שואל ומשיב/א/ג/קפט

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קפט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף המופלג בתורה מ' מתתיהו לנדא נ"י אבד"ק פאנזעייש יצ"ו. מכתבו הגיעני היום והיום הביאה הב"ד עוד כמה מכתבים ואני יושב בקרית חוצות לשתות מי מעין הקשה למעיין ולטייל בגנים ומחוסר ספרים ואף טור אהע"ז אין לי ומ"מ מפני תקנות עגונות לא אחשה אך בקצרה וד' יעזריני על דבר כבוד שמו. והנה בדבר השאלה שאיש א' שמו אכתריאל בן יחזקאל ובשנת תרכ"ד מת בלא בנים ל"ע וקודם מותו אמר בפני רבים כשרים שהיה לו אח ושמו יוסף בער בן יחזקאל ומת מזמן כביר והאשה נשאת לאחר ע"י חופה וקדושין שנתן לה השו"ב מכפר הסמוך לעירו ואח"כ יצא קול שהאח יוסף בער חי בעיר נימאץ והפריש מע"ל הזוג וחקר בניאמץ ע"ז ובא הגב"ע מניאמץ שהעיד ר' אלטר שזוכר שיוסף בער היה בעלפיר ואח"כ למד אומנות טיטין שניידער אח"כ האט ער באקימען חולאת ונסע משם ושמעתי אח"כ שמחמת החולאת נפל חוטמו ל"ע ומת ל"ע זה תורף עדות של ר' אלטר אבל לא הזכיר רק שמו ולא שם אביו ואח"כ העיד ר' שמעריל מלמד שיוסף בן יחזקאל היה אצלו בעלפיר ואח"כ היה בעלפיר אצל יאססער מלמד ואח"כ נעשה טיטין שניידער אח"כ האט ער באקומין אחולאת ונסע מפה ושמעתי שנפל חוטמו ומת אח"כ עשו גב"ע בק' פאנזעטש והעיד ר' ישעי' מרדכי שזה ערך שמנה שנים שהיה בחג השבועות בצוותא חדא עם אח השלישי שהיה לר' אכתריאל הנ"ל וזה נפטר בפאנזעטשן והגיד בתוך סיפורו כי אחיו יוסף בער כבר מת זה ערך ד' שנים וע"ז האריך מע"ל לפי מה דמבואר בסי' י"ז ס"ה שהב"ש כתב בשם הש"ג שאם העיד ששמע סתם שואלין אותו שמא שמע מפי פסול להעיד והאריך מע"ל וגיסו הרב נ"י וגם הרה"ג מוהר"ש טוביש אבד"ק יאס נ"י האריך בזה ולפענ"ד אין בזה בית מיחוש וזכורני שבשו"ת בית יוסף האריך על מ"ש הרשב"א דשמע שרגמ"ה לא החרים רק עד אלף החמישי וכתב חכם אחד שאחר שכתב ששמע דלמא לאו דסמכא היא והביא הב"י שלשון זה מורגל בש"ס דאמרי שמעתי שמקריבין אעפ"י שאין קלעים ע"ש שהאריך בראיות ברורות וא"כ ה"ה בזה. מיהו יש לדחות דשם שאדם גדול מעיד ששמע מסתמא דקדק בשמיעתו ממי שמע וגם מה שמעיד ששמע לענין דינא ודאי שמע מאדם גדול ולא קול הברה בעלמא אבל כאן אם נימא דע"א נאמן משום דמלתא דעל"ג לא משקרי אינשי א"כ כל שמעיד סתם ששמע ואינו יודע ממי א"כ ל"ש מלתא דעל"ג לא משקרי דדלמא יתנצל ששמע והרי עדיפא מיני' חידש הנוב"י דאף אם נימא דע"א בעגונה מה"ת נאמן אבל עד מפי עד אינו רק דרבנן דיוכל להתנצל ולומר ששמע מפי אותו עד והוא שיקר לו ע"ד וכבר קדמו בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ"ג והנמשך ע"ש כי אינו לפני מכ"ש בזה דהרי שם יש לומר דהראשון ששמע ממנו בודאי נאמן ויכחישו והיא נאמן כמ"ש הרמב"ן בעד מפי עד דהראשון נאמן וא"כ מוחזק לשקרן אבל במעיד סתם ששמע בודאי אינו נאמן אמנם לפענ"ד נראה דזה דוקא במעיד ששמע שמת סתם אבל כאן דמעיד ששמע שנפל חוטמו מחמת החולאת ומת בלי ספק אם לא היה אמת למה לו לשקר כולי האי היה לו לומר ששמע שמת ולא יאמר במה היה מיתתו וכיוצא בזה כתב הנוב"י בטעמו של הרא"ה דלכך אם אמרה נתקדשתי לפלוני דא"צ לומר אמתלא דלמה לה להוסיף לפלוני ע"ש במהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"ח וה"ה כאן וגם ר' חיים צבי שהיא אחד מהמערערים על זה העיד שדיבר עם אחד מניאמץ או מפיאטרא והגיד לו שהיא חי רק שמונח בשפיטאהל על שנפל לו חוטמו א"כ ניכרים הדברים שיוכל להיות שמת מחמת זה שגם אותו האיש אמר שהיה מסוכן ביותר וגם ר' משה יונה מבראד הגיד שיודע בברור שמת ור' ישראל גאריט שמערער הנה כפי עדותו של ר' צבי מאלעשט שהגיד לר' ישראל צבי שהיה ג"כ אחיו של ר' אכתריאל הנ"ל שמת אחיו ר' יוסף בער וא"כ סותר עדותו וגם הרמב"ם כתב שאם אומר ששמע שמת סגי וכמ"ש בשו"ת בית יוסף בשמו וכ"כ המבי"ט הובא בתק"ע וא"כ פשיטא דבכה"ג שמעיד ששמע שמת מחמת החולאת הנ"ל סגי וא"ל דשאני עדות אשה להתירה לעלמא מאסור יבמה דז"א דהא רבא אמר ע"א נאמן ביבמה מק"ו שאסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש וכן פסק הרמב"ם דע"א נאמן ביבמה מק"ו ואף דהאי מרבנן דחי הוא עצמה תוכיח זה דחי' בעלמא כמ"ש הרי"ף ורק הרא"ש מחמיר וכבר כתב הב"ש דבשעת הדחק יש להקל בזה ואף דהיה עד מפי עד הרמב"ם מיקל ומ"ש הנוב"י במהד"ת סי' קמ"ו דיש לדחות הנה זה דחוק דבאמת כל הגאונים מסכימים דעדות בעגונה אינו רק מדרבנן ומה גם שר' משה יונה מבראד אמר שיודע בברור שר' יוסף בער מת וא"כ די בזה ולא ידעתי למה החמירו כ"כ והרי לפי הגב"ע של השו"ב ר' יוסף רבו הדבר ברור שמת וא"ל דר' יוסף רבו לפי שהיא סידר קדושין נוגע בדבר ח"ו לומר כן ומה גם שנוגע בעצמו כשר בעדות אשה וע"כ הדברים פשוטים שר' יוסף בער מת והאשה מותרת לבעלה השני בלי פקפוק. והנה גוף דברי הנוב"י שהקשה דרבא הכי לא ידע דחיתו של האי מדרבנן לפענ"ד יש לומר דסבר רבא דנוגע פסול לעדות אשה והנה הנוב"י הקשה דהרי אשה בעצמה נאמנת לומר שמת בעלי ואין לך נוגע גדול מזה ואני אומר דיש לומר דכיון דאשה דייקא ומנסבא ל"ש חשש נגיעה דמתיראת לשקר ולפ"ז זה לגבי בעלה אבל ביבמה דל"ש כ"כ דייקא ומנסבא דאינו רק באסור לאו ולכך אינה נאמנת משא"כ עד אחד וא"כ נסתר כל בנינו של הנוב"י שם ודו"ק. והנה לכאורה תמוה על האי מרבנן דאמר היא עצמה תוכיח ואכתי קשה טעמא מאי דהא הק"ו היא ק"ו גדול ולמה באמת היא לא מהמנא לענין יבם והרי לאיסור כרת נאמנת מכ"ש לאיסור לאו אך לפמ"ש י"ל דהרי באמת לאיסור כרת שייך לומר דדייקא טפי משם שחוששת לאיסור כרת ותצא מזה ומזה משא"כ באיסור לאו ולכך גם בעד שייך להאמין לאיסור כרת יותר משום דהיא דייקא טפי אבל ביבמה דאינו רק אסור לאו זמנן דסניא לי' ולא דייקא כ"כ ולפ"ז זה לפי מה דאבעיא לן נאמנות דעד אי משום דייקא או דלמא משום מלתא דעל"ג ולא אפשיטא ולכך פסק הרא"ש דע"א אינו נאמן לענין יבם אבל הרמב"ם דכתב סוף גרושין הטעם משום מלתא דעל"ג א"כ מה נ"מ בין כרת ללאו הא מ"מ שייך מלתא דעל"ג ולכך שפיר פסק הרמב"ם דנאמן ע"א ביבמה דיש ק"ו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף