שואל ומשיב/א/ג/קנא

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קנא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין קדוש לבנה בשבתות וימים טובים. זה רבות בשנים אשר נהגתי כשהי' ימי גשמים ועננים ולא נראתה הלבנה לקדשה עד קרוב להזמן שהגבילו חז"ל ברכתי עליה אף בלילי שבתות. אמנם היתה עצורה בקרב לבבי וברכתי בחשאי ולא גליתי לשום אדם וקצת רמזתי בהגהותי לא"ח סי' תכ"ו. והנה אחר כן נדפס ובא שו"ת שבות יעקב ח"ג אשר לא שזפתו עין שם נדפס בסי' ל"א חאו"ח מהרב הגאון הגדול מוה' דוד אופנהיים ז"ל שעשה הלכה למעשה בחדש שבט ה' אלפים תפ"ה ליצירה שלא נראה הלבנה עד ליל שבת י"ג לחדש ולא היה שהות רק לילה א' ליל מו"ש כי המולד היה ז' כ' שי"ט וכלה החצי' מכ"ט י"ב תשצ"ג ביום א' והכריז בבתי כנסיות וגם ברחובות לקדשה בליל שבת והאריך הרחיב הדבור בזה כאשר יבואר לפנינו. ובכל זאת הגאון בעל שבות יעקב לא הסכים עמו נגד הרמ"א והמהרי"ל.

והנה בשנת תרכ"ח היה מולד תשרי ז' כ"ג תס"ה והי' במוש"ק זמן האחרון לקדשה ובליל שבת קודם נראתה הלבנה וברכתי עליה ורבים אשר שאלו ממני הוריתי להם לקדשה בפומבי ולאשר רבים בקשו לחקוק זאת בדפוס למען ידעו הדורות להבין ולהורות ע"כ אמרתי לבאר הדברים והי' למאורות. והנה בסי' תכ"ו סעיף ב' בהג"ה כתב שאין מקדשין אותה במו"ש שחל בו יו"ט ומקור הדברים הוא במהרי"ל הלכות שבועות וז"ל מוהר"י סג"ל לא היה מקדש הלבנה בשום יו"ט שחל במו"ש כגון חג השבועות כשחל א"ב ויהיב טעמא כשם שיש תחומין למטה כך יש תרומין למעלה ואין להקביל פני השכינה ביו"ט חוץ לתחום. ועוד דנראה ברכת הלבנה כעין תחנה ואין לומר ביו"ט אמנם מעיד על רבו המובהק מוהר"ש דלא היה מקפיד והיה מקדשה גם ביו"ט מו"ש עכ"ל מוהרי"ל (ודברי הט"ז ס"ק א' שציין על המחבר דברי המוהרי"ל הלז וסיים וכן עיקר ע"כ לא הביאו רמ"א הם תמוהים שהרמ"א הביא דברי המהרי"ל דלא כמהר"ש ובפמ"ג מצאתי שהשיא דברי הט"ז לכוונה אחרת ואיני מבין דבריו כאשר יראה המעיין) והנה מריש קא קשיא לי דאין ראי' ממהרי"ל דהמהרי"ל שמיירי בחג השבועות שחל א"ב שיש עוד שהות רבות לקדשה וגם ימי הקיץ שעל הרוב הם ימים צלולים ע"כ אין נכון לקדש בליל יו"ט אף שהוא מו"ש ומהראוי לברך במו"ש מ"מ אם חל בו יו"ט אין לקדש ומה ראי' מזה לשבתות וימים טובים אשר אין שעות עוד לקדשה וע"פ שחל בשבת אשר הזמן בהול ואף דהמהרי"ל כתב בשום יו"ט שחל במו"ש הא ביאר כגון חג השבועות שחל א"ב וגם לא משכחת יותר יו"ט שחל במו"ש רק שבת ע"פ לעתים רחוקות. ועתה נעתיק עצמינו לדברי הגאון מוהר"ד מה שהאריך בהטעם כשם שיש תחומין למטה יש תחומין למעלה וע"ז האריך בחריפות ובקיאות דעלית הרגל ומצות ראי' לקבל פני השכינה היה ביו"ט וגם כמה דברים שנאמרו בש"ס כאלו מקבל פני שכינה הכי אסור ביו"ט הנה לזה היה מקום לישב דשאני קדוש הלבנה כמ"ש הרמ"א שם שמה שאומרין דוד מלך ישראל חי וקים הוא רמז לכנ"י שתחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ד' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוש החודש דוגמת שמחת נשואין ומקורו מרבינו בחיי פ' וישב א"כ שאני הך קבלת פני השכינה מכל קבלת פני שכינה שהוא דוגמת נשואין אך לפי זה יקשה מ"ש המהרי"ל שהיא כעין תחינה ואין לאומרה ביו"ט הלא שמחה הוא לנו והרי אומרים בשבת שבע ברכות שהם ברכות נשואין ובלא"ה האריך הגאון מוהר"ד הנ"ל דטופס ברכות כך היא. ובזה היה צודק יותר הטעם של רמ"ע מפאנו שאוסר קדוש הלבנה משום אין מערבין שמחה בשמחה ומה שהאריך הגאון מוהר"ד דדוקא שמחת נשואין דשייך בי' סעודה עי' במג"א סי' תקמ"ו ס"ק א' שהעלה דאף נשואין בלא סעודה אסור דאיכא שמחה ועי' בסי' תרצ"ו ס"ק י"ח ובאחרונים ובאהע"ז סי' ס"ב ובאחרונים שם. אך לפ"ז עכ"פ בשבת יהי' מותר דל"ש שמחה כמ"ש הגאון שם דבשבת לא כתיב שמחה וכן הארכתי בחבור יד שאול סי' רכ"ט ס"ק ב' מיהו גם ביו"ט לפמ"ש התוס' במ"ק דף ח' ד"ה מפני לענין פדה"ב כיון דזמנו קבוע לא שייך אין מערבין שמחה בשמחה ואף דשם מיירי בחוה"מ עכ"פ חזינן דהיכי דזמנו קבוע לא שייך אין מערבין וע' באו"ח סי' תקמ"ו ס' ד' וביו"ד סי' ש"ה ומכש"כ כאן דהוא מצוה עוברת ועיין מ"ש הגאון מוהר"ד שם גם הוא הרגיש כעין זה ולא הביא דברי התוס' הנ"ל ומ"ש הגאון מוהר"ד דמ"ש המהרי"ל דיש תחומין למעלה דהא הוא אבעיא דלא אפשיטא וספק בשל דבריהם אזלינין לקולא דאפילו י"ב מיל ג"כ אינו רק דרבנן לדעת הרבה פוסקים והביא דברי הב"י באו"ח ס' ת"ד שהאריך לתמוה על הרא"ש שכתב דלחומרא מקשינן והנה לכאורה רציתי לומר בישוב דברי הרא"ש משום דהוי דבר שיש לו מתירין דאסור אפילו בספיקא דרבנן ולכאורה לפמ"ש הצל"ח לענין טלטול ל"ש דשיל"מ דיכול לטלטל היום גם למחר ה"ה בזה דיכול לילך היום ולמחר אמנם אכתי הוי דשיל"מ דיכול לערב בפת או ברגל שוב נזכרתי בהא דאמרו בערובין דף מ"ה ואבע"א הוי ספק דדבריהם וספק דדבריהם להקל וכתבו התוס' אף דהוי דשיל"מ ואמר ר"א דאפילו באלף לא בטל ואפילו בספק דבריהם בעירוב הקילו הרי דבעירוב יש להקל ואפילו בדשיל"מ אמנם השעה"מ פ"ב ה"ו כתב דמדברי הה"מ לא נראה כן ע"ש ובטעם המלך אמנם לפענ"ד הי' נראה דכוונת התוס' הוא משום דהלכה כדברי המיקל בעירוב ובזה ל"ש דשיל"מ דלאותו מאן דאמר שמיקל הוא היתר גמור איברא דכאן ג"כ שייך זאת אמנם בקרבן נתנאל ברא"ש דף מ"ג שם מחלק דכל דאיכא מאן דמיקל ואיכא מאן דמחמיר שייך לומר דכדאי לסמוך אמאן דמיקל בעירוב אבל היכי דליכא מאן דמתיר להדיא אין בידינו להקל ע"ש אות כ"ח בשם הב"ח א"כ וודאי כאן אין מי שמיקל דהא היא איבעיא דלא אפשיטא ל"ש לומר הלכה כדברי המיקל בעירוב וא"כ שוב הוה דשיל"מ אמנם נראה כיון דגם בתחומין למטה יש פלוגתא אי יש תחומין א"כ מכש"כ בתחומין למעלה בודאי הוי ספק דדבריהם והוי ס"ס ובזה בוודאי נקטינן לקולא אף בדשיל"מ עש"ך יו"ד סי' ק"י וגם דברי הש"ך שם לענין חדש שייך כאן עכ"פ הן נסתר מחמתו מ"ש הפוסקים בב"י שם דמה דאמרו בדף מ"ג האי תנא ספוקי מספקא לי' אי יש תחומין או אין תחומין קאי לענין נזיר דהו"ל ספק אסור תורה ולפמ"ש ז"א דכל דיש ספק גם בתחומין למטה אי שייך תחומין ולרוב הפוסקים אין שייך תחומין אפילו בי"ב מיל א"כ שוב הו"ל רק ספק דרבנן ואף דלענין נזירות היא איסור תורה אבל גוף התחומין היא דרבנן. ובזה נראה לבאר דברי הראב"ד הובא בלקוטי רמב"ן מס' ערובין שכ' ראיה דיש תחומין למעלה דאי לא אף דנזירות הוא אסור תורה מי איכא מידי דאינהו גופייהו עבדינן לקולא ומלתא דתליא בהו עבדינן לחומרא ותמה הרמב"ן דכמה פעמים מצינו כן היכי דתלו בהו מילי טובא מאי דהוי ספיקא דאורייתא לחומרא ומאי דהוי ספיקא דרבנן לקולא ולפמ"ש א"ש דכל דגוף התחומין למטה הוי דרבנן מכ"ש הספק דתחומין למעלה וע"כ דתחומין למטה הוא דאורייתא וממילא תחומין למעלה אזלינן בדאורייתא לחומרא ועכ"פ א"א לומר דקאי על נזירות לדידן דתחומין למטה היא ג"כ מדרבנן ושם ל"ש דשיל"מ דאדרבא בחול בודאי אסור לשתות וראיתי להפליתי בסי' ק"י בעניני ס"ס שכתב דאיבעיא דלא אפשיטא הוי ספק חסרון ידיעה ע"ש ולפמ"ש יש ס"ס ובס"ס בודאי גם בחסרון ידיעה אזלינן לקולא ע"ס כ"ג ובפרט בחסרון ידיעה לכל העולם נהדר לקדמייתא מלבד זאת אני תמה דביו"ט נסתפקו התוס' בחגיגה דף י"ז אי תחומין דאורייתא וע' במהר"ם ב"ח בחדושיו לר"ה דף ל"ב גבי לא עולין באילן וע' הג"א שם דרך כלל בהך דתחומין למעלה יש ספק גדול ואף דהרדב"ז בח"ג סי' תק"מ האריך להחמיר בתחומין למעלה אבל מהרלב"ח בתשובותיו סי' כ"ח לא נראה כן ועי' ברדב"ז בשין תשובות סי' קל"ג שכתב ג"כ דטעם זה קלוש ומ"ש הוא בזה עפ"י סוד בסודם לא באה נפשי אמנם משמים אנהירינן לעיינין שמצאתי בשו"ת הרשב"א ח"ד הנדפס בשאלוניקי סי' מ"ח שכתב מה שאמרת שמצאת להרב רבינו משה מקוצי שאין מברכין ברכת הלבנה בלילי שבת דשמא יש תחומין למעלה מעשרה והוי כמקבל פני רבו למעלה מעשרה ושאלת מה אני אומר בזה. תשובה לעיקר תחומין דעת רבותי נוחי נפש שאין תחומין למעלה מעשרה דתחומין דרבנן הם ובעיא דלא אפשיטא וכל ספק בדרבנן להקל אפילו לכתחלה אלא שאני יש לו בו דעת אחרת שם כו' מ"מ לענין ברכת הלבנה לא ידעתי מה ענין זה של תחומין בברכת הלבנה וכי אם לא היה באפשר להקביל פני רבו אלא ממרחק גדול שיהיה ביניהם לא יקבל פניו ואם תאמר כן א"כ אף בחול לא יברך שאין המברך קופץ למעלה עד מקומה של לבנה ועוד שגם המברך אינו מברך ללבנה אלא ליוצרה ב"ה והוא יתברך אינו למעלה מעשרה ולא למעלה מהתחומין שהיא למעלה מכל זה עילוי רב אלא שאנו כמקבלין פני השכינה בדמיון הלבנה שברא ומחדשה בכל חדש ואינה משנת תפקידה וכו' הנה ברור הדבר שאילו ראה הרמ"א דברי הרשב"א הלז היה מסכים לזה והגאון מוהר"ד זכה לכוין האמת וע"כ ברור דאף בי"ו אם חל בשבת ג"כ יקדשנה בברכה ודלא כמ"ש הבאה"ט בשם בעל כנה"ג שנמשך אחר המהרי"ל הנ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף