שואל ומשיב/א/ג/קצ
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה להרב הגדול מו"ה אפרים פישל האבד"ק פרעמישלאן אשר שאל בהא דפריך בב"ב דף מ"ד אי דאית לי' ארעא אחריתא מה נ"מ עלי' דידיה הדר ואי דל"ל מאי נ"מ והקשה לפי מה שנראה מהתוס' בב"ק ק"ט גבי לוה וב"ח באין ונפרעין ממנו דבמטלטלין ביד לוה לא מצי הלוקח לומר הנחתי לך מקום וע"ש במהרש"א ובתומים סי' קי"א ס"ק ג' וא"כ לוקי דיש לו מטלטלין ומעמידו בפני בע"ח דהלוקח לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולכאורה קושיא גדולה היא והנה באמת דברי המהרש"א תמוהין דמה זו סברא דלמה לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולכאורה יש לפרש דבריו דמיירי דכעת אין לו מטלטלין ורק בעת הלקיחה היו לו מטלטלין וע"ז שפיר הסברא דלא יוכל לומר הנחתי לך מקום דהרי היו יכול להבריחם ולמוכרם וכמו שבאמת אין לו עכשיו וע"כ משועבד לו הקרקע ולפ"ז מיושב הקושיא דכאן ממנ"פ אם אין לו כעת המטלטלין א"כ מה נ"מ כמו שאמר לענין קרקע ול"ש שמעמידה בפני בע"ח ואם יש לו מטלטלין לא יוכל לומר הנחתי לך מקום אך באמת פשטת לשון המהרש"א אינו מורה כן ואף ביש לו כעת המטלטלין ג"כ לא יוכל לומר כן וצ"ל דטעמו דבאמת כל הטעם הא דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש ב"ח נראה בש"ס גיטין דף נו"ן דהוא מפני ת"ה וע"כ אבעיא שם במתנה מאי ולפ"ז בשלמא בקרקע שפיר שייך ת"ה דבכ"מ שהוא הארץ לעולם עומדת אבל במטלטלין דהי' יכול למוכרם ולהעלימם וא"כ אדרבא מרויח עכ"פ שיש לו ליקח מטלטלין עכ"פ מה היו עושה אם הי' מעלים המטלטלין וע"כ נחית לזה אם הבע"ח יקח הקרקע יקח הוא מטלטלין ואין לו פסידא רק הקרקע אבל חובו לעולם הוא על המטלטלין ולפי"ז זהו בלוקח באחריות אבל בב"ב שם דמיירי שלא באחריות וא"כ יהי' לו פסידא מכל וכל שפיר שייך ת"ה ויוכל לומר הנחתי לך מקום ביש לו מטלטלין ושפיר פריך וע"ד הפלפול יש לומר דכל טעמו של המהרש"א הוא דכיון דהבע"ח לא סמך על מטלטלין דיכול להבריחם וסמך על הקרקע טפי והוא לקח שעבודו לכך לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולפ"ז כאן דבאמת יצאו מערערין על השדה שגזולה היא ובא המוכר ומעיד וע"ז פלפלו בש"ס אם יכול להעיד ולפ"ז עכ"פ בעת שבאין לערער יותר סמך הבע"ח על המטלטלין מהקרקע דאולי אינו שלו כלל וגם לא יוכל לטעון שלקחת שעבודי דאם נימא דהמוכר נוגע בזה א"כ שוב אין לך שיעבוד בבירור על הקרקע דאולי גזולה ואינו שיעבודו והמטלטלין בודאי שעבודו אף מה שקנה אח"כ דמיני' ואפילו מגלימא ושפיר יכול הלוקח לטעון שעבודך על המטלטלין יותר מעל הקרקע שלו ובשלמא בקרקע לא יוכל לטעון כן דא"כ עכ"פ אינו שלו וגזולה היא ומה נ"מ ללוקח אם היא של הנגזל או של הבע"ח אבל כל שיש לו מטלטלין שפיר יוכל לטעון להבע"ח דמנ"ל דשיעבודך על הקרקע דהקרקע הוא ספק והשיעבוד של המטלטלין בודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי וז"ב ודו"ק ובגוף דברי המהרש"א נראה לפע"ד דתלוי במחלוקת הפוסקים אם שעבודא דאורייתא דאם נימא דש"ד א"כ מה"ת משועבדין גם מטלטלין דנפקא לי' מיוציא אליך את העבוט החוצה וכמ"ש רשב"ם דף קע"ה וא"כ ממילא אף שהפקיעו חכמים השיעבוד אבל בשטר כל דנשאר השעבוד מטלטלי וקרקע שוה ושפיר יוכל הלוקח לומר הנחתי לך מקום אבל אם נימא דשל"ד ורק מדרבנן משתעבד שפיר אמרינן דשעבודו דוקא על קרקע דסמך דעתו ולא על מטלטלין וא"י לומר הנחתי לך מקום ובזה יש לומר דקושית הש"ס בב"ב הוא למ"ד ש"ד ושפיר מקשה אך ז"א דהרי שם שמואל בעל מימרא זו והוא ס"ל שעבודא לאו דאורייתא וא"כ מה מקשה וע"כ דליתא לסברא זו ומחוורתא כמ"ש למעלה ודו"ק.
והנה דרך אגב אזכיר מה דמהרי"ט בתשובה סי' י"ד בראשונות ובשניות חלק חו"מ סי' פ' האריך להוכיח דדוקא בנגיעת ממון חשוב נגיעה ולא בנגיעה דניחא ליה ע"ש בשניות סי' פ' הנ"ל שהקשה מדברי הרא"ש בתשובה כלל נ"ז דכתב דקורבת גואל הדם אינו פוסל כיון דלנרצח כשר שמתה אשתו אף דלבנים הוא קרוב וע"ז תמה דהא בסנהדרין פ' אד"מ אמרו דהוה חובתי' דגואל הדם ולפע"ד באמת צ"ב דברי הרא"ש דהא גואל הדם כל שהוא קרוב אף שאינו מפסולי עדות נקרא גואל הדם וכמ"ש בשו"ת צמח צדק סי' קי"א וא"כ מה נ"מ אי נתרחק מהנרצח אך באמת לא משום גואל הדם נגע בי' דהא כל שיש קרוב ממנו אין המצוה עליו וכיון שהיו בניו שם לא מקרי גואל הדם הלז נוגע דהא אינו מצוה לרדוף כיון שיש גואל קרוב ממנו ולא כתב הרא"ש רק דכל שהי' קרוב הפסול לעדות לא הי' נאמן להעיד לכך כתב דהוה רחוק להנרצח אבל משום קורבה דגואל הדם אינו שם כיון דיש גואל קרוב ממנו וז"פ ובש"ס אמרו חובתי' דגואל הדם היינו בכה"ג דהוא דוקא גואל הדם ולא אחר קרוב ממנו וז"ב ופשוט ועיין קצה"ח סי' ב' שנסתפק אי שייך גואל הדם בזה"ז ולא זכר דברי הרא"ש והצ"צ הנ"ל דגם בזמן הזה שייך גואל הדם ודו"ק. אחר זמן רב הראה לי תלמודי המופלג כמר סענדיר ני' דברי הריטב"א בקידושין דף כ"ט שכתב בהדיא דהא דיכול לומר הבע"ח הנחתי לך מקום הוא דוקא בקרקע ולא במטלטלי ע"ש גבי הוא לפדות ובנו לפדות וע"ש בפ"י שהביא דברי הריטב"א אלו ודו"ק אך דברי הריטב"א צ"ע דאם אם נימא דבכ"מ ל"ש לומר הנחתי לך מקום כל שאין לו רק מטלטלין היינו משום דיש לומר דלא סמכא דעתי' של בע"ח רק על הקרקע שלא יוכל להבריח אבל לא לענין פדיון דאין פודין בקרקעות וגם ל"ש סמיכת דעת דהא בודאי לא יאחר הפדיון דהוא מצוה גדולה וא"כ עיקר סמיכתו על המטלטלין ולמה לא יוכל לומר הנחתי לך מקום במטלטלין וצ"ע. ובגוף דברי המהרש"א והריטב"א הנ"ל דבמטלטלין א"י לומר הנחתי לך מקום נראה לפע"ד דברי חדש בטעם הדבר דהנה כבר הארכתי בזה בתשובה והבאתי דברי רש"י בב"מ ס"ז דלכך מטלטלין דיתמי לא משתעבדי דבשלמא קרקע נכסי דב"נ אינון ערבין בי' וכי אוזפי' עליה סמך אבל מטלטלין לא עלייהו סמך דבידו להצניעם ולהבריחם והא דמיניה ואפי' מגלימא דעל כתפי' הוא משום דהלוה נשתעבד מקר' דיוציא אליך העבוט וכפי הנרא' מרש"י דמטלטלי מתורת שעבוד הגוף ולא מתורת נכסי דהוא מתורת ערב והרבה הארכתי בזה ולפ"ז היאך יוכלו הלקוחות שלקחו שעבוד נכסי לומר הנחנו לך מקום במטלטלין דהא מטלטלי מתורת שעבוד הגוף הוא והנכסי משועבדים מתורת ערב וא"כ נתערבו אף שיש שעבוד הגוף דהיינו מטלטלי ככל ערב שנשתעבד אף שיש שעבוד הגוף אחרי שלא סמך ע"ז ויכול להבריחם וסמך על ערב דהיינו שעבוד נכסי וז"ב כשמש אברא דלכאורה צ"ב הא כיון דנכסוהי דבר נש אינו רק במקום ערב והרי ערב כל שיש להלוה מטלטלין פשיטא דאינו גובה מהערב א"כ גם כאן יש לומר כן אך נראה דל"ד דשם ערב לא בא לו הנאה כלל מהמעות רק בהאי הנאה דמהימן ליה גמר ומשעבד נפשי' וא"כ סתם ערב אינו גובה כל שיש להלוה דפשיטא דלא שעבד נפשיה לשלם כל שהלוה יש לו לשלם והרי שעבודו לא נצמח רק מחמת הלוה אבל נכסי דבר נש ניהו דהוו כערב אבל הוא יותר טוב מערב דאליו מגיע הטובה וגם הנכסי נצמח מחמת המעות הלז דאם לא היה לו המעות הלז היה מוכרח למכור הנכסים אלו ולאכלם וכדומה א"כ פשיטא דשעבוד נכסי לא נפטר בשעבוד הגוף ובלא"ה נראה לפע"ד דהרי מבואר בחו"מ סי' קכ"ט ס"ג בהג"ה דאם הי' להערב מעות של לוה בידו בשעה שערב נשתעבד בכל ענין והיינו אף שלא בשעת מתן מעות ולפ"ז חזינן דאם הי' המעות בידו הוא יותר טוב משאר ערב א"כ כאן דנכסוהי דבר נש דערבין בי' הוא יותר טוב מכל ערב דכל ערב לא הגיע לידו המעות וכאן להלוה הגיע המעות א"כ פשיטא דנכסוהי משעבדי לי' אף במקום שיש שיעבוד הגוף דהא ע"ז נתערב מתחלה והרי המעות בידו ואף לפמ"ש הש"ך שם ס"ק יו"ד לחלוק על הרמ"א אבל גם הוא מודה דכל שאותן המעות הגיע לידו חייב וכאן אותן המעות הגיע לידו וא"כ פשיטא דשיעבוד נכסי הוה טוב יותר מערב וחייב ולא נפטר מערבותו בשביל שעבוד הגוף וז"ב ובזה נראה לפע"ד דהיינו טעמא דנאדו התוס' והפוסקים מדברי הריטב"א בהך דקידושין דף כ"ט דשם לענין פדיון שהכהן לא נתן מעות להפודה רק דהתורה חייבו לפדות ואשתעביד גופי' ונכסי' פשיטא דל"ש לומר דנכסוהי דבר נש הן טובים יותר מערב והרי לא הגיע המעות לידו רק דהתורה חייבו וא"כ פשיטא דכל שיש לו מטלטלין אינו גובה מהלקוחות וא"כ לא פירשו הפוסקים כהריטב"א ודו"ק.
והנה בהא דאמרו בב"ב שם במכיר בה שהיא בה חמורו כתב המהרש"א דאינו נוגע בדבר הזה דשמא הודה בשביל זה שחשב שבזה יהי' המוכר רשאי להעיד לו משום דאף אם אומר שאינו שלו לא הי' מפסיד כלום שהמוכר ע"כ הי' מחזיר לו ובאמת הנימוק"י הקשה כן וכתב דצ"ל דהודה מעיקרא טרם דהוצרך להעיד לו והמהרש"א לא רצה לתרץ כן.
והנה שאל אותי המופלג מהר"י שארשטיין ני' דהרי הש"ס מקשה במעיד על שזה שמכר לו שלא באחריות אי אית לי' ארעא אחריתא עלי' דידיה הדר ומשני דלית לי' ארעא אחריתא ורק דהוא נוגע דאמר לא ניחא לי דלהוי לי' תערומות עלי ולפ"ז כאן במטלטלין ג"כ צריך לאוקמתא דאין לו ולפ"ז שוב הוה נוגע והשבתי דהמהרש"א לשטתי' דס"ל דאף שיש לו מטלטלין לא מצי לומר הנחתי נמצא שאינו נוגע דיש לומר דבאמת יש לו מטלטלין ואפ"ה לא מצי הדר עלי' דמטלטלין לא משועבד ואין הלוקח יוכל לומר הנחתי לך מקום ואדרבא מזה ראי' לדברי המהרש"א רק לפמ"ש לעיל לישב יש לפקפק קצת אבל אחר העיון יש לישב ודו"ק. אחר זמן רב מצאתי בב"י חו"מ סי' קי"א שכתב בשם הריטב"א דאם יש להלוה שטר"ח אי הלוקח יכול לומר הנחתי לך מקום כיון דשטרות לאו בני גוביינא דיכול למחול וכמאן דליתנהו דמי ולפ"ז נראה דהריטב"א לשיטתו דא"כ גם מטלטלין כיון שיכול להבריחם ולהעלימם ל"ש הנחתי לך מקום דמחילה סברא גרועה דלמה ימחול ויפסיד לחברו וגם יצרך לשלם מד"ג ובאמת שדברי הריטב"א שהובא ביתה יוסף חו"מ הנ"ל הם תמוהין דהרי הריטב"א בעצמו כתב בחידושיו לכתובות דף ק' דשטרות בני גוביינא כל שאין לו ממקום אחר וצ"ל כיון דאם לא לקח הקרקע הי' יכול לגבות מהקרקע שוב קנה שעבודו דהראשון ובזה מיושב מ"ש הריטב"א דיכול למחול והא שייך שדר"נ משום דכל שהי' יכול לגבות מקרקע שוב לא שייך שדר"נ ועיין ש"ך סי' פ"ו וערש"י ב"ק דף ח' דאמר הב"ע ביתמי ופירש"י דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי ומשמע דמטלטלי דיתמי שייך ג"כ הנחתי ועי' תומים סי' קי"ט ס"ק ה' וצע"ג ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תתקכ"ט שמשמע מדבריו דגם במטלטלי שייך הנחתי לך מקום לגבות ע"ש ועיין בבית מאיר סי' ק"ב ס"ד בסופו ועיין בב"ב דף קס"ט ע"ב בתוס' ד"ה דמאן ודו"ק היטב כי שם יש ראיה דלא יוכלו לומר הנחתי כשיש לו מטלטלי ודו"ק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |