שואל ומשיב/א/ג/קו
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט להרב הגדול המופלג וכו' מ' יהושע ניסבוים מו"ץ דק"ק דזיקוב מכתבו הגיעני היום והנה אם כי אני עמוס הטרדות ויאמין לי כי מיום עש"ק עד הנה הי' לי הרבה תשובות הנחוצות ועוד לא נשלם בכ"ז אחרי כי זאת הוא תק"ע אמרתי להשיבו בקצרה לענין דינא והנה המעשה היה בגט ש"מ שלא בדקו אותו בשעת כתיבה ונתינה וע"ז הביא מע"ל דברי הש"ע שצריך לדקדק בו שיהא שפוי בשעת כתיבה כו' וכ' הרמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק רק דסגי בפעם א' ואמנם בדיעבד בלא בדקו אותו אינו מבואר בש"ע רק דהב"י כ' דאפשר דכשר אף בלי בדיקה וכ"כ הח"מ והב"ש דבדיעבד יש להקל והנה הפר"ח החמיר מאד בזה ולענ"ד נראה דהיא אזיל לשיטתי' דעל מ"ש רמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק כ' היא דבתוספתא מבואר הי' חולה או משותק בודקין אותו ג' פעמים ואף דהר"ן מפרש דחולה היינו נשתתק מחמת חליו וסיפא איירי בנשתתק מחמת ברי' מ"מ ברשב"א לא משמע כן ע"ש ולכך החמיר בזה בדיעבד אבל באמת בג"פ ס"כ ס"ק י"ז כ' דמדברי המהריב"ל ח"ב סי' פ"א נראה דמשווה דברי הרשב"א לדברי הר"ן דגם הרשב"א ז"ל לא מיירי רק בנשתתק מחמת חליו אבל כל שלא נשתתק א"צ בדיקה ול"ח לטירוף וכ"כ מהרש"ך ח"ב סי' קי"ח וכן הוא בשו"ת הריטב"א הובא בב"י בח"מ סי' ר"נ ורמזו הג"פ שם ועיינתי בתשוב' המהריב"ל ח"ב סי' פ"א דביאר בהדיא דדוקא בנשתתק מחמת חלי' הוא דצריך בדיקה ג"פ אבל לא הביא תשו' הריטב"א הנ"ל ששם מבואר בהדיא כן ומצאתי בחי' שהזכיר דברי הריטב"א הנ"ל וע' בחידושי הרמב"ן וריטב"א בגיטין דע"א שכ"כ יע"ש ועשו"ת פנים מאירות ח"ג סי' ד' וסי' י"ב ומ"ש הפר"ח דהתוס' כ' לשון צריך דמשמע עיכובא אדרבא לשון צריך אינו משמע רק לשון זהירות לכתחלה דלשון צריך לא משמע לעכב וע' גיטין ד"ה ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ס"ו ובאמת שהעיטור מיקל אף בנשתתק מכ"ש בסתם חולים ומה גם שלשיטת הרמב"ם ז"ל אם הי' המינוי בשליחות בהיותו בריא ואח"כ נשתטה מעשה השליחות קיים מה"ת וא"כ פשיטא דאם לא בדק בסתם חולי דודאי כשר מן התורה רק מדרבנן פסול וא"כ שוב כדאי הם הפוסקים לסמוך עליהם בדיעבד ושעת הדחק וראיתי למעכ"ת שהביא ג"כ דברי הרמב"ם אבל נסתפק אי אמרינן בשליחות דנחשב כאלו עשאו המשלח ובזה אי נשתטה דא"א לעשות אז ממילא בטל השליחות או דבאמת מתיחס השליחות להשליח רק דאמרי' דמועיל מעשה השליח כאלו עשה המשלח אם הי' יכול לעשות והאריך בזה ולכאורה מבואר הדבר בנזיר י"ב דאמרי' דכמו דאיהו למ"ע השתא למ"מ שליח א"כ משמע דמעשה השליח מתיחס אחר המשלח וע"כ לכך כ"מ דאיהו למ"ע למ"מ שליח דאם נימא דמתיחס אחר השליח א"כ מה בכך דל"מ עביד המשלח מ"מ השליח יכול לעשות אמנם אין זה ראי' די"ל דלא זכתה התורה שיכול לעשות שליח רק במידי דמצי עביד אבל במה דל"מ עביד לא ועיין קידושין כ"ג דאמרי' שם הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי שלוחי דידן מי איכא מידי דאיהו למ"ע ושליח מצי משוי ומקשה הש"ס ולא והרי עבד וכו' ומשני עבד שייך בגווה הרי דעכ"פ כל דשייך בגווה מצי משוי שליח ולא בעינן שיהא המשלח יכול לעשות אותו השליחות וגם שי' המהרי"ט דכל שעושה שליח בפירוש אף במלתא דלמ"ע מהני ואף דהמ"ל הקשה עליו כ"כ ליישב והדברי' עתיקים ועכ"פ מבואר דלא מתיחס המעשה על המשלח ומ"ש מעכ"ת ראי' מרמב"ם פ"ג מע"ז דהעושה אליל ע"י אחר לוקה והק' הלח"מ הא הוי לשאב"מ וכו' דהוי כאלו עשאו המשלח ומזה הוציא מע"ל דמתיחס אל המשלח ובמחכ"ת נפלאתי ע"ז דנהי דלענין הלאו הוי כאלו המשלח עשה ס"ס השליחות מתיחס אל השליח והמשלח לוקה ע"ז שצוה לשליח וע' תוס' גיטין י"ג ד"ה לא יתנו לאחר מיתה וכ' דאע"ג שמינה להשליח בחייו לא חשיב להיות כמוהו אחר מותו כאלו הוא בעצמו קיים אלא חשיב גט לאח"מ ע"ש ולכאור' משמע מזה דכיון דא"א ליחס כעת המעשה שעשהו המשלח שכבר מת לא חשיב והוי גט לאח"מ אמנם באמת ז"א דשאני התם דכבר נפקע הרשות שלו כאלו מכרו לאחר וכבר ישב על מדוכה זו הקצה"ח בסי' קפ"ח ע"ש וע' בבית מאיר סי' קכ"א ס"ב ע"ז שהאריך בענין זה ובדפוס לבוב נדפס בשם הגאון מוה' ברוך ז"ל אבד"ק לייפניק כתב ג"כ שם ובמח"כ לא עמדו על כוונת התוס' והעיקר כמ"ש בקצה"ח שם ע"כ הדבר ברור דגוף השליחות מתייחס להשליח אלא דהתורה אמרה שיועיל כמעשה המשלח וא"כ ברור שמועיל השליחות בעת שהי' שפוי ואף שנשתטה וכמ"ש הרמב"ם ואף דהטור פליג ע"ז אבל עכ"פ כ"ז באם נשתטה בודאי אבל בסתם חולי בודאי מועיל כמ"ש הב"י וכל האחרונים זולת הפר"ח שהחמיר ובמקום עגון יש לסמוך על כל הפוסקים הנ"ל והנה מע"ל האריך בפלפול ויש כמה דברי' נכונים ויש שאינם נכונים בעיני וכך הוא דרכה של תורה זה בונה וזה סותר אבל אין הזמן מסכים להאריך ומה שנוגע לדינא כתבתי אלה דברי הכותב בקצרה דו"ש באהבה רבה ואהבת עולם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |