שואל ומשיב/א/ג/קלא

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קלא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי ממ"צ אחד דק' גלונא שאחד בקש מאתו לשאול הדין שיש לפני בית הרב הנ"ל חצר עם שטרעכייטין בהיקף גדול והרב הנ"ל הוא ענוג ורך מאד וצריך לאויר נקי וצלול לטייל תמיד ואמרו לו לזרוע שם בעגול גדול לפני הבית בחצר הנ"ל מין זרע שדרך לזרוע בחצרות ומן הזרע גדלים מיני עשבים ופרחים תמיד היינו שאחר שקוצרים העשבים הם חוזרים וצומחים תמיד וסביב העגול הלז עושין רצפת אבנים ומטיילין סביבותיו ועגול הנ"ל יהי' יותר מבית סאתים ורוב החצר והעגול הנ"ל אינו עשוי ערוגות ערוגות רק היא כלו עגול אחד ומטיילין סביבו וע"ז שאלו אם יבטלו הזרעים הללו דירת החצר ויהי' אסור לטלטל בשבת בכל החצר כמבואר בש"ע ס' שנ"ח וע"ז כתב והביא דברי הש"ס בעירובין דף כ"ג ע"ב קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהיקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור נטע רובה הרי הוא כחצר ומותר לזרע רובה אמר רב הונא ברי' ד"ר יהושע לא אמרו אלא יותר מבית סאתים וכו' ופירש רש"י דנזרעה רובה בזרעונין בטלו דירתו דבזרעונים לא דיירי אינישי והו"ל גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטל לי' לגבי רובא אבל בנוטע אילנות לא ביטל דירתו דאורחי' להסתופף בצל האילנות תמיד וע"ז דן דבודאי אין כוונת רש"י ז"ל שמחמת זה שראוי להסתופף בצלו אין מבטלין הדירה כיון שראוי לדור שם דזה אינו דהרי אמרו בדף כ"ד שם דמים כנטעים דמי ושרי ומידי דהוי אכריא דפירי והרי גם שם אינו ראוי להשתמש וע"כ דהכי קאמר כיון שדרך לנטוע אילנות בקרפף ולהסתופף בצלו לכן אין מבטלין דירתו שדרך הקרפף כן ולפ"ז כיון דהני עשבים אורחייהו בהכי שכן עושין לפני בתי השרים ופלטין שלהם לנוי ולטייל ודאי שאין מבטלין הדירה והוי כמו אילנות ומים וכריא דפירי ודוקא במיני זרעים שנזרעים למאכל ואין עשוין לנוי הם מבטלים הדירה כמ"ש רש"י שאין דרך לדור במקום זרעים אבל אותו זרעים שנזרעו לנוי בודאי שאין מבטלין.

והנה לפי דבריו אין הבדל בין נטיעה לזריעה דהרי גם בזריעה כל שדרך נוי היא הוי כנטיעה והרי בש"ס אמרו סתם דנזרע אסור ונטיעה מותר והי' להם לומר כל שהוא לנוי מותר ולזריעה אסור וגם בכל הפוסקים לא חלקו כן ובאמת לדעתו אף בתבואה אם לנוי מותר לולא שבטלה דעתו אצל כל אדם וגם בדף כ"ד אמרו מים כנטועים דמי ושרי ולמה לו לומר כנטועים הלא אף בזרעים אם לנוי מותר ומה שכתב דמיא וכריא דפירי אינו ראוין לתשמישן הרי בש"ס אמרו והוא דחזיין לתשמישתי' וגם דבתחילה אמרו סבור רבין למימר דכזרעים דמי ואסור ואמר להו רב אבא הכי אמרינן משמי' דרבא מים כנטועים דמי ושרי ואם איתא מתחלה מאי קסברו ולבסוף מאי חידש הלא אי כזרעים או כנטעים אם לנוי מותר ואם לאו אסור ועל כרחך דכל זרעים מבטלין ועוד דבדף כ"ה שם אמרו קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו מעטו באילנות לא הוי מיעוט ופירש"י דדרך קרפף להיות בו אילנות ואם איתא גם בזרעים משכחת לה דדרך להיותם בקרפף אע"כ דאין חילוק וכל זרעים הוי מיעוט ומבטלין להן וגבי אבריכא בדף כ"ה לשני הפירושים שפירש רש"י שם משמע דוקא אבריכא שהוא אילן ולא בזרעים ולפ"ז מכש"כ במה ששאל שיש שם עוד פרדס אחד מוקף ונטועים בו אילנות היינו מן החצר הנ"ל יש שם שער שנכנסין לפרדס הלז וגם מן הבתים יש שם פתחים להפרדס וזרעו שם בין האלנות מין שבולת שועל והוא ג"כ נזרע פעם אחת וגדל שם תמיד שנה בשנה ודרכו לזרוע לאויר הטוב וגם כדי ללחלח הקרקע ולאברוי אילני מן הלחלוחת ומותר לטלטל אף כלי הבית כיון שדרך לזרעו לנוי לא הוי בכלל זרעים. ולפמ"ש כל שנזרע ודאי אסור ומה שכתב ממה שהתיר זקיני הח"צ ז"ח ברחבה שאחורי הבית לסמוך על הרא"ש הנה באמת בש"ע ס' שנ"ח סתם כדעת המהר"ם ואף לדברי הרא"ש היינו דוקא ברחבה או בחצר שזה עדיף מקרפף אבל בקרפף של היקף לדירה פשיטא שאסור והרי אפילו בנטעים נחלקו רב יהודה ורב נחמן רב יהודה ס"ל דוקא שעושין אצטבלאות ור"נ אמר אעפ"י שאין עשוין אצטבלאות וכן קי"ל ועכ"פ בעינין גם בנטעים שיהי' נאה לשבת שם אבל זרעים ליכא למאן דאמר אמנם מה שיש להסתפק בזה. הוא מ"ש בשו"ת מבי"ט ח"ב ס' מ"ח שמה שאסרו בקרפף שלא הוקף לדירה היינו דוקא לענין טלטול בתוכה אבל מהבתים להקרפף תוך ד' אמות מהפתח והחלון מותר שהרי דין אלו המקומות הוא לענין הוצאה והכנסה זריקה והושטה מר"ה להן ומהן לר"ה כמו מרה"י לר"ה שהוא חייב שמחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ולא עשהו ככרמלית רק לענין טלטול בתוכה ע"ש ובאמת לכאורה אמרתי ראי' להמבי"ט מהא דאמרו בשבת דף ו' ד' רשיות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור והקשו בתוס' ליתני ה' רשיות דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק מר"ה לתוכו או אפכא חייב ואין לטלטל בו אלא בד' אמות וי"ל דהאי רה"י גמור אלא לענין דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות עשאוהו ככרמלת והרי כבר שנה רה"י וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא ערבו ולפ"ז מבואר כהמבי"ט דאל"כ יקשה קושית התוס' ליתני עוד רשות דבשלמא אם היא רה"י גמורה רק דאסור לטלטל בתוכה דלענין זה עשאוה ככרמלית א"ש תירוץ התוס' כמ"ש בתירוצם אבל אם לענין לזרוק ולטלטל מרה"י לתוכה ג"כ הוי דינו ככרמלית א"כ יש שם שני רשותין עליו רה"י וכרמלית הי' לו למתני דהרי נקבע לו שני שמות רה"י וכרמלית וע"כ דגם מרה"י לתוכה הוי כרה"י ורק לטלטל בתוכה עשאוה ככרמלית זה אינו תופס שם לעצמו כיון דעכ"פ מרה"י מותר לטלטל ומרה"ר חייב אינו קובע שם לעצמו ומאי דהוא בפ"ע כרמלית הרי כבר תני כרמלית וכן יש ראי' מהא דאמרו בשבת שם ור"א רשות היחיד קתני ופירש"י וכרמלית לא קרי לה התנא רשות היחיד ואי נימא דגם לענין הוצאה מרה"י לתוכה ג"כ הו"ל דין כרמלית גם לדידי' קשה למה קרי לי' רשות היחיד וע"כ דרק לענין טלטול בתוכה עשאוה ככרמלית א"כ יש לו דין רשות היחיד לענין מרשות לרשות ושפיר קרי לי' רשות היחיד אבל אם לא נימא כהמבי"ט שוב הו"ל כעין דאמר עולא לענין בקעה ועכ"פ אינו רה"י גמורה ודו"ק. אמנם מדברי רש"י בשבת דף פ' ד"ה והוא שיש חיוב ובדף צ"ט ע"ב ד"ה מוקף מבואר דלא כמבי"ט ובזה יתישב קושית הגאון מהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו על רש"י בשני מקומות אלו משבת דף ז' וכוונתו דשם משמע שרה"י גמור הוא ורק לענין טלטול בתוכו עשאוה ככרמלית ולפמ"ש א"ש ובזה י"ל גם דברי רש"י בשבת דף ז' ממה שהקשו התוס' שם ד"ה לימא די"ל דהוה כרמלית עד עשרה ויותר מעשרה לא הוי כרמלית ומאי דמקשה מרב גידל לא משמע לי' שיהי' הבדל בין עשרה למעלה מעשרה לענין זה ודו"ק כי קצרתי וע' תוס' ערובין דף ס"ז ע"ב ד"ה ומאי טעמא וע' במהרש"א שם ולדברי המבי"ט יש ליישב דברי התוס' וע' בס' תוספת שבת ס' שמ"ו ס"ק ז' ח' ובס' שע"ב ס"ק ב' שחולק על המבי"ט וגם בספר ישועת יעקב מדו"ז הגאון ז"ל ס' שמ"ו חולק ג"כ על המבי"ט אחר שכתבתי כל זאת נזכרתי שזה רבות בשנים שראיתי בשו"ת פרי תבואה להגאון בעל קרבן ראשית ס' ט' נשאל על זה והוא בשם גדול אחד לא הזכיר שמו שאסור לטלטל מפני שהזרעים מבטלים המחיצות אבל הוא ז"ל השיב להיתר ובמחכ"ת נשתוממתי על המראה להתיר בדברים כאלו ולסמוך על תרי דרבנן שבזהמ"ז אין לנו רשות הרבים דאורייתא וגם זה טעות דדברי המיקל בערובין דדוקא בעירובין ולא במחיצות כמבואר בירושלמי פ"א דערובין ה"א לא ערובין אמרתי אלא מחיצות וע' ברא"ש ערובין פ"ב ס' ד' ובהגהות מימוני פ' ט"ז משבת ובשו"ת הריב"ש ס' ת"ה גם מה שסמך על דברי הג"א בשם א"ז שכל שסמוכה לעיר אע"ג דלא הוקף לדירה כמוקף לדירה דמי הנה מלבד שכל בנינו שם שהרמב"ם סובר כהא"ז יש לדחות בקל וגם דהב"י כתב שהתוס' חולקין על זה וכן הוא ברמ"א ס' שנ"ח ומ"ש המג"א בזה כבר סתר הא"ר מן התוס' ומהרש"א בסוגיא שם והביא בשם האגודה דלדעת התוס' לא מהני שומירה ובית דירה א"כ אפשר דגם סמוך לעיר לא מהני ואפשר דכ"ש הוא ועיין בהגהות נתיב חיים שם אמנם מלבד כל זאת אני תמה דכל זה הוא בלא נזרע זרעים אבל בנזרע זרעים גם הא"ז מודה דהרי כל הטעם של הא"ז היא משום דדעתו עליו אבל בזרעים דלא דיירי אנשי בו וא"כ כיון דביטל דירתו שיש בתוך הגן מכש"כ דאין דעתו שילך להבית משם שאין דרך להסתופף בצל זרעים ועיין בערובין דף כ"ה גבי האי בוסתנא דהוי סמוך לגינה דאפדנא ובתוס' שם ד"ה ההוא מבואר דלא ס"ל כהך דא"ז דהרי שם פעם אחת היתה מוקפת לדירה אף שנפלה עכ"פ דעתו הי' בודאי עלה וסגי בזה בלבד והוה כהוקף לדירה וח"ו להקל בזה שוב הגיע לידי ספר מור וקציעה לדו"ז הגאון סבא קדישא ז"ל וראיתי שהוא מתיר בעיר שמוקפת חומה מעורבת והביא שו"ת דבר שמואל ס' רנ"ט ומ"ש אא"ז הח"צ ז"ל והנה אף שבאמת כפי הנראה הח"צ לא הסכים בזה ע"ש וכן משמע לי מדברי הש"ס ערובין בדף כ"א כ"ב כ"ד כ"ה אמנם אף לדבריו הוא רק עיר שמוחזקת חומה ומוחזקת בישב ולבסוף הוקף אבל באם אינה מוקפת חומה ואינה מעורבת ודאי דזרעים מבטלין הדירה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף