שואל ומשיב/ב/ג/נו

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן נו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין משפטי התנאים בקידושין דף ס"א ע"א ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו ב"ג וב"ר ונתתם ואם לא יעברו חלוצים רחב"ג אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו ופירש"י דרחב"ג אתנאי כפול לחודי' פליג והתוס' הקשו דבב"מ דף צ"ד אמרו מאן תנא דשמעת לי' דאמר בעינן תנאי קודם למעשה ר"מ היא משמע דרחב"ג פליג אכולהו לכן נ"ל דפליג אכולהו והקש' הפ"י דאכתי קשה באמת למה יפלוג אכולהו הא ע"ז לא הו"ל תשוב' ולא השיב רק על כפילת התנאי דצריך לאמרו ולא על שאר דברים ע"ש. ולפענ"ד נרא' דהנה לפענ"ד ענין כפילת התנאי הוא מורה על קדימת תנאי למעשה דהנה קדימת התנאי קודם למעשה לכאורה אינו מובן דגם אם קדים המעש' לתנאי אין ראיה דהא צריך להקדים אחד לחבירו וא"כ אין ראי' מזה שהקדים דלא יבטל התנאי למעשה. אך נראה דהנה הנחלת שבעה בהקדמתו לנ"ש כתב דענין קדימה לא יתכן אך פעם כתיב כן ופעם להיפך כתוב כמו משה ואהרן ולפעמים מקדים אהרן למשה אין ראי' שזה קודם ולכך דרשו שהם שווים אבל כשאחד קודם לחבירו פעם אחר פעם ש"מ לו משפט הקדימ' ע"ש והארכתי בזה בכמה מקומות ולפ"ז גם כאן כל שלא כפל התנאי בזה"ל תנאי קודם למעש' פעמים לא היה ראיה אבל ממה שהקדים גם בהכפל התנאי קודם למעש' ע"כ שזה צריך להיות קודם ולפ"ז זהו שאמר רחב"ג דצריך הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו א"כ הוה שני תנאים אם יעברו ונתתם בארץ גלעד ואם לא יעברו יתנו בארץ כנען א"כ לא כפל אותו התנאי שני פעמים דבשלמא אם היה אומר אם לא יעברו לא יתנו היה כפל בתנאי קודם למעש' אבל כיון שהכפל היה כדי שיהי' תנאי חדש לתת להם בארץ כנען א"כ איך ראיה ממה שהקדים התנאי קודם למעש' ולכך פליג אכולהו ודו"ק. ובלא"ה יש לומר דכל הטעם שאם הקדים המעש' ל"מ התנאי שאחריו משום שלא יוכל לבטל המעש' הקדום ולפ"ז לרחב"ג דהא דאם לא יעברו לקנסי' שגם בכנען לא ינחלו מכ"ש בארץ גלעד ויהיו נקנסים שלא יטלו חלק לא כאן ולא כאן כמ"ש רש"י אם כן היאך שייך לומר דאם יקדים המעש' לא יוכל לבטל התנאי ואף אם לא יעברו יטלו חלקם דזה א"א דהרי חזינן דהיה צריך לכפלו דלא"כ ס"ד שלא יטלו כלום ולכך אף אכולהו פליג ול"צ קדימת תנאי למעש' דאף בלא זה לא מועיל המעש' לבטל התנאי וע"כ דלאו דוקא קדימת התנאי למעשה ודו"ק כי ברור הוא ונתברר טעמו של רחב"ג דחולק אכולהו. ומן האמור יש לתמוה על מה שהאריך המלמ"ל פ"ו מה' אישות להסתפק אם צריך קדימת תנאי למעשה בשתי החלוקות או סגי בשהקדים בחלוקה הראשונה ול"צ יותר ולפמ"ש הרי מתנאי בני גד ובני ראובן אנו לומדים כל משפטי התנאים והרי שם היה קדימת תנאי למעשה בשתי החלוקות ואף דיש לדחות דניהו דסגי באחד מהם מ"מ לכתחילה בעי שתי החלוקות שוות והנה המהר"ם ב"ח בכפת תמרים סוכה דף מ"ב חידש דאף שחלוקה הראשונה היה קדימת מעשה לתנאי כל שבחלוקה השני' היה תנאי קודם למעשה סגי:

ובזה יישב דברי הטור סי' תרנ"ח שהקדים בחלוקה הראשונ' מעשה קודם לתנאי ובחלוקה השניה הקדים תנאי למעש' ולפע"ד נראה דבכה"ג נראה כחזרה ממה שאמר מקודם ולא מהני התנאי לבטל המעשה והרי בתחלה אמר מעשה קודם לתנאי. ולפענ"ד לומר דלמאן דבעי תנאי כפול א"כ צריך לכפול התנאי א"כ נראה כחזרה ואף בהקדים תנאי למעש' בחלוקה הראשונ' אם בחלוקה השנייה הקדים המעשה לתנאי נראה כחזרה ודו"ק ואדרבא למאן דלא בעי תנאי כפול אם בחלוקה השניה קדים המעשה לתנאי בודאי נראה כחזרה דאל"כ למה כפל התנאי כנלפענ"ד. והנה השעה"מ פ"ו מאישות הקשה על הכ"ת הנ"ל דהרי באהע"ז בסי' ל"ח לענין גיטין כתב הטור דצריך להקדים התנאי למעשה גם בחלוק' הראשונה. והנה היניק וחכים כמר מאיר אשכנזי מבראד כתב לי שיש לומר דבאמת יקשה למה לא יועיל התנאי לבטל המעש' אף שהקדים המעשה דהרי תוך כ"ד יכול לחזור מכל וכל מכ"ש בכה"ג שלא ביטל הדבר מכל וכל רק התנאי תנאי בתכ"ד וע"ז כתב דבחלוקה השניה היא יותר מכ"ד לכך ל"מ ולפי"ז בקידושין דל"מ חזרה אף בתכ"ד שפיר צריך להקדים התנאי קודם למעשה גם בחלוק' הראשונה והאריך בזה לישב הרבה קושיות. והשבתי דזה אין לו מקום כלל דהרי משפטי התנאים מבני גד ובני ראובן יליף והרי הקדים התנאי קודם למעשה בחלוקה הראשונ' והשניה ועוד דהרי כל הטעם דתנאי קודם למעש' כדי שלא יבטל התנאי למעשה ומה"ט נסתפק המלמ"ל פ"ו מאשות אם בתנאי דלשעבר צריך להקדים ואם איתא דרק דהכפל התנאי צריך להקדים התנאי אבל בחלוקה הראשונ' דיכול לחזור לא אכפת לן בקדימת המעשה לתנאי א"כ למה לי כפליא ולמה לי להקדים לא יכפול התנאי ויקדים המעש' לתנאי וע"כ צ"ל דכן גזירת התורה שצריך להיות כתנאי בני גד ובני ראובן ואף בתנאי דלשעבר צ"ל כמשפטי התנאים ועיין חידושי הר"ן בגיטין דף מ"ו וא"כ כל שהקדים המעש' לתנאי ולא היה כתנאי בני גד ובני ראובן לא מועיל וגם מה שבקידושין וגיטין לא יוכל לחזור תכ"ד זה רק מדרבנן ולחומרא אבל מה"ת מועיל. שוב ראיתי שגם בישועת יעקב סי' ל"ח רצה לחדש כן לחלק בין קידושין לשאר דברים ולפמ"ש אי אפשר לאמרו ועיין ט"ז סי' ל"ח שם:

אמנם אי קשיא הא קשיא למה צריך תנאי קודם למעשה ואל"ה לא יוכל לבטל התנאי להמעשה ואף להרמב"ם דס"ל דבעינן שיהי' המעשה קודם הרי שיטת הרשב"א בתשובה דכל שמכר כרם והלוקח קנה בכסף וחזקה ותרי ותרי מחולקים אי היה תנאי או לא כתב הרשב"א שהמקח קיים והאריך המלמ"ל פט"ו מטוען דזה דוקא היכא שאנו מסופקים אם היה תנאי או לא כיון ששניהם מודים שהיה על תנאי מבטל המעשה הקדום וא"כ מכ"ש כאן שלא נתקיים התנאי בזה יוכל לבטל המעשה הקדום כיון שלא נתקיים התנאי וא"כ כל שהתנה תנאי למה לא יוכל לבטל המעשה הקדום ומכ"ש לכל הפוסקים דרק באמירה הקדים המעשה למה לא יוכל לבטל המעשה הקדום וצ"ל דדוקא התם ששנים העידו שהיה תנאי גמור ומכ"ש כששניהם מודים שהיה תנאי גמור בזה בודאי יוכל לבטל המעשה שהיה רק ע"ז האופן אבל כל שבאמירה בעלמא אמר מעשה ותנאי בזה אמרינן דלא קפידא אמר התנאי ואסמכתא בעלמא א"ל התנאי אבל לא היה בהקפדה ולכך צריך לר"מ כפילת התנאי והקדמת תנאי למעשה דכל שלא כפל אמרינן שלא בהקפדה אמר כן. ובזה יש לומר דלכך פליג רחב"ג על כולהו תנאים דכל שהיה צריך לכפול ואל"ה היה להם לקונסם שלא יטלו לא כאן ולא כאן א"כ שוב יש לומר דתנאי גמור היה וכל שתנאי גמור היה יכול לבטל המעשה הקדום דחזינן דהיה תנאי גמור:

ובזה יש לומר הא דאמרו בש"ס הא מקמא דאמר ליה ר"מ ונאחזו הא לבתר דאמר ר"מ ונאחזו ועיין רש"י שם. ולפמ"ש יש לומר דלאחר שאמר ר"מ ונאחזו לא פליג רחב"ג רק אח"כ בלבד ודו"ק כי קצרתי. ובגוף קושית התוס' שהקשו לרש"י היאך קאמר הש"ס ב"מ דף צ"ד מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ר"מ ומשמע דרחב"ג פליג עליה אני תמה דביותר הו"ל לתמוה על הש"ס שם דמביא בשם אבא חלפתא דאמר משום ר"מ דתנאי שיש בו מעשה בתחלתו תנאו בטל ואמאי לא מביא ממשנה דר"מ אמר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי ושם הוה תנאי קודם למעשה והיא תימה גדולה וביותר תימה דמשמע בדברי הפוסקים דאף מאן דפליג על ר"מ בתנאי כפול מ"מ בתנאי קודם למעשה מודה א"כ למה מייתי מברייתא הא תנאי קודם למעשה הכל מודים ונתקשיתי בזה הרבה ולא מצאתי למי שהרגיש בזה ועיין שיטה מקובצת שם. וכעת אני בקרית חוצות ומחוסר ספרים. אמנם לפענ"ד נראה דלפמ"ש כל שיש תנאי גמור אפשר לומר דיכול לבטל המעשה הקדום ולא נחלקו רק באמירה בעלמא א"כ יש לומר דר"מ ס"ל דאף תנאי גמור בעדים ובהקפדה לא יוכל להטיל בו תנאי וזה לא שמענו ממשנה דר"מ דשם משמע דבעי תנאי קודם למעשה משום דלא היה תנאי גמור ובהקפדה דווקא אבל כל שהיה תנאי גמור גם לר"מ מועיל וע"ז חידש אבא חלפתא דאף בתנאי גמור כל שכבר היה מעשה בתחלתו לא יוכל להטיל בו תנאי וא"כ לא קשה קושית התוס' דרחב"ג באמת מודה לר"מ בתנאי קודם למעשה רק בתנאי גמור פליג על ר"מ. ובזה יש ליישב קושית התוס' בב"מ שם ד"ה אימא סיפא ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף