שואל ומשיב/א/ב/פז

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן פז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תבר"ך יום ה' וא"ו מרחשון היה אצלי הרב החריף מוה' אפרים ני' אבד"ק ליזענק ובידו מכתב אשר כתב בדבר תיקון עירובין בעירו שבצד מזרח העיר פרצה אחת פחות מעשר והוא מעבר לרבים לתוך מבוי אחת ועוד פרצה אחרת בצד דרום גם כן פחות מעשר ומעבר לרבים לתוך מבוי אחרת ועל זה האריך אם צריך תיקון בצוה"פ דוקא או די בתיקון מבוי או חצר ועל זה הביא דברי המג"א סי' שס"ה ס"ק ד' שכתב דאם בקעי בה רבים אף בפחות מעשר כל שנפרצה פרצה בד"ט צריך צה"פ וכתב הפרמ"ג שם דה"ה בכ"מ שיש פרצה בד"ט בגדרד העיר אף שאין בעשר אמות מכל מקום כל שבקעי רבים צריך צוה"פ ע"ש אבל האהע"ז חולק שם על זה וכתב דדוקא במבוי שניתר בלחי או קורה בזה אסור בפרצה ד"ט כיון דיש כבר פתח בצד הרביעי שהוא לחי או קורה אם כן חד פתח שרי ולא שנים אבל לדידן דכל מבואות נתקנו על ידי צורת הפתח כל שלא נפרץ רק מצד אחד אפילו יהיו כמה פרצות כל שאינם עשרה שרי אך כל זה בלא נפרץ רק מצד אחד אבל בנפרץ משני צדדים וכל פרצה ד"ט אוסר וצריך צוה"פ אף באינם פרוצים עשרה ואם כן בכאן שהפרצה משני צדדים אף בפחות מעשרה צריך תיקון והנה לפע"ד הי' נראה דהאע"ז לא כתב רק כשהפרצות מכוונים זה כנגד זה אבל זה שלא כנגד זה מה בכך שיש שני פרצות או יותר והטעם נראה לפע"ד דכל הטעם דבשני צדדים פוסל פרצה הוא משום דהוה כמבוי מפולש וכל שאינם מכוונים לא מקרי מפולש וצריך שיהי' הפרצה עשרה אמות ומ"ש ראיה מהא דאמרו בעירובין דף וא"ו אמר רנב"י כוותיה דרב הונא מסתברא דאתמר מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש במאי עסקינן אלימא ביותר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום אלא לאו בעשר וקאמר רב תורתו כמפולש הרי דמדמה הש"ס פרצה מצדו כמבוי עקום דאי נימא דפרצה מצדו קיל ממבוי עקום יקשה מה מדמה מבוי עקום לפרצה מצדו וע"כ דדמי זה לזה וחד דינא אית להו והרי במבוי עקום צריך צורת הפתח כמ"ש רבינו יהונתן דמבוי שפרצתו מצדו דמו למבוי עקום ואי בקעי בה רבים בד"ט צריך צוה"פ ולא ידעתי מה שח דבמבוי אה"נ דחשיב פרצה והרי הא האע"ז מחלק בין מבוי אבל לדידן דכל מבואות שלנו ניתר בצוה"פ לא צריך תיקון אם לא נפרץ זה כנגד זה ומ"ש דהמק"ח כתב בהדיה דאפי' זה שלא כנגד זה צריך תיקון הנה במק"ח שלי לא נדפס מ"ש על תיקון עירובין אבל לפע"ד אינו מוכרח ואני מצאתי בשו"ת בית אפרים חלק או"ח סי' כ"ה שכתב בהדיא כן דלא כהאע"ז כל שאינו מכוון זה כנגד זה אין צריך תיקון ומה שהקשה מעלתו מה מדמה הש"ס מבוי שנפרץ מצדו למבוי עקום הא ע"כ חמור מבוי עקום מנפרצו בצדו דהרי במבוי מפולש קי"ל בסי' שס"ד ס"א דצריך צורת הפתח מכאן ולחי או קור' מכאן ופירש הט"ז הטעם דצריך צוה"פ מכאן כי היכא דליהוי סתום במחיצה מהאי צד והוה כמבוי מב' צדדים וסגי ברוח רביעי' בלחי או קורה ע"ש ולפ"ז צ"ל דדוקא כשנפרץ במלואו אבל כל שלא נפרץ במלואו והעומד מרובה על הפרוץ בודאי אין צריך שום תיקון כל שאין פרצתו בעשר וכ"כ באהע"ז סי' שס"ה בהדיא בהשגתו על המ"א ולפ"ז במבוי עקום ע"כ דמיירי גם כן כשנפרץ במלואו ולפ"ז מה ראיה ממבוי עקום למבוי שנפרץ בצדו הא שם נפרץ במלואו ולכך צריך תיקון בעקמימותו משא"כ בנפרץ מצדו דאינו נפרץ במלואו יש לומר דאין צריך שום תיקון זהו תורף קושיתו ולפע"ד ל"ק דכל כוונת הש"ס להוכיח דכל שהוא בעשר ולא נחשב לפתח ממילא פרצה מקרי וצריך תיקון כמ"ש הריטב"א לפרש"י מה דאמר מצדו בעשר היינו שזה מקרי הכשר דחשוב פתח ואם לא חשוב פתח מקרי פרצה ואם כן כל דחזינן דצריך צוה"פ במבוי עקום ולא מקרי פתח ממילא גם כאן מקרי פרצה ולא פתח ובלא"ה ל"ק דשם להס"ד דמיירי אף בלא בקעי בה רבים ולהס"ד דאף בלא בקעי בה רבים אסור אם כן אף באינו נפרץ למלואו גם כן צריך תיקון ושפיר מקשה על ר"ח ב"ר ודו"ק היטב אך בגוף דברי האהע"ז נראה לפע"ד שהמ"א הרגיש בזה בנועם שפתו דבאמת מה שתקנו צורת הפתח במבואות שלנו הוא רק לחומרא אבל לא לקולא אם כן ל"מ בנפרצה כל שבקעי בה רבים שוב ראיתי בנחלת יעקב בחידושיו לערובין דף ה' כתב שם בהדיא דבעי דוקא שיהו מכוונים זה כנגד זה ע"ש.

והנה בשנה העברה סוף הקיץ כתב אלי המופלג החריף מוה' מנחם מענדיל גאסין באהר נ"י מליזענסק בענין העירוב שמתחלה היה עירובין שלהם חוץ לעיר אצל מתי עכו"ם ואח"כ נתקרבו יותר להעיר ומתוך כך ניתוסף לצד מזרח מבוי אחת ומתחלה היו שני עירובין וגם שני לחיים כי אנו נותנים על מבוי שלנו דין חצר ג"כ וכעת א"א לעשות צוה"פ בשום מקום מצד מזרח העיר והעיר נעשה כלה כמבוי עקום כמין חי"ת דבמבוי עקום צריך לעשות צוה"פ מצד אחד ומצד האחר שני לחיים ועל זה האריך מעלתו במה שחלוק חצר ממבוי דחצר אין צריך צוה"פ רק שני פסין משהו בכל צד ומבוי ניתר בצד השני בלחי או קורה והנה הביא דברי הב"י סי' שס"א ספ"ו סכ"ז שכתב דבשביל דמבוי קרוב לרה"ר יותר מחצר לכך בעי בתים וחצירות והנה מעלתו הביא דברי המ"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז במ"ש דמצד השני סגי בלחי וקורה והתו"ש הקשה עליו דהא הו"ל דין חצר ובעי שני פסין ומעלתו רצה לחלק בזה אבל דבריו דחוקים והנכון כמ"ש במחצית השקל כיון דמבואות משתמשים בו בפרהסיא סגי בלחי וקורה ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף