאו הניתק לעשה דהשבה זה לא שייך בנכרי אבל מודה רש"י דצריך להשיב מצד עצמו ולא שמקרי ניתק לעשה ובב"נ אזהרתן זו היא מיתתן אבל מכל מקום מחויב להשיב דפשיטא דלא הקילה התורה לעכו"ם שלא יצטרך להשיב ואדרבה התורה החמירה דלא מקיים בזה המצוה. ובזה מיושב גם מה שהקשיתי מקרא דועתה השב את אשת האיש והיינו דמחויב באמת בהשבה אבל לא נפטר עי"ז. עוד נראה לי דבר חדש דלפי מה דאמרו בע"ז דף ב' ראה ויתר ארץ כיון שראה שאינן מקיימין מצות ב"נ התירן לומר שאין מקבלין עליהם שכר א"כ מכ"ש דלא שייך בהו מצות השבה דהשתא כשנזהרו בהם אינן מקבלין שכר מכ"ש שלא שייך בהו מצות השבה ולפ"ז זהו לאחר שהתיר אבל הקרא דועתה השב אשת האיש היה קודם שהתיר א"כ שפיר נצטוו על השבה גם כן ולכך באמת צריכין להשיב רק שלא נפטרו ממיתה עי"ז וז"ב. שוב ראיתי שגם התוס' בסופו רצו לפרש דאינו בתורת השבה לפטור ממיתה ודחו זאת דא"כ למה נדחק להעמידה בישראל ומשום דמצער ליה לוקי בעכו"ם. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת גם הוא מפרש כמ"ש התוס' דבעכו"ם היה צריך להשיב משום דלא מחיל ובישראל משום דמחיל ודו"ק היטב. והנה מה דפלפלו התוס' אי שייך קלב"מ בנכרי והוכיחו מהך דנטל כסותו ובאמת משם אינו ראיה דכל שהוא בעין אף בישראל אין קלב"מ פוטרו ובמהרש"א הרגיש בזה. אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דענין קלב"מ דפטור ביארו משום דכתיב כדי רשעתו. ולפענ"ד נראה הטעם דפטור דהנה בסנהדרין דף ע"ב אמרו דהבא במחתרת בדמים קננהו ולפענ"ד נראה דלאו דוקא במיתה מקרי דמים לקנות על ידו אלא כל דבר שנענש עי"ז כגון מלקות וממון הרי נקנה לו עי"ז ופטור מלשלם דהוה כאילו הוא שלו ואף דקלב"מ היא אף בח"מ שוגגין דלא קננהו בדמים נראה לפע"ד כמו במחתרת אף שלא נהרג כל שהיה ראוי להרג חייב ה"ה בזה. ובזה נראה לפענ"ד מה שנחלקו אי במלקות וממון ג"כ פטור בשוגג. נראה לפענ"ד דבאמת שם במחתרת היה חייב מיתה וי"ל דמיתה הוא דפוטר אף שלא נהרג משא"כ במלקות ור"י ס"ל דל"ש דכל שהי' ראוי להתחייב קנהו עי"ז. ובזה נראה לפענ"ד לישב הא דאמרו בע"ז שם ואי אמרת משיכה בנכרי אינו קונה אמאי נהרג ומשני משום דצעריה לישראל וע"ז פריך ומאי אינו בתורת השבון ונדחקו התוס' דהרי גם בישראל אינו קונה רק להתחייב באונסין ואפ"ה איתא בתורת השבון ולפמ"ש יש לומר דבאמת רש"י כתב דבעכו"ם לא כתיב והשיב והיינו דבעכו"ם דאזהרתן זו היא מיתתן לא שייך השבה דקלב"מ והיינו משום דבדמים קננהו. והנה האחרונים חדשו דבדמים אינו קנין לבדו רק אם עשה קצת קנין עכ"פ להתחייב באונסין עכ"פ שוב קננהו בדמים והארכתי בזה בתשובה ולפ"ז כאן דלא קננהו דנכרי אינו קונה במשיכה רק משום דצעריה לישראל א"כ מה שייך בדמים קננהו דהרי לא עשה שום קנין ושוב יתחייב להשיב דלא שייך קלב"מ ושפיר מקשה הש"ס וע"ז משני דאינו בתורת השבון והיינו משום דאינו שו"פ או דבאמת כל היכא דאיתא ברשותא דמרה איתא ובאמת אינו צריך להשיב כמ"ש רש"י שם. ובזה יש לומר דרש"י לשיטתו דפסק כר"ל ומשיכה בנכרי אינו קונה ולכך אינו בתורת השבון ולא שייך והשיב את הגזילה. ובזה מיושב גם קושיתי מהקרא דועתה השב ודו"ק כי הוא ענין נפלא ת"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף