שואל ומשיב/א/ג/קעד
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אשר שאל הרב המאור הגדול וכו' מוה' שמואל נחום ני' האבד"ק ליבטשוב בהא דמבואר בכלים פ"ח משנה וא"ו בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור השאור השרץ בתוכו והקרץ בנתים התנור טמא והשאור טהור והקשה הוא דלמה יהי' השאור טהור הא הקרץ נטמא ואין כי טמא מציל ולא קי"ל כר"י בן נורי דאמר בפ"ב משנה ז' מכלים דחולקין את עוביו המשמש לטמא טמא לטהור טהור הנה מלבד דדבר זה אינו ברור אי לא קי"ל כריב"נ כלל ועיין ברמב"ם פ' ט"ו מכלים ה"ה ובראב"ד ובכ"מ שם ודו"ק אף גם דגם לת"ק כיון דב"ח אינו מטמא רק מתוכו ולא מגבו א"כ שפיר הוה מוקף צמיד פתיל דלא נטמא תוכו דתוכו של זה נעשה גב לחברו ועיין ברע"ב ובר"ש פ"ב שם ועיין בתוס' בשבת דף ט"ז גבי כ"ח וכלי נתר מיטמאין ומטמאין מאויריהן שכתבו בתוך הדברים ומה שכ"ח מציל היינו אף בשיש לו חקק דנטמא גב ותוכו טהור גמור ועיין מ"ש המלמ"ל פ"א מכלים הי"ג בביאור הדברים ודו"ק היטב ועיין בפכ"ה מכלים ברע"ב ותוסיו"ט אי קי"ל בהך כריב"נ שחולק עביו לשנים.
ומה שהקשה בהא דמבואר בפ"ד מאהלות משנה א' טומאה שם הבית טמא מבואר מזה דאפילו בטומאה בין מגדל לכותל ואין שם פ"ט דעליו קאי אפ"ה הבית טמא משום דסוף טומאה לצאת אע"ג כל שאין במקום הטומאה טפח זיז שבוקעת ועולה בוקעת ויורדת אפ"ה כל שהטומאה בבית ואהל הבית מקיף את מקום הטומאה א"כ ע"כ הרי מקום יצאת הטומאה הוא לאהל הבית ודמיא לאהל בתוך אהל שכתב התויו"ט כאן בשם הרמב"ם וכו' ולפ"ז יקשה מהא דמבואר בתוספתא והובא בפירוש המשניות לרמב"ם ובר"ש פרק וא"ו משנה וא"ו וכן כתב הרמב"ם פכ"ה מטומאת המת ה"א עמוד שהוא גבוה בתוך הבית ותחתיו טומאה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והיא תמוה דאמאי והרי כיון שהעמיד בתוך הבית והבית מקיפו סביב נימא סוף טומאה לצאת כיון שאין לה דרך בפני עצמה והנה אחר העיון לא ידעתי מה קשיא ליה דאיך שייך סוף טומאה לצאת במקום שאין פתוח כלל וכן מצאתי בספר ארבעה טורי אבן להרב הגאון החסיד מוהר"א אבד"ק אמשטרדם סי' י"ג שכתב לישב הא דנתנו טעם בכמה משניות משום שדרך הטומאה לצאת ולא אמרו משום דאהלים מצילים על הטהרות מלטמא ואין מצילין על הטומאה מלטמא וכתב דדוקא באם יש מקום לטומאה לצאת שייך הטעם שדרך לצאת ולא כשהוא סתום מכל צד דבזה שייך אהל בתוך אהל ע"ש וא"כ כאן בעמוד שמיירי שסתום מכל צד הרי הוא כקבר סתום ול"ש שדרך הטומאה לצאת ואהל בתוך אהל בודאי ל"ש בזה דאין תורת אהל בזה העמוד ובזה בעינן דוקא אהל בתוך אהל שכן הי' בל"מ וז"ב ומעלתו הרכיב סוף טומאה לצאת עם אהל בתוך אהל וכתב דטומאה שם הבית טמאה משום דסוף טומאה לצאת אהל בתוך אהל הוה וז"א דאהל בתוך אהל הוא כשאין סוף טומאה לצאת והיא סתום מכל צד אבל אם הטומאה בין מגדל לכותל ואין שם פ"ט בזה שייך סוף הטומאה לצאת ועיין פח"י מטומאת המת הלכה ד' ה' ו' ובפכ"ה ה"א ובראב"ד וכ"מ שם ושם ומ"ש מעלתו לחלק דלא אמרינן כן רק באם אהל הבית מוקף בכל צדדים סביבותיו מלמעלה ומלמטה והיינו דומיא דביב שהוא קמור דפרקין דלעיל ובית שחצבו מארצו בפט"ו שהקרקע שתחת הביב ושתחת החצץ שייכים להבית כמבואר בר"ש פט"ו מאהלות אבל עמוד שבתוך הבית הקרקע שתחת העמוד אינו נחשב להבית רק להעמוד ועמוד אינו מכלל הבית שא"כ היה לו דין סי' פרדסקין פ"ט משנה זיין שמבואר שם דכל דהפרדסק פתוח וטומאה ביסוד הקרקע שתחת עובי הכותל של חוץ שהוא בוקע ועולה מתוך עובי הכותל ועובי הכותל כיון שנידונית כלפנים והוה כאויר הבית הטומאה מתפשטת בבית וכמ"ש הרא"ש ובתוספתא שהובא בר"ש שם א"כ ה"נ בעמוד נימא כן כיון שהעמוד בתוך הבית כל צדדיו נידונים לאויר הבית וע"כ בעמוד אינו נידון כאויר הבית ולא דמי לכותל שהוא עבור חלל האהל והוא עושה אהל לכך נידון כאהל אבל עמוד אינו רק לסמוך הבית אינו נידון כאויר הבית א"כ אין האהל מקיפו מתחתיו שאין נחשב לאויר הבית לכך לא חשבינן טומאה שתחתיו לאהל החיצון זת"ד הנה עם כל אריכות דברים שלו לא ידעתי מה יענה להתוספתא שמביא הר"ש בפ"ד מאהלות מ"א וז"ל טומאה תחת רגלו והוא רוצצת וכו' למה היא דומה לעמוד בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת הרי שמדמה מגדל לעמוד ולדבריו אין מקום וענין לזה והעמוד הלז הוא ממש הך דין העמוד שמובא בתוספתא הנ"ל וברמב"ם פכ"ה ה"א שאנו דנין בה וע"כ שאין חולק בינותם והדבר פשוט כמ"ש דשם מיירי שסתום מכל צד ואין שייך סוף טומאה לצאת שוב ראיתי בסוף דבריו שתמה על הר"ש שם וכתב דהתוספתא לא מיירי במגדל שבתוך הבית והאריך לתמוה על הר"ש ואין דבריו נכונים כלל לא בפירוש התוספתא ולא בהר"ש וכפי הנראה גם הר"ש ס"ל חילוק הנ"ל שהוא מוכרח וכמ"ש הט"א ומ"ש ובלבד שלא תהא הטומאה כנגד עובי הדפנות ולא למעלה מן הדפנות ולא מלמטה כדמוכח בתוספתא והיינו דאז לא הי' שייך שסוף הטומאה לצאת דיכול לצאת למעלה ולמטה כנלפע"ד וצ"ע בכל מ"ש כי הלכות אהלות הן יקרות ולא בידינו להבין אף פשוטן של דברים וד' יגיה חשכינו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |