שואל ומשיב/ב/ג/סא

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן סא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין מצות לאו להנות נתנו.

שמתי אל לבי דמצות לאו להנות נתנו לא שייך במה דאפשר לקיים שלא ע"י איסור. וטעם שלי דהנה זה שנים רבות פירשתי מה דנחלקו חכמים ואבא שאול ואבא שאול ס"ל דכל המייבם לשם נוי קרוב להיות חייב וחכמים ס"ל דמצות יבום מכל מקום ואמרתי בזה דלכאורה לשיטת הפוסקים דמצות לאו להנות נתנו אף באיכא הנאת הגוף בהדי מצוה והיינו דלא אכפת לן בהנאה זו דהא מצות לעול נתנו כמ"ש רש"י בר"ה דף כ"ז וא"כ איך אמר אבא שאול דאם מייבם לשם נוי וכדומה קרוב להיות חייב והא כיון דמקיים מצות יבום לא שייך הנאה אף באיכא הנאת הגוף בהדי מצוה. אמנם נראה דכל הטעם דמצות לאו להנות נתנו היא משום דניתן לעול על צוארינו והוה כהנאה הבאה לו לאדם בע"כ דפטור ולפ"ז זהו אם אינו יכול לקיים המצוה בלתי האיסור אבל כיון דיכול לקיים המצוה ע"י חליצה ולאבא שאול מצות חליצה שקול עכ"פ כיבום וא"כ שוב כל שנהנה קרוב להיות חייב אבל רבנן דס"ל חליצה במקום יבום לאו כלום היא שוב לא אכפת לן בהנאה דמצות לאו להנות נתנו וזה דאמרו ויבמה מכל מקום וכל שכבר הותר יבום שוב הרי היא כאשתו ומותר לבעול אח"כ ודו"ק. ולפ"ז כל שאפשר לקיים המצוה בלתי איסור שוב הו"ל הנאת הגוף הנאה ואסור להנות דלא שייך לעול נתנו כן היה נראה לי לכאורה. איברא דלפ"ז קשיא בהא דאמרו תקע בשופר של עולה ושלמים יצא דמצות לאו להנות נתנו וקשה הרי האחרונים הקשו מ"ט לא נימא דאתי עשה דשופר ודחי ל"ת דמעילה וכתבו דמיירי באפשר ע"י שופר אחר דלא דחי להל"ת וקשה לפ"ז היאך שייך מצות לאו להנות נתנו הא כל דיכול לקיים ע"י דבר אחר שוב מצות להנות נתנו. והיא קושיא נפלאה. אמנם אחר העיון נראה דהרי באפשר ולא קא מכוין ללישנא בתרא בפסחים דף כ"ה נחלקו אביי ורבא ואליבא דר"ש מותר וא"כ כל שעושה למצוה שוב לא קמכוין לאיסור אף דיש לו הנאת הגוף בהדי מצותו מכל מקום הו"ל הנאה הבאה לו לאדם על כרחו ואפשר ולא קמכוין ושרי ואף דהפ"י כתב שם דדוקא באין עושה מעשה והנאה בא לו בע"כ מ"מ זה דוקא כשאין כאן מצוה אבל כל שיש בו מצוה שוב מצד המצוה מחוייב לקיים אף שמגיע לו הנאה בע"כ זה לא חשיב הנאה כיון דאינו מכוין רק בשביל המצוה ואף דיכול לקיים ע"י אחר שאין בו איסור מכל מקום כל שמקיים המצוה והנאה המגיע לו מגיע לו בע"כ לא אכפת לן והא דלאבא שאול קרוב להתחייב אף דלא מכוין שאני התם דמתעסק בחלבים ועריות חייב אף שגרע משאינו מתכוין ואפ"ה חייב משא"כ בשאר איסורים כל שאינו מתכוין שרי ודברי הפ"י בפסחים שם מה שמדמה מתעסק לשאר איסורים צ"ע דמתעסק בחלבים ועריות גלתה תורה שיהיה חייב ודו"ק:

ובזה נראה מ"ש הריטב"א בחידושיו לסוכה דף ל"א דלמה מותר כל דמצות לאו להנות נתנו והא מתהני משכר מצוה שמגיע לו בעוה"ב ע"ש ולפמ"ש זה הוה הנאה הבאה לו בע"כ דהוא צריך לקיים המצוה ולעול נתנו ולא חשיב הנאה ואינו רשאי לקיים ע"מ לקבל פרס וז"ב. איברא דאכתי צ"ע כל דיכול לקיים המצוה באופן שיהיה מותר לא חשיב הנאה הבאה לו לאדם בע"כ דהא אפשר בע"א ועכ"פ הנאה הבאה מאיליה לא שייך בזה. אך נראה כיון דהנאת המצוה לא אכפת לן דמותר להנות דזה ודאי לא חשיב הנאה של איסור דהוא מתכוין לשם מצוה רק מה דיש לו הנאת הגוף בהדי מצותו ובזה שוב הו"ל הנאה הבאה מאיליה כיון שעיקרו מכוין לשם מצוה וז"ב ודו"ק. שבתי וראיתי דאף דנימא דלא מקרי הנאה הבאה בע"כ כיון דאפשר לקיים ע"י אחר תו לא חשוב הנאה כיון דיכול לקיים באחר מה אכפת ליה דוקא בשופר של עולה א"כ בכה"ג שוב ל"ח הנאה ושאני ביבום דניהו דיכול לקיים ע"י חליצה אבל הנאת הגוף הבאה לו מהיבום אי אפשר רק ע"י יבום ושוב הו"ל הנאת הגוף בהדי מצותה דגוף המצוה מקיים ע"י חליצה וכשמכוין ליופי והנאה שוב חשוב הנאה משא"כ כאן וז"ב ודו"ק. ובגוף הקושיא דיבא עשה דשופר וידחה ל"ת דמעילה נראה לפענ"ד ברור דלא קשה דהרי מפסיד להקדש שמועל בהקדש והרי אף בגזילת חברו לא יוכל לקיים המצוה כי אם ביאוש ושינוי רשות מכ"ש בהפסד להקדש דודאי לא אמרה תורה שיעשה מצוה בגזילת חברו וכ"ש בהקדש וגדולה מזו כתב בשיטה מקובצת ב"ק דף פ' בהאי מעשה דחסיד דאף פקוח נפש אסור לעשות בהפסד ממון חבירו והארכתי בזה בתשובה מכ"ש דלא יוכל לצאת מצות עשה של שופר בל"ת דמעילה ואף דישלם ממון שמעל הרי אמרו בב"ק דף סמ"ך דחבול ישיב רשע גזלה ישלם דאף שישלם הגזילה נקרא רשע וא"כ מכ"ש בדבר של הקדש שאף שמשלם מכל מקום נקרא רשע וכיון שהתורה לא אמרה שיוכל לגזול ולקיים המצוה שוב אין העשה דוחה ולוקה ומשלם ואין עשה דוחה ובפרט שכיון שלוקה הרי אמרי ארבעים בכתפיה וכשר ועיין מנחות דף פ' ובתוס' ריש חולין וא"ל דהא העשה דוחה ואינו לוקה זה אינו דכל שהוא עושה רשעות לא דחי העשה וכל שלכתחלה אסור שוב אף שעבר ומשלם מכל מקום קרינן ביה רשע ואינו מקיים המצוה וזה ברור ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף