שואל ומשיב/א/ג/עו
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף וכו' מוה' שמחה גינצבערג נ"י אבד"ק סשעריזינץ יצ"ו. מכתבו הגיעני תמול והנה אם אני מוטרד מאד בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה ע"ד אנשים שיש להם צאן לחליבה ועושים מהם גבינות ע"י שנותנים לחלב קיבה קרושה וכשמוציאין הגבינות נשאר הנסיובי דחלבא ואח"כ מבשלין הנסיובי דחלבא ונשאר אך מי חלב שקורין מאלקין ושותין ממנו החלב שצריכין לשתות המאלקין ועושין כן ע"י נכרי אפילו בשבת וע"ז שאל ניהו דהגבינות מותרות כמבואר באו"ח ס' ע"ז אם הישראל עומד ורואה וגם המאלקין מוחרין בשתי' ואין בו משום בשול עכו"ם דהא חולה מותר בזה אבל בזה שואל ומסתפק במה יכשרו הגבינות לבריא ואנן קי"ל דלבריא אסור במ"ש כמו"ש הרשב"א ודלא כהרא"ה וכאן נעשה מלאכה גמורה מה שנברר המאאל וצף ע"ג והאריך בזה הנה המעיין בטוש"ע יו"ד ס' קי"ג ימצא דעיקר הקפידא על בשולי עכו"ם ולא על מה שבישל בשבת דבאמת מה שעשה עכו"ם מלאכה בשבת זה לא אכפת לן דמה לנו ולגוי העושה מלאכה ולא אסור רק מה שאנחנו מצווים לעשות בזה שייך משום שבות אבל מה שעושה עכו"ם בוודאי לא אכפת לן ומכ"ש שיאסר המאכל דגם בישראל המבשל בשבת שאסור לאחרים מותר למ"ש דהוא קודש ואין מעשי' קודש ועיקר הקפידא דהרי בשלו עכו"ם ואסור משום בשולי עכו"ם וע"ז נחלקו הרא"ה והרשב"א דהרא"ה ס"ל כיון שבשלו בשביל חולה בהיתר שוב ל"ש בו משום בשולי עכו"ם וכן הסכים הש"ך ביו"ד שם ובמ"א ס' ש"כ ס"ק ז' אבל הט"ז חולק בזה כמ"ש הרשב"א דאסור אבל לא משום בשול בשבת ולפ"ז עכ"פ מה שנשאר המאלקין משבת לחול אסור אף לחולה אח"כ כנ"ל ובזה הי' נלפע"ד דהדין עם הרא"ה ולא מטעמי' דלכך אין בו משום בשולי עכו"ם דהנה הקדמונים הקשו דיאסור לחולב בשבת גזירה שמא יעבירנו ד"א וכתבו רבים מהקדמונים דכיון דיש בו משום מלאכה בשבת מפרק ודש ואפ"ה הותר בשבת ואם מלאכה דאורייתא הותר מכ"ש אסור דרבנן הגזיר' ע"ש ואני אמרתי סמך לזה מהא דאמרו שבת קמ"ח כאן בחובות שקבוע להם זמן ועכשיו כיון שהותר הקרבתן הותר ג"כ להקדישו והיינו מטעם שכתבתי כיון דמלאכה דאורייתא הותר מכ"ש הגזירה דאסור להקדיש ולפ"ז כיון דמלאכת שבת הותר מכ"ש הגזירה דבשול עכו"ם. שוב ראיתי בר"ן בע"ז בהא דאמרו פרק שני בכל מתרפאין שכתב הר"ן דאין להביא ראיה ממה שהותר בשולי עכו"ם לענין שיהי' מותר לחולה שאב"ס דכיון שהותר בעצמותו לא רצו להחמיר בו יותר ממעשה שבת ואולי כיוון לסברא זו יע"ש ועכ"פ הדבר מותר דהגבינות שעושה זה עושה עכו"ם ואין בו אסור מצד עצמות המלאכה שעשה בשבת ואולי לעצמו של הישראל אסור אמנם גם בזה ל"ש למקנסי' דהא עיקר העשי' בשבת הוא בשביל המאלקין שצריך לחולה וזה מותר ומשום בשולי עכו"ם לא אכפת לן דלחולה מותר וכ"כ דאולי שמה שנשאר מהמאלקין למ"ש אפשר שאסור החולה לשתות וזה תלוי במחלוק' הרשב"א והרא"ה והמ"א הנ"ל ועי' מחצית השקל שם כנלפע"ד ודו"ק ועוד נראה דאף אם נימא דעכו"ם שבשל בשבת לחולה אסור במו"ש אף לחולה היינו משום דאחר שבת אזל לה ההיתר דרק בשבת ע"כ הותר בשול שבת והישראל לא יכול לבשל אבל כאן הגבינות הם קודם שנעשו המאלקין וכיון שהמאלקין הותר לחולה א"כ כל מה שעשה עד שבא למאלקין הכל בהיתר עשה דבשביל החולה הותר א"כ כל שהותר אינו חוזר ונאסר ושאני הך דבישל לחולה בשבת דזה אחר שאין צורך עוד הבישול הלז אבל כאן אדרבה הגבינות עשה שיבא לידי בשול המאלקין והוי צורך המאלקין ואם לא נתיר הגבינות לא יבשל להחולה המאלקין ודו"ק כנלפע"ד אבל אינו ברור והראשון עיקר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |