שואל ומשיב/ב/ג/פז

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן פז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בר"ח ניסן ה' ויקרא שנת תרי"ז הוגד לי שנדפס ספר שמו 'נוצר חסד על אבות' ושם נדפס היתר על אשה קטלנית שאם היה לה בנים מבעליה הראשונים שלא אכפת לן והטעם ע"פ קבלה דעיקר החשש משום שהרוח מכשכש בקרבה וכל שיש לה בנים שוב אין הרוח מכשכש בה. והנה בסודם לא בא נפשי אמנם הוא כתב דלא תאמר שבאתי עליך מתורת חסידות אביא לך ראיה ממשנה מפורשת יבמות פ"ו בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר ניסת לישראל הרי שניסת לשלישי וע"כ דליכא משום קטלנית כל שהיה לה בנים ומסיים שזה ראיה שאין עליה תשובה. וכשמעו זאת נבהלתי איך התיר קטלנית בדברים כאלו וראיתו אין ראיה דיש לומר דמתו בדבר או במפולת ובכה"ג שמבואר דלא שייך חשש קטלנית כמבואר באהע"ז סי' ט'. ובזה יש ליישב גם קושית הרלב"ח מהמשנה דפד"א ועיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' א' אמנם בגוף הדין הנה דברי הזהר לא יתכנו רק למ"ד מעיין גורם והרי אנן קיי"ל דמזל גורם וגם דא"כ היה להש"ס לומר נ"מ זו ביבמות דף ס"ד וע"כ דליתנהו לדברים אלו. ולפענ"ד היה נראה דבר חדש דאם תסע לא"י אפשר דמותרת להנשא שם דהרי אנן קי"ל כהטעם שמזלה גורם והרי בא"י היא ארץ אשר ד' דורש אותה ואינו תחת המזל וכעין שאמרו דאם שהתה י' שנים ואח"כ הלך לא"י דאין מונים שנים שבחו"ל דיש לומר דזכות א"י תשתנה וה"ה בזה יש לומר דכיון דבמזל תלוי אולי בא"י דאינו עפ"י מערכת השמים והמזל כמ"ש הרמב"ן ושאר מפרשים דא"י אינו נמסר לשום שר ומזל רק עפ"י ד' וכ"כ השל"ה לפרש בפסוק התחת אלהים אני דהיינו אם אני יושב תחת אלהים דהיינו בא"י שאין שום ממשלה רק ד' לבדו וא"כ גם בזה יש לומר דהמזל לא יגרע בא"י כנלפענ"ד דבר חדש. ומעשה בא לידי בקטלנית שנסעה לארה"ק וחשבתי בלבי אולי תשא שם ואיש לא ידעה אם זו קטלנית ואמרתי בלבי כי יש לה היתר מה גם כי הי' לה בנים מבעל הראשון יש לצרף גם בזה ההיתר שכתב בנוצר חסד וע"כ העלמתי הדברים ועיין בכתובות דף מ"ג ע"ב משם יש סתירה ג"כ דאל"כ הוה מצי למתני בכה"ג כגון שהיה לה בנים מזה האחרון:

והנה בשנת תרי"ט כתב הרב ממינסטער נ"י איזה חידות על־דרך מ"ש האגור (ספר חזון להאגור) והיתה חידה אחת מהן. שתי יבמות שאמרו מתו בעליהן ונתיבמו ואח"כ יהיו אסורות לכל העולם ואני לעצמי חשבתי שכונתו להא דאמרו ביבמות דף כ"ו מיתה אמיתה והוה קטלנית ואח"כ נתעוררתי דאפשר דכיון למה דאמרו ביבמות דף קי"ט ע"ב נתיבמו ומתו אסורות להנשא ע"ש ולכאורה קשה למה לא אמר הש"ס בכאן לימא דלא כרבי דהא הות קטלנית וגם יקשה דלפ"ז בכל יבמה תהיה אסורה להנשא לעולם ואפכא שמענו בכ"מ וע"כ נראה דזה אינו דיבמה לא מקרו קטלנית אף לרבי דהא קם תחת אחיו ובזה לא שייך לא מזל גורם ולא מעין גורם ואף דבשו"ת זקני הח"ץ ז"ל לא נראה כן בסי' א' ובתשובה אחת לענין יבום בקטלנית הארכתי בדברי הח"ץ ואכ"מ ודו"ק:

והנה בשנת תרכ"ג בש"ק ויקהל פקודי הגיעני מגלה עפה מהרב המופלג מו"ה מיכאל מו"ץ ב"ק שאוול באשר רצה לישא אשה שהיא קטלנית שמתו שני אנשיה והיא עשירה והביא דברי הרמב"ם שאינו רק על צד הניחוש ורצה ליישבו שלא יקשה דבש"ס אמרו מזל גורם ומעיין גורם ורצה לפרש דמזל גורם היינו שמזלה גורם שתנשא לאיש שימות במהרה ולא יאריך ימים ומעין גורם ג"כ ס"ל דמזל גורם רק דק"ל מה עונשה בזה הא היא לא עשתה דבר ובשלמא מעקה הוא גרם שלא עשה מעקה וכאן מה עשתה ולכך ס"ל דמעין גורם והיינו שרוב תשמיש שכתב הרמב"ם שאלף מתים מרוב תשמיש גורם לזה שימות במהרה והאריך בזה והנה לא אכחד קושט דברי אמת דמלבד דמעין גורם אין הכונה כן וכבר אמרו בע"פ דף קי"ג לא תבשל בקדרה שבישל בה חברך ואפילו באלמנה משום שאין כל האצבעות שוות ובזהר מפרש דיוכל להיות שהרוח של הראשון מכשכש בה ומזיק להשני וא"כ מכ"ש בשני אנשים שמתו שיוכל להיות שהמעין מזיק אף גם דבש"ס דף ס"ד אמר רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי משמיה דר"ה מעין גורם ורב אשי אמר מזל גורם ולדבריו עיקר הוא משום דמזל גורם וא"כ היה לו להקדים דברי רב אשי ואח"כ דברי רב הונא וגם דמשמע דר"ה לא ידע כלל משום מזל גורם והרי רב מרדכי אמר כן לרב אשי גופא וע"כ אין לדבריו מקום ואין לפרש דברי הש"ס בפירושים חדשים ואין דרכו של רבינו לפרש פירושים חדשים ולא יבאר כלל.

ומה שהביא מ"ש ביד שאול הלכות מילה סי' רס"ג שהקשיתי למה לא אמרו גם גבי מילה דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכתב מעלתו דשאני מילה דאפשר לקיים לאחר זמן כמ"ש הרמב"ם כל שיתחזק ויתרפא משא"כ בקטלנית דאסורה לעולם. הנה מלבד דבש"ס מדמה מילה לקטלנית וע"ז סמך אביי ואף דיש לומר דבדרך כ"ש הוא אבל פשטת לשון הש"ס אינו מורה כן אף גם דכל ששומר מצוה לא ידע דבר רע היה להם להתיר במצות מילה שהיא מצוה חמורה שנכרתו עליה י"ג בריתות ובכל יום עובר ועיין רמב"ם פ"א ממילה ובראב"ד ומה לנו במה שיוכל לקיים אח"כ וכבר כתב הרלב"ח בחידושיו לשבת דף כ"ד דבמקום שהעשה דוחה ל"ת אף שיוכל לקיים במוצאי יו"ט ולא יצטרך לדחות מכל מקום חביבה מצוה בשעתה ודוחה מכ"ש בזה דכל ששומר מצוה לא ידע דבר רע בודאי מחויב לקיים תיכף ומשנה שלימה שנינו אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה וכאן ג"כ שמא ימות הוא או הולד. וגם מ"ש על מ"ש ליישב קושית הח"ץ מיהודה דשם כבר היה מצות יבום ולא הועיל א"כ חזינן דהמצוה לא הגינה וע"ז תמה דהרי ראיית הרלב"ח שע"ז דן הח"ץ היה מיבמות דף ל"ד ממה שאמרו במשנה זו היא שאמרו וכלן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות והרי שם גם כן היה יבום וא"כ שייך גם ביבמה חשש סכנה ושפיר מקשה הח"ץ על הרלב"ח מיהודה הנה לק"מ דשם שהיו שני אחים ומת זה שנשא נכרית מקודם א"כ יש לומר דזה שנשא לא נתכוין למנות יבום רק משום נוי וכדומה ולא שייך שומר מצוה לא ידע דבר רע דהיה יכול להתקיים באח האחר ואולי זה היה טוב ממנו והיה מכוין רק לשם מצוה ולא היה מזיקו:

ובזה מיושב מה שלא הביא הרלב"ח מהמשניות הקודמות שם באותו דף וע"כ משום דבמשנה הראשונה בדף למ"ד הי' מוכרח זה ליבם דהא לא יוכל האח ליבם דהו"ל אחות אשתו ע"ש ואף דממשנה השניה היה יכול להביא אפשר דגם שם כיון דהראשונה יצאה משום אחות אשה לכך נדחית גם השניה ולכך הביא מהמשנה האחרונה דשם מבואר הדברים. והנה מ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל לדחות דברי הרלב"ח דס"ל דמותרת משום איסור אשת אח וצרת ערוה אבל אסורה משום קטלנית לפענ"ד כיון שסיים המשנה זו היא ששנינו וכלן שמתו א"כ אם איתא דאסורה משום סכנה ע"ז לא שנו דצרות מותרות דמשמע לגמרי כמו השאר שאמרו עליהן שאם מתו מותרות וז"ב ופשוט. ובזה מיושב מה דלא הביא הרלב"ח ממשניות הקדומות דלמה למתני דפטורות משום צרת ערוה והלא אסורות משום סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא. ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף