שואל ומשיב/א/ג/ריז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן ריז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג וכו' מוה' יצחק באדאנצקי נ"י מלפנים אבד"ק טערמענט. ועתה בק"ק פאפא.

בדבר העגונה אשת ר' מענדל רייף אשר האריך מעלתו לפענ"ד נראה ברור דהאשה אשת ר' מענדל רייף הוא מותרת דהנה הגאון בעל מוהר"ם מינץ החדש כתב סברא חדשה דע"כ לא חיישינן במים שאין להם סוף לומר שמא גלי השפילוהו רק בנפל במקרה אבל במי שאמר שמפיל עצמו מסתמא הפיל עצמו למקום עמוק ולא יכלו הגלים להשפילו ואף שהגאון בעל חתם סופר סי' ס"ט כתב שאולי כשכבר נטבע והגיע לשערי מות נתחרט לפענ"ד בכה"ג שאינו רק חשש בעלמא בזה בודאי מועיל הכרה בבגדים ולא חיישינן לשאלה דכל חשש שאלה אינו רק חששא בעלמא ולכמה גדולי הפוסקים ל"ח לשאלה ובכה"ג בודאי סמכינן על הפוסקים דלא חיישינן לשאלה. אמנם מה שכתב מעלתו דכל זה אם היה ידעינן בוודאי שהפיל א"ע להמים משא"כ כאן בנדון זה מי יאמר שזה הוא מענדל רייף ודלמא גזים ולא עביד והוא שאל את בגדיו לאיש אחר ואותו האיש נפל מעצמו לנהר וזהו הנמצא בפרעשבורג ומענדל רייף ברח למרחקים אומר אני דלזה ודאי לא חיישינן דהנה מהב"ש ס"ק פ"ד למדין דכל מה דחיישינן לזה שהוא חי הוא משום דנותנין לזה חזקת חיים ולאיש אחר שלא הכרנו אותו אמרינן דהוא מרובא דעלמא שיש מתים בעולם אף שזה ג"כ חי הוא מ"מ כל שלא הכרנו אותו אמרינן דזה מרובא דעלמא דאטו אין מתים בעולם וכעין שכתבו התוס' שבועות דף מ"ו לענין אחזוקי אנשי בגנבי לא מחזיקינן דזה דוקא אם אנו דנין על איש פרטי אבל אם אנו דנין על הכלל אמרינן דחיישינן לגניבה דאטו אין גנבים בעולם ולפ"ז זה שייך לענין חשש מיתה אבל בנפל לים דזה ג"כ אינו רובא דעלמא שיפלו לים א"כ מה לנו לאוקמי זה בחזקת חי מה לנו חזקת חיותו יותר מאחר ובשלמא בכל נפל למשאל"ס שפיר חיישינן ומוקמינן אותו האיש על חזקת חי אף דאיש אחר היה לו ג"כ חזקת חי אנו לא הכרנו אותו אבל כאן ידענו שזה רצה להפיל עצמו ונבחר לו מות מחיים מהיכי תיתי לומר שזה חזר בו והשאיל בגדיו לאחר ואותו אחר נפל לים זה לא אשמעינן אברא דלפי מה דמבואר ברמ"א דדוקא במי שהעידו עליו שטבע ממש במשאל"ס דבעינן שיעמדו עליו עד שתצא נפשו א"כ כאן דלא נתבאר שעמדו עליו עד שתצא נפשו א"כ שוב אפילו אם נשאת תצא. הן אמת דשיעור שישהא עד שתצא נפשו לא נתבאר ובריב"ש סי' שע"ה כתב שהיא שיעור ג' שעות אמנם בשו"ת מוהרי"ט בשניות סי' כ"ו כתב דשיעור כדי שתצא נפשו היינו שעה קלה והיינו לערך רביע שעה וע"כ יש להקל כאן ובפרט שבאמת דעת גדולי הפוסקים דאפילו בלא שהה כדי שתצא נפשו ג"כ יש להקל ועי' במהרח"ש ובבית מאיר ולפמ"ש הח"מ ס"ק ס"א בטעמו של דבר כאן בהפיל עצמו בודאי א"צ שיעור כדי שתצא נפשו וע"כ נראה ברור דיש לסמוך על טב"ע דבגדים דל"ח לשאלה בכה"ג וכאן יש אומדנות הרבה שהרי כתב לאשתו ושלח לה הטבעות לזכר עולם שיהיה לבתו וכתב שבהגיע לידה כבר ישטפוהו המים בודאי לא חזר ממחשבתו והפיל עצמו למים וע"כ גם דעתי נוטה בזה להתיר האשה הלז לצרף לדעת הרב הגאון מקאמרין נ"י והאשה בילא שווארץ מותרת להנשא.

ואשר שאל אם מותר לקחת מעות ברבית קצוצה מהקרעדיט אנשטאלט וגם בדבר הראטשילדישע לאזין הנה בחנם האריך כי באמת בדבר הראטשילדישע לאזין במח"כ אינו יודע מהותן כי בראשון אינם נושאים פרי רק דרך לאזינג ומה גם כי רק שם ראטהשילד עליהם והשטטאטה היא החייב. ובדבר הקרעדיט אנשטאלט ג"כ אין בזה שום חשש דמאן מפיס שנותן לישראל הרבית היא נותן לשותף העכו"ם הרבית ז"ז מאפס הפנאי אקצר ואומר שלום. והנה בעגונה הנ"ל לכאורה י"ל כיון דהמאבד עצמו לדעת היא רשע גמור ואין לו חלק לעוה"ב ג"כ מהראוי לומר דגזים ואמר ולא עביד ואינו הוא דבודאי אמרינן דנעמידו בחזקתו הראשונה בחזקת כשרות אמנם נראה דלפמ"ש בבשמים ראש סי' שמ"ה דדוקא מי שמואס בחייו מפני אפקורסיתו שרץ יש לו במוח כדעת הפלוספים הוא דאין לו חלק לעוה"ב אבל מי שעושה מצד צרת נפשו אינו בכלל זה וכן החזיק ש"ב הגאון בעל בית אפרים בתשובותיו יעו"ש סוף חלק יו"ד ובשו"ת חתם סופר סי' ס"ט הנ"ל כתב דבדבר זה נזדייף בעל בשמים ראש ובאמת אינו זיוף כמ"ש בבית אפרים ביו"ד שם א"כ זה שמחמת כי ראה עצמו עצור ועזוב לכך הפיל עצמו למים וא"כ שוב אין כ"כ רשע ואף אם נימא דגם בזה לא יצא מכלל פושע מ"מ כל שיש לומר שהיא חשב ואומר מותר שוב אינו בכלל רשע ובפרט שהעידו שאמר שמע ישראל מקודם שוב אינו בכלל מאבד עצמו לדעת ושוב ל"ש לומר דנחזיקו בחזקת כשרות דהא כל דטעה ואומר מותר שוב לא אבד חזקת כשרותו אף שרצה לאבד עצמו ויש לומר דלבו איסור ודו"ק.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף