שואל ומשיב/א/ג/רטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן רטז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוכ"ט לכבוד הרב הה"ג המפורסים שלשלת היוחסין כו' מ' יו"ט ליפא לנדא ני' האבד"ק גאלאץ מכתבו הגיעני היום ושמחתי בשמעי משלומו הטוב כן ירבה וכן ופרוץ ומשלום ידידינו הרב הגאון הישיש הצדיק מ' ישעי' שור נ"י והנה על יו"ט באנו אשר בקש כי אהי' מצטרף בצרופא דרבנן אודות האברך מוה' זאב בן אברהם מאיזמאל שנשטתית אשתו מ' עטל בת מ' אהרן שלמה ויצאה מדעתה עד שא"א לדור עמה ואינה ראוי' לקבל גרושין כי אינה יודעת להבחין בין גיטה לד"א ומכה כל רואי' ושוברת כל אשר תמצא ידה וכבר באו לעמק השוה והשליש סך רב על כתובתה ותוס' ומזונות ונתן לה חצי דירה ואבי' מקבל על עצמה לשמרה ולזונה וע"כ צידד מעכת"ה להיתר כמ"ש הב"ח וכן הסכים הרב הגאון מ' ישעיה שור ני' ועשה כפי מה שכתב הנוב"י והנה גם אותי קרא להיות נמנה עמהם לדבר מצוה והנני מסכים והולך וכבר הארכתי הרבה בענינים אלו וכעת אכתוב על מה שהקשה מעכת"ה על מ"ש הב"ח סי' קי"ט שכתב הרמ"ה שאפילו גרשה חייב במזונותי' וכל תנאי כתובה לבד מתה"מ שאסורה וע"ז כתב הב"ח פשוט הוא בוודאי צריכין להפרישה ממנו שלא יתיחד עמה כי אין היתר לאסורה לא בבדיקת פקחת ולא בהרגשה וע"ז הקשה הא משנה מפורשת הוא בנדה דף י"ג ע"ב החרשת והשוטה ושנטרפה דעתה אם יש להן פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה ובאמת שקושיא גדולה הוא ולא על הב"ח לבדו יצא כי אם גם על רבינו שמחה וראבי' הובא בשו"ת רש"ל ס' ס"ה כתבו בהדיא כי אין היתר לאסורה לא בבדיקת פקחת ולא בהרגשה והנראה בזה ע"פ מה שהקשיתי זה רבות בשנים איך מועיל בשוטה מה שנשים פקחות בודקות אותן הרי ב"ש וב"ה נחלקו אם דיין שעתו או מעל"ע ופקידה לפקידה וב"ה חשו דלמא כותלי בית הרחם העמידוהו וטעמא דשמא הואיל ואשה מרגשת בעצמה ופריך והאיכא שוטה מודה ב"ש בשוטה ולפ"ז מה מועיל הבדיקה שבודקת הפקחות ולא נמצא דם על העד דלמא כותלי בית הרחם העמידוהו וא"ל דהא לא הרגישה הא ב"ש מודו בשוטה דאין ראי' מדלא הרגישה וא"ל דזה דוקא כשראתה חיישינן שמא ראתה למפרע אבל כשלא ראתה מהיכי תיתי לחוש שמא ארגשה ולאו אדעתא דז"א דכיון דאין ראי' מדלא ארגשה למה לא נחוש לשמא ראתה וגם אכתי יקשה כשראתה ניחוש עוד יותר ממעל"ע דאין ראי' מדלא ארגישה וא"ל דכיון דאשה שיש לה וסת די' שעתה וא"כ כיון שמתקנות לה ווסת א"כ די' שעתה דז"א דאכתי אם תראה וחזינין שראתה שלא בשעת ווסתה נחוש למע"ל ולא שייך לומר חזקת דם שבא בהרגשה כמ"ש רבינו פ"ה מאסורי ביאה דז"א דשמא באמת ראתה ולא ארגשה דלאו בת הרגשה היא והיא קושיא נפלאה אמנם נראה לי דהרי בתוס' דף ג' הקשו בהא דאמר מודה שמאי בשוטה הא הוי דבר שאין בו דעת לשאול וכתבו דנ"מ לענין אדם הנוגע בה ולפ"ז השוטה בעצמה שפיר נבדקת ושם קאי לענין מתקנות עצמה ואוכלת בתרומה ולענין הוא בעצמה הו"ל דבר שאין בו דעת לשאול וספיקו טהור.

ובזה י"ל הא דפריך הש"ס נטרפה דעתה היינו שוטה ומשני שנטרפה ע"י חולי וקשה מה נ"מ אם ע"י חולי או שאר שוטה סוף סוף יכולה להבדק ע"י פקחות ולפמ"ש א"ש דקמ"לן דגם נטרף ע"י חולה הו"ל כשוטה גמורה ואין בו דעת לשאול ובזה ישבתי מה דהקשה זה רבות בשנים הרב הגאון מ' ישעי' שור נ"י אבד"ק יאס דהרמב"ם פ"ד ממשכב הביא המשנה כלשונה וחשיב גם נטרפה ע"י חולי ובהלכות א"ב פ"ח לא הזכיר נטרפה דעתו ולפמ"ש א"ש דלענין תרומה שפיר אצטרך לאשמעינין גם נטרפה ע"י חולי הוא ג"כ כשוטה גמורה אבל כל לבעלה חולין ל"ח למעל"ע גם ב"ה מודים דדי' שעתה ולכך לא הזכיר. הדרן לדוכתא דגם לדידן מה דאשה שיש לה ווסת א"צ בדיקה לבעלה הוא משום דווסתות דרבנן והיינו משום דחזקת דם שבא בהרגשה וכל שלא הרגישה טהורה אבל בשוטה דלאו בנות הרגשה נינהו לא מועיל מה שהפקחות בודקות אותה דניהו דאף דהרמב"ם פ"ח מאס"ב הט"ו ובטוש"ע ס' קצ"ו כתבו דחרשת ושוטה צריכות פקחות לבדוק אותן וקובעת לה ווסת ואח"כ מותרת לבעליהן באמת שזה תימא דבמשנה לא נזכר רק לתרומה וכבר כתבתי הטעם אבל לא נזכר לענין אסור אמנם אף אם נימא דגם לענין אסור סמכינין אווסתות דרבנן ולא חיישינין שמא ארגשה ולאו אדעתא אמנם זה כשכבר תקנו לה ווסת שלשה פעמים ואח"כ יהי' מותרות לבעליהן אבל משוגעת ונטרפה דעתה ומכה כל רואי' והאיך יוכלו להעמיד פקחות ולבדוק אותה ולקבוע לה ווסת דלמא ע"י טרוף דעתה תקלקל עצמה ולכך לא מועיל פקחת ובזה י"ל מה שהשמיטו נטרפה דעתה דבנטרפה דעתה לא מועיל עכ"פ בנ"ד אני מסכים והולך להיתרה כדבר האמור למעלה. עוד נ"ל בישוב קושיתו דהנה כבר נודע מ"ש הפוסקים וב"י בס' קצ"ו שהבדיקה לחורין וסדקין עד מקום שאבר התשמיש מגיע קשה מאד ואמנם באמת א"צ לבדוק עד מקום שהשמש דש אלא בחורין וסדקין כפי כחה ושכלה כמ"ש הב"י בס' קצ"ו בשם הרבה פוסקים וע' בב"ח שם ובסימן קצ"ב ולפ"ז לכאורה קשה דזה בפקחות בודקת עצמה כפי כחה ושכלה אבל שוטה האיך תסמוך עלי' אמנם גם בשוטה אם גדול עומד ע"ג ומזהירות ומלמדות אותן מועיל וע' בחולין דף י"ב דגם בשוטה מהני גדול עומד על גביו ע"ש וזהו ענין שאמרו נשים נבדקות ע"י פקחות והיינו שמלמדות ובודקת וגם בחרשת מרמזת להן אך לפ"ז בנטרפה דעתה שאין שומעת לקול המלמדות ומזהירות אותה האיך נבדקות וצ"ל דלענין תרומה שוב הוי כשוטה שאין בו דעת לשאול ולפ"ז לגבי בעלה הנוגע בה שוב לא מועיל כל שהבעל יודע והוי כטומאה תבא ע"י אדם וז"ב.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף