שואל ומשיב/א/ג/פה

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן פה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעשה בשנתרי"א בק"ק בורשטין בא לפני הרב אחד לגרש את אשתו והי' שמו חיים צבי ובפי כל נקרא חיים הירש ושם אביו יעקב ארי' ובפי כל נקרא יעקב ליב דהיינו יעקב בסגול וסידר הרב מוה' יוסף שווארץ ני' הגט חיים צבי דמתקרי חיים הירש ובשם אביו סידר יעקב ארי' המכונה יעקב ליב וע"ז ערער רב אחד ע"ז וכתב דטעה בין בשמות של המגרש ובין בשמות אבי המגרש דחיים צבי הי' צריך לכתוב חיים צבי המכונה הירש דמתקרי חיים הירש ובשם אביו הי' צריך לכתוב יעקב ארי' המכונה ליב דמתקרי יעקב ליב וע"ז האריך מעלתו לבאר הטעמים שלו והנה בשם המגרש ודאי יפה עשה והנה הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד כ' דאם נקרא ב' שמות אחד מהם הוא שם לעז כגון דנקרא משה ליב כותבין משה יהודה המכונה ליב ואין לחוש שמא יאמרו דליב הוא כינוי של שני שמות דמסתמא קאי על מה דסמוך לו אבל הנו"ב מהד"ב חלק אהע"ז סי' קי"ט דעתו שיש לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב ואף דשם לעז ויש לכתוב המכונה מ"מ כיון דעל שם הקדש יש לכתוב דמתקרי א"כ יש לכתוב דמתקרי גם על שם לעז כיון דאם כתב דמתקרי על מכונה אין חשש ומכונה במקום דמתקרי יש חשש ע"ש וכפי הנראה המערער על הגט רצה לתפוס החבל בשני ראשים לצאת ידי שני הדיעות של הב"ש והנו"ב ע"כ כתב דיש לכתוב חיים צבי המכונה הירש דזה כדעת הב"ש דמתקרי חיים הירש כדעת הנו"ב ובאמת לפע"ד כל המוסיף בזה גורע דלפמ"ש הנו"ב תיכף כשיראו המכונה הירש יסברו שקאי על האדם ואינו מכונה רק הירש לבד ובאמת הוא מכונה גם בשם חיים וא"כ מה יועיל כשיכתבו דמתקרי חיים הירש א"כ אדרבא יהי' לעז גדול דתחלה יראו שאינו מכונה רק בשם הירש לבד ואח"כ יראו שמקרי ג"כ בשם חיים ויהי' שינוי השם גדול ובפרט מה ראה על ככה לשנות מכפי אשר סידר הנו"ב ואחריו כל אדם ימשוך כמ"ש בט"ג וזה לי כמה שנים שאני כתבתי לישב דברי הב"ש ובכ"ז בעת הגיע תור הוראה לא נסור מדברי הנו"ב שכן הסכימו כל האחרונים אמנם מ"ש בשם אביו יעקב ארי' המכונה יעקב ליב הי' לו לכתוב ג"כ דמתקרי ומ"ש מעלתו הטעם משום דשם יעקב נקרא בסגול והי' צריך לכתוב יעקב ביו"ד ולכך כתב המכונה שזה מורה שלא נקרא יעקב רק יעקיב וזה הכינוי דאל"כ הי' ראוי לכתוב דמתקרי הנה באמת שדבר זה טוב לדרשה אבל הקורא בגט לא ירגיש בזה ויחשוב כי יש טעות ובפרט בנ"ד ששם המגרש כתב דמתקרי ובשם אביו כתב המכונה יש לחוש לטעות אמנם לענין להצריך גט שנית הנה באמת הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ד רצה לצדד דאם כתב במקום דמתקרי המכונה ג"כ כשר דאין בזה רק משום ותבחר לשון ערומים אך נסוג אחור ממ"ש הב"ח דאם כ' במקום דמתקרי המכונה פסול ובאמת שלפע"ד הי' מקום לומר דדוקא לחלוקו של הב"ח הובא בב"ש ס"ק למ"ד הוא דיש מקום לפסול אבל לדידן אין מקום לפסול כמו שיראה המעיין אך אף אם נימא דיש פסול באם שינה וכתב במקום דמתקרי המכונה הנה באמת דעת עבודת הגרשוני דאם שינה בשם אביו כשר ואף דהכנסת יחזקאל והצ"צ חולקים עליו ועג"פ ס"ק מ"ג סי' קכ"ט דדעת הבעל העיטור ג"כ בשינה שם אביו כשר ואף דכל הפוסקים חולקים עליו בזה ועג"פ ס"ק נ"ד מ"מ זה בשינה בשם עצמו אבל בשינה במקום דמתקרי וכתב המכונה זה ודאי כשר בדיעבד וחלילה חלילה להוציא לעז על הגט הזה ובגוף הדין אי צריך לכתוב יעקב או יעקיב ביו"ד כיון דהוא נקרא בסגול באמת בב"ש משמע דיש לכתוב הכינוי יעקב אם קורין היו"ד בסגול אבל מ"מ א"צ לכתוב היוד כמ"ש בט"ג ס"ק ואו באות יוד ע"כ יפה כתב המכונה יעקב כדי שיהיה הוראה לשם יעקב בסגול ויפה כתב מעלתו וכל כי הני מילי מעליותא לתאמרו משמיה.

והנה בפ' ויקהל הגיעני שנית דברי הנ"ל והודיעני כי המערער כפה המגרש והמתגרש לחזור ולכתוב שנית חיים צבי המכונה הירש ושם אביו יעקב ארי' המכונה ליב והנה זה ודאי חוצפא כי בתחלה חשבתי שכוונתו לעשות כהב"ש והנו"ב וע"ז כתבתי כי זה אינו שהוה הרכבה שאינו קולטת ואח"כ חזר בו וכתב כדעת הב"ש וניכר שלא ידע בט"ג וע"כ דבריו אין בו ממש ובפרט שכל הגאונים הכריעו כהנו"ב דלא כהב"ש וכן העיד מעלת"ה בשם ש"ב הגאון בעל חוות דעת אמנם מה ששאל איך לעשות לכתחלה באם נקרא יעקב בסגול ואין כותבין יו"ד אם לכתוב המכונה וגם שם המגרש הוא כן איך לעשות הנה לפע"ד לכאורה הי' נראה דלא לכתוב רק הכינוי לבד שנקרא בפי כל יעקב ליב מיהו כיון דיעקב הוא שם הקדש וליב הוא שם לעז ל"ש הכינוי לבד וגם בפי כל נקרא יעקב בסגול וצריך יו"ד ואנן לא כותבין היו"ד ובפרט כי לא נתברר אולי צריך לכתוב וא"ו ולא יו"ד כי ההברה שוה ביו"ד ובוי"ו וע"כ לפע"ד הי' נראה דיש לכתוב לכתחלה יעקב ארי' המכונה יעקב ליב ואף דצריך לכתוב על שם הקדש דמתקרי מ"מ נראה לפע"ד כיון דיעקב בסגול צריך להיות ביוד א"כ גם שם יעקב אף דהוא נגזר משם הקדש יעקב בפתח מ"מ כיון דבסגול אינו שם הקדש ודמי לכינוי רשאי לכתוב המכונה כעין מ"ש הנו"ב לענין שם מאיר שכותבין ההמונים בשני יודין יש לכתוב מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב ע"ש סי' קי"ט כיון דשם מאיר בשני יודין הוא ג"כ כינוי ומה טוב יותר אם יכתוב יעקיב ביוד דאז בודאי שייך המכונה דשם קדש יעקב היא בלא יוד אחר הקוף י' ואסמוך ענין לענין ביום ה' פ' ויקרא תרי"א עבר פה הרב החריף מוה' אברהם תאומים ני' אבד"ק זבאריז נכד הגאון מבראד והראה לי מה שאירע מעשה ב"ק בוטשאטש שאיש אחד שמו מעריסה ועלה לס"ת בשם יחזקאל יעקב ונקרא בשם בפי כל איש לא נעדר חזקאל לבד וגם אביו שמו מעריסה ועלה לס"ת בשם אברהם יהושיע ונקרא בפי כל רק אברהם והאשה המתגרשת נקראת מעריסה חנציא באלף לבסוף לבד לא חנה חנציא וע"ז סידר אחד הגט יחזקאל יעקב בן אברהם יהושיע דמתקרי אברהם ושם האשה חנציה בה"א לבסוף וע"ז ערער מעלתו שהי' לו לכתוב דמתקרי בשם המגרש כמו שכתב באביו וגם האשה חנציא ראוי לכתוב באלף לבסוף כמ"ש בשו"ת בית אפרים חלק אהע"ז סי' צ"ד ומה גם כי בילדותה חתמה עצמה באלף וכעת א"י לחתום וע"ז כתב להגאונים מוהרש"ק מבראד והגאון מהר"ם טאביש והגאון מוהר"ע מסטריא והגאון מוהר"מ מסטאניסלאב וכלם פה אחד הזהירו להמסדר שיסדר שנית גט ויכתוב דמתקרי חזקאל כמו בשם אביו וחנציא באלף לבסוף ותשובות הגאונים מסטריא ומסטאניסלאב הראה לי ושני תשובות אחרות לא הי' אצלו והגט עדן ביד השליח שצריך לשלחו ובקש מאתי לחוות דעתי בזה וזה אשר השבתי כפי המונח בזכרוני כי לא הנחתי העתקה אצלי יעין כי ירט הדרך לכנגדו ונחוץ לנסוע מפה לבראד על ש"ק ע"כ לא הי' אצלי רק לערך שעה אחת והשבתי הנה אם כי דרכי להיות מתון בדין אך לא אוכל להתאפק על הפרצה הגדולה הלז כי לא אוכל להבין למה בשם אבי המגרש חשש יותר משם המגרש והרי שם אבי המגרש דעת הבעל עיטור מגדולי הראשונים כמ"ש לעיל בשמו ועבוה"ג להקל בשינה אף דאנן לא קי"ל כן מ"מ עכ"פ קיל יותר משם המגרש עצמו ולמה חש באבי המגרש ואולי אמר יאמר כי נסתתק בשם חזקאל אם הוא שם לעז ולא נגזר משם יחזקאל או שנגזר משם יחזקאל וצריך לכתוב דמתקרי ואם הוא שם בפ"ע צריך לכתוב המכונה כאשר אמר מעלתו שזו טעמו הנה זו קשה מראשונה איך מלא לבבו לסדר גיטין אם נסתפק בדבר פשוט כזה אשר תינוקת של בית רבם יודעים כי חזקאל הוא קיצור השם של יחזקאל וא"כ פשיטא דצריך לכתוב דמתקרי וא"כ כל שהשליח עדן שם והבעל רוצה לסדר גט אחר ומה גם כפי מ"ש מעלתו הבעל אומר שרוצה לבטל גט ראשון כל שהגאונים לא יסכימו שכשר לכתחלה א"כ מדוע עומד על דעתו ולא רצה לשמוע דברי חכמים אין זה אלא חוצפות יתירה וכל קבל די רוח יתירה בו גם בשם חנציא הדבר ברור שכל ששמה מעריסה חנציא אין לנו לגזור שהוא משם חנה ומה גם נראה לפע"ד ברור דאף אם אינו רק ספק מהראוי לכתוב באלף והטעם עפמ"ש הר"ן בפ' הכותב בדין בע"ח מאוחר שהדין שמה שגבה גבה ולפ"ז כשיש לפנינו כתובה ובע"ח יש לנו להגבות לבע"ח והטעם כיון דבדיעבד מה שגבה גבה א"כ אנן לכתחלה מגבינן כיון דאם מגבינן שוב הוה מה שגבה גבה ולפ"ז כיון דאם כתב א' במקום ה"א דעת המהרשד"ם והב"ש סי' קכ"ט בסופו דכשר א"כ כ"ש כשאנו מסופקים אולי צריך לכתוב לכתחלה באל"ף פשיטא דיש לכתוב באל"ף כיון דבדיעבד כשר באל"ף כנלפע"ד וע"כ מובטחני בהמורה הלז שאם יש בו יראת שמים שודאי ישמע לקול המורים ויחזור מדעתו והכורע בהודאה זוקף בשם טוב ועיין סי' קכ"ז דכל שעדן לא הלך השליח לא מקרי דיעבד ועיין בב"ש שם אחר זמן רב מצאתי בשו"ת ב"י הלכות גרושין סי' ט' שחכם אחד רצה לומר כדעת העבוה"ג דכל דאם לא כתב שם האב כשר ממילא גם בשינה כשר והרב הזקן והרב השואל והב"י כלם דחו דבריו דשינה שם אביו פסול ואף בהוחזק שם אביו ולא מועיל דא"י לשנות שם אביו ועיין בשו"ת לחמי תודה להרב מהר"י באסאן סי' א' שהאריך דבשינה שם אביו פסול לומר דרוצה ואף בעל העיטור פוסל בזה ע"ש.

אח"כ הגיעני מגלה עפה אודות הגט אשר נכתב בק"ק בושטאטש והנה השבתי לו כדברים האלו מכתבו הגיעני והנה הוא חוזר על הגט אשר סידר המסדר יחזקאל יעקב בן אברהם יהושע דמתקרי אברהם והמתגרשת שנקראת חנציא וכתב הוא חנציה בה"א לבסוף והנה כבר כתבתי בזה וכעת מלתא מני אזדא והתשובה הוא ביד הרב החריף מוהר"א תאומים ני' אבד"ק זבאריש ולא נשאר בידי ההעתק והנה לא בהכפל הענינים יתחזקו הדברים אמנם מ"ש מעלתו שטעמו של המורה הי' דבאמת יש לכתוב דמתקרי כיון שנקרא בשם הזה בפי כל אבל בקריאת שמו כיון שיש ספק אם לכתוב חזקאל כמו שהוא נקרא בפי כל או יחזקאל כמו שנכתב ונקרא לס"ת א"כ לכך השמיט השם לגמרי הנה מאד תמהני על העזות של המסדר הלז שאחר שהב"ש דחה דברי הנ"ש בנקרא שמו שעי' ועולה לס"ת בשם סעדיא דדעת הנ"ש לכתוב דמתקרי ישעי' ודעת הב"ש לכתוב דמתקרי שעי' בלא יו"ד וא"כ כדברי הב"ש בודאי העיקר אחרי שהביא דברי הנ"ש ודחאם ומי משלנו יכריע נגד הב"ש אשר לאורו נסע ונלך ובפרט שהוא עצמו אמר דל"ד לנדון דישעי' עם סעדיא דשם מעריסתו הי' נקרא שעי' וכאן דשמו מעריסתו יחזקאל ודאי יש לכתוב יחזקאל ובאמת שדבריו אינם נראים בזה כמ"ש מעלתו דא"כ מהיכן למד הב"ש לנתנאל סענדיר דכותבין המכונה אלכסנדר ועכ"פ אם כתב שעי' ודאי לא אכפת לן וגם מ"ש דהי' לו ספק אם לכתוב המכונה או דמתקרי וע"כ השמיט לגמרי הנה לא מפני שהוא באוות נפשו שואף רוח גסות והוא מסתפק במה שהב"ש הכריע שיש לכתוב המכונה לא בשביל זה ישמיט השם שנקרא בפי כל וגם אם הי' כותב הב"ש בספר שמות דאחרי שיוצא משם הקדש יוכל לכתוב דמתקרי וא"כ עכ"פ לא הי' לו להשמיט גם בשם חנציא שכתב בה"א גם בזה הגיס לבו בהוראה דהרי בשו"ת בית אפרים הורה כן וכ"כ בזה ומ"ש ראיה משם סאינה דכ' הב"ש דיש לכתוב בה"א אף שהוא ביו"ד ה"א וכן בשם מאליא שכתב בנטע שעשועים דיש לכתוב בה"א והאריך מעלתו בזה בדברים נכונים שאין למדין לשם אמנם ראיתי בדבריו מה שהביא דברי הב"ש בשם לוי שכ' לוי וא"ל לכתוב המכונה לויא והאריך בפירוש הדברים וגם בטיב גיטין האריך בזה והנה בראשית ההשקפה עלה בדעתי ע"פ מה שמצאתי בשו"ת פמ"א ח"ב סי' פ"ח באשה ששמה לביא וקצת חותמין לביה בה"א וכתב הפמ"א דיש לכתוב לביא באלף על שם הכתוב מה אמך לביא וכתב ולא כדעת מקצת שיש לחוש שאביה הי' נקרא לוי ונולדה אחר מיתתו וקראה לוי' דאין תולין נקיבות בזכרים ואזלינן בתר רובא ע"ש ולפע"ד הי' מהראוי לכתוב לויא באלף ובוי"ו ומטעם דיש קורין לביא באלף וה"ה באם קורין לויא בוי"ו דיש לכתוב באלף וא"כ הי' מקום לחוש דלמא נקרא ע"ש נקבה שהיתה נקראת לויא וע"ז כתב הב"ש דא"צ לכתוב לויא עכ"פ מבואר דברי הב"ש ודברי הרש"ל ומיושב קושית מעלתו במה שלא כתב הרש"ל דהוא קיצור השם מלוי כדרכו תמיד ולפמ"ש יש לומר כיון דיש לספק בשם הזה אם הוא יוצא משם הכתוב במקרא מה אמך לביא ששם הוא בבי"ת ואל"ף או משם לוי שהוא בוי"ו וה"א לבסוף וא"כ אינו קיצור השם מלוי לכך כתב שהוא ממש שם לוי ואינו נגזר משם לביא הכתוב במקרא וא"כ לכך אין לכתבו דאל"כ כיון שיש במקרא לשם הזה באופן אחר והכינוי הוא לשני שמות שכתוב במקרא הי' מהראוי לכתוב שם הכינוי כמ"ש בב"ש בכמה מקומות לכך כתב דא"צ לכתוב כן דהוא ממש שם לוי דלא תלי' הזכרים בנקבות ובזה מיושב גם קושיתו השני' דלמה כתב הב"ש שם לויא בוי"ו ואלף לבסוף אחרי שיוצא משם הקודש צריך לכתוב בה"א ולפמ"ש א"ש דבאמת יש לספק אם אולי יוצא משם לביא האמור במקרא ושם הוא באל"ף לבסוף ומה שנקרא בוו"ו הוא לפי הברת המדינות שקורין בוי"ו רפויה במקום שצריך בי"ת כמבואר ברמ"א סי' קכ"ט סל"ד בהג"ה וע"כ נראה לפע"ד ברור דכדבריו כן הוא שצריך לכתוב באלף לבסוף וכן עיקר ואף שביש"ש הגירסא א"צ לכתוב המכונה ליוא לפע"ד כמו שהעתיק הב"ש כן עיקר ועיין בטיב גיטין מ"ש בזה שהעיקר כהב"ש וכגירסתו ודו"ק היטב.

אח"כ נתישבתי דאין ענין דברי הב"ש והרש"ל והנ"ש לענין ישעי' סעדי' לכאן דשם מיירי שעולה לס"ת בשם סעדיה לבד בזה מסתבר דכל שקוראין אותו בפ"כ שעי' בלי יו"ד אין לכתוב ישעי' דהרי אינו נקרא ישעי' שאל"כ הי' קוראין אותו לס"ת בשם ישעי' אבל אם נקרא לס"ת בשם סעדי' ישעי' פשיטא דכותבין דמתקרי ישעי' אף שנקרא בפ"כ בשם שעי' בלי יו"ד דזה בשביל שפולטין היו"ד כמו בשם חיאל כמ"ש הב"ש דאם אין עולה לס"ת בשם סעדיה כותבין ישעי' ומ"ש דאם אין עולה לס"ת בשם סעדי' לא תידוק מינה הא אם עולה לס"ת בשם סעדי' ג"כ אף שעולה לס"ת בשם ישעי' אין כותבין ישעי' דז"א דמה"ת לומר כן ולמה יגרע שם ישעי' במה שנקרא עוד בשם סעדי' ועיקר כוונת המהרש"ל והב"ש לאשמעינן דכל שאינו עולה בשם ישעי' כלל לס"ת רק בשם סעדיה בלבד או כשנקרא בשם שעיה בלי יו"ד בפי כל כותבין שעיה בלי יו"ד אבל כל שעולה לס"ת בשני השמות ישעיה סעדיה אז כותבין בשם ישעיה דמתקרי ישעי' וכמ"ש וגם אין להסתפק אם כותבין המכונה או דמתקרי דפשיטא דכל שנקרא לס"ת ישעיה השם קודש דאף שנתקצר כותבין דמתקרי ישעיה וה"ה בשם יחזקאל יעקב כל שנקרא לס"ת בשם יחזקאל יעקב דכותבין דמתקרי יחזקאל כיון שעולה לס"ת בשם יחזקאל וז"ב כשמש ולא יחלק בזה שום אדם וגם בשם נתנאל ונקרא בפי כל סענדיר כל שאין עולה לס"ת בשם אלכסנדר בזה נחלקו הנ"ש והב"ש אבל אם נקרא לס"ת בשם אלכסנדר פשיטא דכותבין דמתקרי אלכסנדר אף שקוראין אותו סענדר וז"ב וכפי הנראה גם אלכסנדר הוה שם הקדש כמ"ש בנ"ש דיש לכתוב דמתקרי כמ"ש בט"ג ואשר שאל אם יכול להדפיס הדברים הנה מצד הדברים בעצמם ראוים ונכונים להדפיס אבל הדברים נוגעים לכבוד המסדר והתורה חסה על כבוד הבריות אמנם מדברי הרמב"ם פכ"ד מסנהדרין הלכה יו"ד נראה שכל שאינו מתכוין לבזות הבריות כ"א בשביל כבוד המקום רשאי וא"כ איפוא כמה קשה הדבר אשר לא יתערב כוונה זרה כ"א בשביל כבוד המקום וע"כ העצה היעוצה להגיד לו והדין נוטה שלא יבוש ויודה ברבים שטעה בדין ואם יעמוד בעקשותו אז ידפיסו הדברים אבל לא יזכירו בשם מי ומי היה המסדר.

בשם חנציא כתבתי לכתוב בא' לבסוף עפ"י דברי הר"ן וע"ז כתב אחד דהג"פ ס' קכ"ט ס"ק ל"ח כתב להיפך הנה סברתי נראה נכונה דעפ"י רוב שמות נשים אינן נגזרים מלה"ק ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף