שואל ומשיב/ב/ג/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן לד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין גרמא ותפס המעות רק שיש לחברו שטר עליו:

נשאלתי היום יום ה' כ' מרחשוון שנת תבר"ך הי' לפני ד"ת שבא סרסור לאחד מבעלי הלוואות וא"ל שילוה לאדון פ' והמלוה חשב שאדון אחר הוא ובטוח ואמר לאחד מבעלי הלואות התלוה לאדון הלז שהוא פ' ואמר אלוה ועוד בפחות מהרוחים שאמר זה והמלוה הראשון לא רצה להלות בעד ריוח כזה ואמר שיתנו לו יותר ואמר המלוה השני תן להם סך מאה רייניש לבטחון על חשבוני והם הלכו ולוו לאדון הלז אח"כ בא המלוה הראשון ואמר להמלוה השני למה הוזלת בריוח ואני חושב שהי' מקום לקבל יותר ריוח והמלוה השני אמר שיודע שהוא בטוח ויש לו אצלו ואינו רוצה להניח שאיש אחר יהי' לו עסק בזה וע"כ נתרצה המלוה שיהי' לו חלק מחצה בההלואה ואח"כ כאשר הביאו השט"ח מהאדון הי' אדון אחר והמלוה השני טען שלזה לא רצה להלות כלל וגם המלוה הראשון אמר שהסרסור א"ל שם אדון אחר ופסקנו שהסרסור יקבל בח' שא"ל בפירוש שלזה האדון א"ל שילוה ולא הי' שום ערמה ומרמה בדבר וא"כ המלוה הראשון טעה ואין לו על הסרסור כלום אח"כ באו שני המלוים לדין וטען זה המלוה השני שאחר שהראשון טעה וא"ל שם הלוה אדון פ' א"כ הוא חייב לקבל המלוה על עצמו וזה הראשון טוען שאדרבא בתחלה נסתלק מהמלוה מכל וכל אף שחשב שאדון אחר הוא אותו שבאמת בטוח אצל המלוה השני ואח"כ כשנתרצה לקבל עכ"פ אינו חייב לקבל רק המחצה שלו והנה פסקנו דחייב לקבל המלוה השני מחצה ומטעם דבאמת אינו רק גרמא דאין ההיזק ברור וא"כ אינו חייב הראשון מטעם גרמא ומה גם שאנוס ושוגג הי' ולא נתכוין להזיק וכל שלא נתכוין להזיק אינו חייב בדיני דגרמי כמבואר בש"ע חו"מ סי' ס"ו לענין יורש מוחל ע"ש ובפרט שגם הוא רצה להלוות וכל שזה שותף לא שייך לומר לחייבו כעין מ"ש התוס' ריש ב"ב גבי נתייאש לגדרה ע"ש ומה גם שיש לצרף שיטת הראב"ד בזרעוני גינה שכל שזה זרע אף שזה מכר לו אינו חייב מדינא דגרמי במה שזה עשה אף שבגרמתו עשה ע"ש ומה שהקשה ע"ז מהא דאמרו חזי דעלך קא סמיכנא כתבתי בתשובה אחרת אמנם נתתי אל לבי מה שיש לעיין כיון דעכ"פ גרמא הי' וחייב עכ"פ לצאת ידי שמים ואי תפס לא מפקינן מיניה א"כ בכה"ג שזה הי' חייב לו מעות דהיינו המלוה השני להראשון אף שיש לזה השטר מכל מקום זה תפוס בממונו. והנה באמת הש"ך בספרו תקפו כהן בסוף הספר סי' ק"ל כתב דכיון שעל השטר אין שום ספק ל"מ תפיסה מה שיש ספק במקום אחר דשטר הוה כגבוי אמנם באמת הנו"ב מהדו"ק חלק חו"מ סי' ה' חולק עליו ע"ש ולפענ"ד ראיות הש"ך יש לדחות דשאני כתובה דחשוב מוחזק טפי והוה כגבוי וכמ"ש הב"ח באהע"ז סי' ט' ואף שהב"ש שם הביא בשם זקני השער אפרים שחולק עליו כבר כתבתי בתשובה ובהגהותי שם שנדפס תמהתי דבמרדכי מבואר כן ע"ש וא"כ עכ"פ ראית הש"ך לא מכרעא כלל וא"כ שפיר מקרי תפוס ומה דאמרו בב"מ דף ס"ז דלא מחשבינן משטרא לשטרא לכאורה קצת ראיה להש"ך אבל שם הוא משטר לשטר וגם בזה קי"ל דמחשבינן משטר לשטר וגם קי"ל דסלוקי בלא זוזי אפוקי ממונא הוא וע"כ הדבר ברור דלא כהש"ך כנלפענ"ד ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף