שואל ומשיב/א/ג/קל

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קל   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המאוה"ג מוה' שמואל נחום אבד"ק ליבטשוב נ"י. במה שנסתפק אם הקנה לאשתו איזה דבר דקי"ל בסימן פ"ה דקנתה ואין לבעל פירות איך הדין אם הקנה בקנין אודייתא אם נימא כיון דהיא מתורת חיוב א"כ שוב הוה נכסים שלה דיש לבעל פירות או דילמא כיון דהיה בקנין אודייתא א"כ הוה כמתנה שלו דאין לבעל בו פירות והנה מצד הסברא השבתי לו בע"פ דאם נודע שלא היה חייב לה רק שהקנה לה ע"י קנין אודייתא פשיטא דהוה שלה ממש ומה שאני מסתפק הוא במעמד שלשתן היכי שמקנה לה ע"י מעמד שלשתן כיון דהו"ל כאילו כבר נסתלק המוחה הראשון ואין לו להלוקח עליו כלום כ"א על מי שהמחהו דמטעם זה דעת הפוסקים דבמעמ"ש אינו יכול למחול ע"ש בסי' קכ"ו וא"כ מי הוה כאילו בא המתנה מכח האחר ושוב יש לבעל פירות כל דלא התנה ע"מ שאין לבעלה רשות ובאופן המועיל או דילמא דבאמת בא מיד הבעל וכאשר השקפתי רציתי להביא ראיה מדברי התוס' בגיטין דף י"ד שהוכיחו דמעמ"ש מועיל אף אם אין הנפקד רוצה דאל"כ ל"ל מעמ"ש הו"ל לקנות באודייתא והדברים תמוהים דא"כ גם עתה קשה ליקני באודייתא ועי' מהרש"א ומהרש"ל מ"ש בזה ובמק"א כתבתי ע"פ דברי הרשב"ם דרשות הנפקד קני להמפקיד וא"כ כשאין הנפקד רוצה לא מהני מתורת אודייתא דסוף סוף במה קונה דהא הנפקד לא רצה להקנות לו המקום וצ"ע בזה ואכ"מ. אבל לפמ"ש א"ש דבאמת נ"מ בתורת מעמ"ש לענין אם הבעל רוצה להקנות לאשתו דמתורת אודייתא לא הוה מועיל כל דלא ידוע שאינו חייב לה וא"כ הא לענין הפירות לא היה מועיל הקנין משא"כ במעמ"ש כיון דהיא בע"כ א"כ א"א לומר דמכח הנפקד קנתה דהא לא רצה להקנות ועל כרחך מכח הבעל קאתי ואין לה פירות ודברי התוס' נכונים ודו"ק כי הוא ראיה נפלאה. ומדי דברי זכור אזכור מ"ש הפ"י בריש הנושא דקנין אודייתא לא בעי עדים כלל והקצה"ח סי' מ"ד חולק עליו והמעיין במהרש"א בתוס' הנ"ל יראה מבואר דלא כהפנ"י ודו"ק. והנה בגוף הספק הדבר תלוי אם אודייתא הוא מתורת חיוב גרידא שכל שמודה הרי יכול לחייב עצמו בכל מה שרוצה או דאודייתא הוה קנין וכבר האריך בזה הקצה"ח סי' מ' וסי' קצ"ד אם קנין הוה וכבר הארכתי בזה בתשובה אודות דבר זה אך כעת מצאתי בב"ש בהא דמבואר בסי' ל"ח סט"ז ע"מ שיאמר פלוני שיש לי מנה בידו אמר יש לו בידו מקודשת כתב הב"ש היינו שיש לו בעת הקידושין וכ' ומזה נראה אם אמר ע"מ שיש לו ביד פלוני לא מהני הודאת פלוני כי אע"פ דמהני הודאתו לחייב א"ע מכאן ולהבא מ"מ אינו יודע אם היה לו אצלו בשעת הודאתו ע"ש ומדבריו מבואר דאודייתא לא הוה קנין כ"א חיוב גרידא דאל"כ כל שהודה הרי הקנהו לו וא"ל דסוף סוף לא הקנהו לו רק משעת ההודאה אבל מ"מ לא היה לו בעת הקידושין דז"א דכל שהקנהו לו הדבר א"כ אם הוא אומר שבאמת היה לו מעיקרא בידו מנה א"כ הרי הקנה לו למפרע ואטו לא יוכל לקנות בכל הקנינים למפרע וכמו אם משך לו ואמר לו שיקנה מני אז נלפענ"ד דהיה מועיל דכן היה בכלל הקנין שמקנה למפרע הן אמת דעדין קשה דגם בלשון חיוב אטו אינו יכול לחייב עצמו על מעיקרא אם מודה כעת שנתחייב לו מעיקרא אטו אינו מועיל אם היה ידוע לעדים שהודה לו שחייב לו אף שלא ידע רק כעת מ"מ הוא הודה שהוה לו חיוב מעיקרא ונהי דלא מהני הודאתו לחוב לאחרים אבל לגבי ב"ח יכול ליקח גם מה שקנה מעיקרא אך נלפענ"ד דאדרבה מכאן ראיה דהוה קנין רק דכיון דאודייתא לא מועיל בלא עדים כמ"ש הקצה"ח סי' מ"ג וא"כ נהי דכעת יש לו עדים אבל לענין קידושין דבעי שיקדש בפני עדים א"כ כיון דבעת הקידושין לא היה עדים על ההודאה ולא הוה מועיל אף אם היה מודה לו כל שלא היה בעדים א"כ נהי שכעת הודה בעדים מ"מ על למפרע לא היה עדים וא"כ בשעת הקידושין לא הוה מועיל דאז לא הוה לו ביד פלוני אף שכעת הודה לו שהיה לו מעיקרא אבל על למפרע אין כאן עדים ולא מהני לענין זה שיהיה הקידושין חלים דנהי דלענין ממון מועיל הודאתו בעדים להתחייב מעיקרא אבל לענין קידושין דבעי שיהיה בפני עדים ואף אם שניהם מודים לא מהני והרי בעת ההיא לא הודה לו עדין בעדים ומה מועיל הודאתו למפרע וז"ב כשמש. ובזה מיושב מה שהקשה המקנה בק"א דבכל מקום משמע דהודאתו מועיל למפרע ולפמ"ש א"ש דבזה לא מהני על למפרע דעל למפרע אין לו עדים ואנן עדים בעינן על הקידושין ובעת ההיא קידש ע"מ שיש לו והעדים לא ידעו אם היה לו ודו"ק היטב ובאמת לפמ"ש הט"ז בי"ד סי' קס"ח ס"ק י"ד דהודאה לא מהני רק לענין ממון ולא לענין איסור א"כ אפשר דגם בקידושין לא מהני הודאתו כיון דלענין קידושין הוה מילתא דאיסורא אבל בקצה"ח סי' קצ"ד חולק בזה על הט"ז ובתשובה ביארתי בזה אבל מ"ש בכוונת הב"ש יש לו מקום לפענ"ד ובגוף הדין איך אודייתא מועיל בלי עדים מצאתי בב"י בחו"מ סי' רנ"ב הביא בשם הרשב"א בתשובה שכתב דבעי עדים ע"ש שוב מצאתי בגד"ת שער מ"ג ח"א בסופו דאודייתא בעי עדים וישב קושית התוס' כמ"ש הקצה"ח סי' מ"ד הנ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף