שואל ומשיב/א/ב/קכד
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שהשבתי לק' ניזניב בעסק גט להרב מוה' ישכר יאליש ני' ומפני שהי' שם ג"כ שיור בגט ע"כ ארשום פה ב"ה אור ליום ב' ויקרא אדר שני תרי"ג ע"ד המעשה שבחור אחד רך בשנים נשא בתולה רכה בשנים ותיכף אחר הנשואין אחר ליל החופה בבקר לא מצא הבעל חן בעיני האשה ולא רצתה האשה לדור עמו מפני מעשה ילדות וכשראה אבי האברך זאת חרה אפו ולקח בנו מבית חמי' ושלח אחרי הבגדים והחפצים של בנו ליתן לו בהחזרה ונתנו לו מקצת בגדים ומותר בגדיו עיכב אבי האשה באמרו הלא לא נתן אבי האברך נדן לבנו כלום ממה שנתחייב וגם הבגדים של האברך הנ"ל יש בו קצת ממעות אבי האשה וע"כ אמרו אבי האשה והאשה שיעכבו מקצת בגדים עד שיתן ג"פ או שבהרחבת הזמן אולי תתרצה בו לדור עמו והנה אבי הבעל הלך למעלתו שיזמין אבי האשה לדין ושלח מעלתו אחריו ואמר ג"כ למה אתן לו הבגדים אולי תשתנה דעתה אך אבי הבעל בא לפניו פעמים ושלש וביקש שיקוב הדין את ההר ונתן לו סירוב ושלח עוד להזמין אבי האשה והוא השיב מה לי לרוץ כ"כ הלא רק איזה שבועות מהנשואין והנה הצר לו אבי האיש עד שנתן בידו סירוב על בע"ד ואבי האיש נסע לש"ב הרב הגאון מסטאניסלאב והרב מסטאניסלאב נתן לו כתב הזמנה שיעמדו לפניו לדין ולא רצה אבי האשה לעמוד בדין ונתן לו הרב מסטאניסלב ג"כ סירוב וביני לביני שלח אבי הבעל בנו לק' קאזיווע למשפחתו וכאשר השיג הסירוב הנ"ל נסע אבי הבעל לקאזיוויא והביא מבנו ג"פ בשתיקה והנה כאשר היתה האשה הנ"ל בשוק בא אבי הבעל והשליך על ראש האשה ואמר במעמד שני עדים אתם עדים שנתן ג"פ לאשה ואמר לה הרי את מותרת לגארסקי [הוא התליין] ולא לאיש אחר והאשה השליכה תיכף בבהלה הג"פ מעל ראשה לארץ וקבל אבי הבעל הג"פ וקרע אותו ואחר הליכתו ענתה האשה ואמרה לאותן העומדים שם מה עשה לי אבי הבעל בג"פ הלא עשה רצוני בג"פ הנ"ל וע"ז האריך מעל' לבטל הגט הזה לאשר שנתן גט בע"כ ע"י שליח ואין שליח לד"ע והשליחות בטל ואין לה דין מורדת שהרי אמרה תיכף לאחר הנשואין שרצונה בג"פ בלי כתובה מטעם שמאיס עליו בעלה וגם לא עברה על דת יהדות וא"כ אסור ליתן לה גט בע"כ ואף שאבי הבעל אמר שגדול אחד השיא לו עצה זו מ"מ אם היה יודע שהאב הטעה אותו וא"ל בשם גדול שמותר ובאמת אסור לא הי' שולח גט והוה שליחות בטטות וגם בלא"ה הגט בטל שהרי אמר הרי את מותרת לגארסקי התליין ולא לאיש אחר הו"ל שיור בגט והגט פסול דאף אם אמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני או אלא לפלוני אינו גט וכ"ש כאן דהוא הוציא כל הכשרים ולא התירה אלא למי שאין הקידושין תופסין ובודאי אין בגט ממש ע"כ תו"ד ולפע"ד הגט כשר ובאמת צדקו דברי מעלתו דגט בע"כ ע"י שליח הגט בטל דאשלד"ע וכבר האריך בזה בשו"ת ש"ב הנו"ב מהד"ק חאהע"ז סי' ע"ה הוא ואחוזת מרעהו הרבנים הגאונים ובאמת שכבר קדמו בשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' קט"ז דהעיקר כתירוץ השני של התוס' ב"מ דף יו"ד דכל דאשלד"ע המעשה בטל וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות והבאתי שבלא"ה בגוף התקנה של רגמ"ה מבואר דאם עבר וגירש הגט בטל כמ"ש בשו"ת מהר"ם מינץ סי' ק"ב ועיין ג"פ סי' קמ"ט ובכנה"ג באהע"ז שם ובנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קי"ט והדברים עתיקים מ"מ כאן כיון שהיא טוענת מאיס עלי וטוענת שהכתובה מחלה בפירוש כמ"ש מעלתו בעצמו והרי לשיטת הרמב"ם והרשב"ם כל שטוענת מאיס עלי כופין את הבעל לגרש בע"כ וא"כ מכ"ש שאם גרשה הבעל מדעתו שמועיל ואף דלא קי"ל כהרמב"ם בזה כמבואר סי' ע"ז ס"ב בהג"ה מ"מ עכ"פ כשהבעל גרשה והיא בעצמה אמרה אח"כ מה עשה לי האברך הלא זה רצוני א"כ מה ענין גירושין בע"כ לכאן שכל שהיא בת גירושין ואינה קטנה ויכולה לקבל גיטה א"כ לא נקרא גירושין בע"כ ול"ש כאן חרגמ"ה ואף אם אבי האשה אינו רוצה ע"ז לא תיקן רגמ"ה והעיקר תלוי בדעת המתגרשת והתקנה היתה שלא יתעוללו הפרוצים בנשותיהם וכל שהיא מתחלה טענה מאיס עלי וגם אחר הגירושין טוענת שלא אכפת לה שזה רצונה א"כ מה בכך שלא רצתה באמצע אף אם נימא שגם היא לא רצתה באמצע אבל לא הי' מצד שרצונה בבעל רק שרצונה לעגנו מפאת שנאה וקטטה אבל בגוף הגירושין ראינו מתחלה ועד סוף שרצתה לקבל ג"פ וא"כ כשנתן לה הגט לא עבר על חרגמ"ה וע"ז בודאי לא תיקן רגמ"ה שלא יהיה רשאי לגרש עד שלא תצטרך להחזיר לו כלום ויתעגן הרבה ע"ז לא נתכוין הגאון ועיין בשו"ת הרא"ש כלל מ"ב הובא בטוש"ע אהע"ז סי' קי"ז סי"א והח"מ והב"ש האריכו בזה ועיין נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"ד ומכ"ש בנ"ד שאין כאן בע"כ והאשה רוצית בגט ואין כאן שום מיחוש וא"ל כיון דבעת שנעשה שליח לא נודע שם אם רצונה לקבל ג"פ ואולי נתישבה בדעתה ורוצית בו וא"כ בעת כתיבת הגט ועשיית שליח הי' בפסול ואשלד"ע דז"א דכל שבתחלה היתה טוענת שהוא מאוס עליה וגם אחר קבלת הגט אמרה מה עשה לי אבי האברך הלז אמרינן בכה"ג הוכיח סופו על תחלתו שמתחלה ועד סוף הי' ברצונה לקבל הגט ועיין חולין דף ל"ט וכריתות דף כ"ד ובחידושי להו"ת שהגדתי לתלמידי בשנת תר"ט הארכתי בזה בענין הוכיח סופו על תחלתו אבל כאן אף אם הוה ספק הא לענין חרגמ"ה כבר העלה בנו"ב מהד"ת דחרם רגמ"ה אינו רק מדרבנן ומכ"ש בזה"ז לאחר כלות אלף החמישי אף שנמשך התקנה ודאי אינו רק דרבנן וספק דרבנן לקולא ומכ"ש באיתחזיק שטענה מאיס עלי. ומ"ש מעלתו דפסול מצד שאמר שיור בגט גם בזה לפע"ד אין בו שום מיחוש דבאמת כל שלא נכתב בגט שום שיור בע"פ אינו פוסל רק בעת נתינת הגט כשא"ל שיור הוא דפוסל כמבואר בסי' קמ"ז ס"ק ה' בב"ש וא"כ זה כשהי' המגרש אומר כן אבל כאן שהמגרש נתן גט ונתן לו הרשאה לעשות מה שלבו חפץ וא"כ אף שאבי המגרש הוסיף דיבורים לבטל הגט מ"מ אם לא הי' אומר הדיבורים האלו והי' נותן הגט ואומר לעדים שנותן גט סגי ועיין בב"י סי' קל"ו ובב"ש שם ס"ק ג' וא"כ אף שאבי המגרש הוסיף דיבורים יכול הבן לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי וא"י לבטל הגט כיון שאמר לעדים שזה גט א"כ הגט כשר והדיבורים שהוסיף א"י לבטל הגט וז"ב לפע"ד ואף שלכתחלה אינו כשר שיהי' האב השליח כמבואר סי' קמ"א מ"מ הגט לא נפסל וע"כ נראה לפע"ד דאף דמשום אומר א"א נצריך לתת לה גט שני אבל לענין חרגמ"ה לא נפסל הגט והוא יכול לישא אשה אחרת וע"כ יראה מעלתו שתקבל האשה גט כשר שנית והנה לשיטת הרמב"ם דאם טוענת מאיס עלי כופין אותו לפ"ז לא משכחת לה חרגמ"ה דפשיטא דלא עדיפא כחה מכחו וכמ"ש הרא"ש בכלל מ"ב לענין נכפית ועיין בח"מ וב"ש ונו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"ד וא"ל דכל הטעם דהרמב"ם משום דאינו בדין שתבעל לשנוי לה ותהי' כשבוית חרב והרי גבי דידיה ל"ש זאת שמה בכך שהיא מאוסה עליו לא יבעל אותה ויקח לו אחרת דז"א דהא רגמ"ה החרים ג"כ שלא לישא שתי נשים וע"כ נראה דלהרמב"ם ל"ש כלל חרגמ"ה ולא מזכיר כלל חרגמ"ה מיהו אנן לא קי"ל כהרמב"ם וגם להרמב"ם לפמ"ש בישוע"י סי' ע"ז בטעמו של הרמב"ם אפשר דל"ש הטעם גבי דידיה והנה לפמ"ש דזה שינה בשליחות אין להקשות דלפ"ז נימא כיון דשינה בשליחות א"כ יהי' כל השליחות בטל דז"א דדוקא דבר התלוי בגוף השליחות כמו אל תגרשה אלא בימין אבל זה לא תלוי בשליחות והוה כמו שנתנה לו חפץ ואח"כ קבלה הגט דאמרינן בגיטין דף כ"ט דלא הוה שינוי בשליחות ומה גם דאדרבא נתכוין לתת הגט ומה שהוסיף דבורים מפני שהוא ע"ה וסבר שזה אינו מזיק להשליחות והוא רק מוסיף על דבריו ועיין כתובות צ"ט ועיין באהע"ז סי' קמ"א סכ"א דרך כלל אם יתברר שהגט הי' כשר והבן לא שם בפיו אותן הדברים הגט גט כשר רק שלכתחלה ראוי ונכון שתתגרש שנית בגט כשר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |