שואל ומשיב/א/ב/פח

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן פח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תרכ"ד הגיעני מכתב מקאלימיי מהרב החריף מו"ה אשר אנטשיל אשכנזי שכתב בדבר הטעליגראף שם שיוצא שני חוטים אחד לסטאניסלב קבוע על זכוכית בראש העמודים והשני ההולך דרך טשערנאוויץ קבוע באמצע העמודים חוט ההם תחת העליון וזהו במשך שני עמודים מתחלת יציאתו ואח"כ יפרד והתחתון הולך בעקמומית לעעלה על עמודים לטשערנאוויץ והב' פונה דרך אחר לסטאניסלב וחוט התחתון הפונה לטשערנאוויטץ הולך אחר כלות ג' עמודים התחלתו דרך רחבה באלכסון אל פני בית אחד והעמוד רחוק הרבה מהבית ומשם נעקם שנית והולך באלכסון ומפסיק דרך הרבים לרוחב ופונה למבוי שעכו"ם דרים בו ושם הוא גם כן רחוק הרבה מהגדרים כדרך הטעליגראף שהעמודים עומדים רחוק מהבתים או מהמחיצות ועל זה כתב דאין לסמוך עליהם מאחר שנראה לכל שסמוך ליציאתו על ב' עמודים חוט זה שאנו דנין עליו מחובר בעמודים באמצע ממש תחת העליון אם כן הוה כצוה"פ שעשאה מן הצד ופסול ואע"ג שאח"כ בסמוך כשפונה למבוי דרך הרבים אז נעשה עליון וקבוע לראש העמוד מכל מקום פסול בכה"ג והביא ראיה מעירובין דף ט' ע"ב ברצפו בלחיים פחות מד"ט אי אמרינן לבוד היה כלהו חד לחי ונפסל דנידון משום מבוי באורך ד"א ולפי פירוש ב' ברש"י אפילו מפנימי ולפנים אינו מתיר וכ"כ הב"י סי' שס"ג בשם הגמ' עיי"ש לדידן בסמוכין פחות מג"ט הרי דלא אמרינן דעכ"פ לחי הפנימי יעלה להתיר ולא יצטרף בהדי אחרים שבטל מהם שם לחי מכ"ש הכא דאין שום הפסק בין צוה"פ וכלן סמוכים ומחוברין זה לזה דודאי חשובים כולם צוה"פ אחד ממקום שמתחילין ומאחר דשם החוט הוא מן הצד בעמודים השנים חשובים כלם כצוה"פ שעשאו מן הצד ופסול הנה טרחתי להעתיק כל דבריו ולפע"ד אינו דומה כעוכלא לדנא דשם לחי הפנימי אינו מתיר כלל כמ"ש רש"י בפירוש השני אבל כאן למה יחשב כלם כצוה"פ אחד מן הצד ונימא דל החוטין השנים וכאלו אינו מתחיל רק מהעמודים אחרים והוה צוה"פ שלם ובלא"ה לא דמי דשם עשאו לשם לחי והוה בת מינה ומחריב בה וכמ"ש הר"ן פ"ד מר"ה לענין תקיעות דכל בת מינה מחריב טפי וכדאמר ריש זבחים וכאן עשאו לטעליגראף רק דמועיל במחיצה שנעשה מאליה ואם כן אינו מחריב בה וז"ב וגם לא הוה צוה"פ שעשאו מן הצד דלענין הטעליגראף נעשה כהלכתו ושאני צוה"פ שעשאו מן הצד דעשאו לשם צוה"פ ואמרינן דלא עבדי אינשי בכה"ג משא"כ כאן והן נסתר מחמתו מה שהביא ראיה מדף ה' לחי הבולט מדופנו של מבוי ד"א צריך לחי אחר להתירו ופירש"י כיון דלאו להכי אקבע לא מצי לאפוקי מתורת כותל ולשוי' לחי הרי דכל דלא אקבע לשם כך לא אמרינן רואין כדאמרו בקורה בדף י"ד גבי עקמומית למעלה מעשרים או חוץ למבוי דלרוב הפוסקים אמרינן רואין משום דשאני קורה דפסולה בנעשה מאיליה ובעי לשמה אמרינן רואין משא"כ בלחי שכשר בעומד מאילי' לא מועיל המחשבה להוציא מתורת כותל ולשויה לחי ה"נ בנידון דידן במחשבה בעלמא לא אמרינן רואין את המותר כאלו אינו משום דעשאו בפסול ולא נקבע לשם עירוב לא שייך רואין עכ"ד ולפמ"ש בודאי אמרינן רואין דשאני התם כל דקבעו לשם כותל אם כן לא עשאו כלל לשם מחיצה וגם הוה כבת מינה טפי מטעליגראף דלא נעשה כלל לשם עירוב ופשיטא דאמרינן רואין ואף במחשבה בעלמא מוציא מידי פסול וגם בלא"ה לא דקדק בפי' רש"י דשם נפק ליה מתורת לחי כיון דעשאו לשם כותל לחזק הכותל וכאן לא נפק מתורת לחי כיון דזה הוה מחיצה רק דנעשה מאיליהן לשם דבר אחר אבל שם לחי על זה רק דלא נעשה לשם לחי וז"ב וגם מ"ש כיון דרחוקים מהבית לגדר הרבה יותר מד"ט ובכה"ג הוא פסול כמ"ש התב"ש ואף האחרונים שחלקו על התב"ש כתב הוא דבאמת הריטב"א הקשה בעירובין דף י"א האיך מועיל קנה מכאן וקנה מכאן להיות צוה"פ הא ליכא שקפי והיינו מזוזות והנה רש"י לא פירש שם שקפי מזוזות אבל במנחות ל"ג פירש שקפי מזוזות ועל זה כתב מעלתו דלפי מה דאמרו במנחות ל"ד והא ליכא פצימי ומשני הדא פצימי והיינו דראשי הכתלים הם פצימי והרי ברחוק הכותל מהפתח אין זה מזוזה כמבואר בטור יו"ד סי' רפ"ז אם כן כל שרחוק מהכותל שוב לא שייך מזוזה ושוב לא מועיל צוה"פ זה תורף דבריו ואינם נכונים דזה דוקא כשנעשה לשם צוה"פ בעי שיהיה מזוזה אבל כאן שנעשה לטעליגראף רק דהוה כנעשה מאליה אם כן הוה מחיצה וכשר אף דליכא שקפי. ובגוף קושית הריטב"א דהיכן שקפי לפע"ד הריטב"א לא כתב רק לשיטת הראב"ד דקי"ל כר"ח ור"ל אבל לדידן דקי"ל דלא בעי היכר ציר וכדמסיק הש"ס דלא בעי היכר כלל א"כ אף שקפי לא בעי ואם כן שוב ליכא קושיא על מה שרחוק מהכותל כנלפע"ד וכ"כ רבינו יהונתן דצורת הפתח לא בעי היכר ציר כלל וכך כתב השבות יעקב ח"ב סי' ח' דצוה"פ שנעשה מאיליה מועיל והיד דוד דף ט"ו ע"א הביא בשם הגאון מהר"י מילר שהשיג על השבות יעקב וכתב דצורת הפתח לא הוה מחיצה ממש רק דצוה"פ משוי לה למחיצה וכל שאינו ניכר לא מועיל ויפה השיב בעל יד דוד דדברי רבינו יהונתן לנגדו ולדעתי הכל תלוי בזה אי צורת הפתח בעי היכר ציר אבל אי לא בעי היכר ציר פשיטא דאף נעשה מאליה מועיל ואף דצוה"פ שעשאו מן הצד לא מועיל היינו משום שעשה מעשה להיפך ועשה מן הצד גלי דעתיה דלא עשאו לשם צורת הפתח אבל כל דנעשה מאיליו או לסבה אחרת כנ"ד דהטעליגראף נעשה לסיבה אחרת פשיטא דאינו פסול ובלא"ה נראה לפע"ד דאף אם נימא דלחי דהוא משום מחיצה בעי היכר קצת כמ"ש התוס' בערובין דף ה' דהיכא קצת בעי היינו משום דלחי אינו מחיצה ממש רק דהוה כמו מחיצה אבל בטעליגראף דהוה מחיצה גמורה שהרי משגיחין בעינא פקיחא שלט יתקלקל ואם נעשה קלקול משגיחין למהר לתקנו הוה מחיצה גמורה ואין לך היכר גדול מזה ובזה יש לדחות כל דברי מעלתו מ"ש שאין לסמוך על העמוד שעומד במבוי ראשונה ששם הוא סמוך לכותל פחות מג"ט משום דכיון דלא נעשה מתחלה לשם כך לא אמרינן רואין וכבר ביארתי לעיל סתירתו ומ"ש מעלתו שצורת הפתח בעי היכר קצת ומה"ט דעת המק"ח דלא יעמידו הלחי בתוך המקום בחצר המוקף שאין ניכר להעומדים בחוץ והנה מעלתו מביא גם כן דברי רבינו יהונתן הנ"ל דצורת הפתח לא בעי היכר ואף שמהר"י מילר חולק הא היד דוד מחזיק דברי השבות יעקב הנ"ל וכמ"ש למעלה דצורת הפתח לא בעי היכר כלל ומכ"ש בטעליגראף דודאי לא בעי היכר דהוא מחיצה ממש ומ"ש מעלתו דהיד דוד כתב דאף אם נימא דצוה"פ אף בלא נעשה לשם צוה"פ רק שנעשה מאליה כשר מכל מקום כל שנודע שנעשה לסיבה אחרת פסול הנה היד דוד כתב כן אבל אינו מוכרח דדוקא בקורה דבעי שנעשה לשם קורה הוא דכתב הרשב"א דכל דעשוי לחזוק הבית פסול ולא בצוה"פ ומה"ט לא קשה קושית היד דוד שם על הרשב"א ועיין בשבות יעקב שם ואין להאריך ומיש מעלתו כיון דכאן בקעי בה רבים אף החולקים על התב"ש מודים דלא מועיל בזה יפה כתב ובאמת לצד הכותל אני אוסר גם פה לבוב וצריכים שיעשו לחיים קטנים ולעמוד אצל הכותל ולחוץ לאיזה מקום באופן שלא יהיו יכולים לבקוע בו רבים ולעבור.

והנה הרב החריף מוה' מענדיל זילבער גם הוא כתב אז לי אודות הטעליגראף הנ"ל וכתב שיש לו ראיה ברורה נגד התב"ש מהא דאמרו בעירובין דף ט"ז נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצות מג' ועד ד' צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו אלמא דמג' ועד ד' ל"ח למחיצה שהגדיים בוקעים בו שהרי בפחות מג' קפדינן שלא יזדקר הגדי בבת ראש ומג' ועד ד' לא אכפת לן ונשתוממתי על המראה דמה ענין שמטה וכו' שם לענין כלאים הדברים אמורים ובכלאים צריך שלא יהיו ערבוביא ואם כן כל שיש יותר מג' אין כאן ערבוביא והוה היכר גדול אבל בשבת אדרבא כל שיש יותר מג' יכולים הגדיים לבקוע ול"ש מחיצה ואסור לטלטל ויעו"ש בחידושי ריטב"א שביאר ההבדל בין כלאים לשבת ועיין תוס' פרק הזורק ריש דף צ"ט שמבואר כל שהגדיים בוקעים לא מועיל ואדרבא מה שרחב יותר בודאי פסול וזה פשוט וברור.

והנה מ"ש הרב מו"ה מענדיל בגינות שיש לכמה אנשים שמחזיקים יותר מבית סאתיים רק שהם מוקפים לדירה כי המה בתוך היקף העירוב של העיר רק שהזרעים מבטלים להדירה ובימות הקיץ המה מוגדרים ובימות החורף הגדר נפרץ יותר מעשר אם אוסרין את העיר ומעלתו כתב שיש ראיה מעירובין דף כ' דיבשו המים ובאו המים בשבת והוא הדין כאן כיון דהוא בתוך היקף העיר הדרא להיתירא הראשון הנה הדבר תלוי במה דמבואר בסי' שס"ג לענין שמא יעלה הים שרטון וה"ה כאן יש לחוש שמא לא ידקדק בעיר שלא יעקרו הזרעים כלם ומבטלי מחיצה וישתמש בתוכם ועיין בט"ז שם סי' שס"ג מיהו כיון דדעת הח"ץ ז"ל סי' נ"ט דכל דנעשה ערוגות ערוגות אינם מצטרפות לבית סאתים ומותרין אם כן ממנ"פ בימות הקיץ הרי הזרעים לא מבטלי וכשנעקרו פשיטא שהם כשרים אמנם לא ידעתי אם הם מוקפות לדירה אף בימות החורף ודרים בתוכו או שמשתמשים שם בדברים ואז מותר ואף דיש לחוש שמא יעקרו הזרעים ויצטרפו המקומות ויהיו יותר מבית סאתים מכל מקום הא מוקפים לדירה הם כנלפע"ד.

והנה ביו"ט הראשון של פסח שנתרכ"ד הגיעני שנית מהרב החריף מוה' אנשיל אשכנזי מקאלימייע אודות הטעלעגראף הנ"ל והנה מ"ש בענין שנפרצה עיר להגינות והזרעים מבטלים הדירה הנה כבר כתבתי למעלה בזה אמנם הדבר תלוי אם הזרעים הם הרוב או אם אינם הרוב ועיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' נ"ט והנה בגוף הטעללעגראף מה שהאריך עפ"י דברי הרמב"ם פט"ז משבת הנה דבריו ופלפולו נכונים בזה אבל אנן לא קי"ל כרמב"ם בזה ואף המחבר שנמשך תמיד אחר הרמב"ם כתב בסי' שס"ד דעת החולקים בראשונה ואח"כ כתב שיטת הרמב"ם מכלל דדעת החולקים עיקר ומה גם שהלכה כדברי המיקל בעירובין ועיין בישועת יעקב סי' שס"ג ס"ק ה' שיש להורות כדעת החולקים והנה במכתבו הראשון הביא דברי היד דוד לענין צורת הפתח שנעשה מפורש לדבר אחר אינו מועיל וכבר כתבתי למעלה לדחות דבריו דרשב"א לא כתב רק בקורה שאינו משום מחיצה אבל צורת הפתח שהוא משום מחיצה בודאי מועיל ובפרט בטעללעגראף שהוא בודאי מחיצה גמורה וודאי מועיל ומה שכתב מעלתו בשם המ"א סי' תר"ל ס"ק ב' עיין במח"ה שם שפירש באופן אחר וגם הקרבן עדה פירש בענין אחר ומה שחזר מעלתו עפ"י שיטת הרמב"ם כבר כתבתי שאנן לא קי"ל כן אמנם אף שיש לדחות דבריו כך הוא דרכה של תורה לפלפל לבנות ולסתור בכל זה אם ניקל לתקן בלי הטעליגראף בודאי יש לתקן. והנה ביום טוב אחרון של פסח הנ"ל הגיעני מהרב מוה' מענדיל המתיר בענין זה.

והנה מ"ש דבלחי העומד מאיליו נראה מעירובין דף ט"ו גבי ההיא ברקא דהוה בי בר חבו דאפלגי אביי ורבא דאף בנעשה לשם דבר אחר לסמוך היציע אפ"ה הוה לחי לאביי הנה זה אין צריך לפנים וכל הסוגיא שם מורה על זה רק בצורת הפתח הנעשה לשם דבר אחר בזה נחלקו אי מועיל וז"פ וברור. ומ"ש מהגינות דיש ראיה מעירובין דף כ' גבי פסי ביראות דיבשו המים בטל המחיצות באו המים חזרו מחיצות למקומן הנה אם היה ראייתו ראיה הי' קשה למה דחשו שמא ינטל האשפה או יעלה הים שרטון וע"כ דפסי ביראות שאני דהקלו כדי שיהי' מים לעולי רגלים ועיין ריטב"א שם ואם כן אין ראיה משם. וביום ג' קדושים י"ב למב"י הגיעני מכתב מהרב החריף מוה' אנטשיל וכותב שהגינות אין בהם ערוגות ערוגות ונזרעות כלם ואין בהם שיור והם יותר מבית סאתים והמתיר נתלה שבימות החורף אין שם זרעים ובימות החמה הם נגדרים ושוב לא איכפת לן ועל זה האריך מהר"א הנ"ל לומר כיון שיש תבן וקש גם זה מבטל הדירה ואף דתבן וקש גדל מאליו הלא הזרעים שגדלו גם כן מאיליהן ואפ"ה מבטלין הוא הדין הקשין והתבן והנה זה אינו ושאני זרעים דמבטלין משום דהם חשובים אצלו יותר מבית דירה והוא זורע במכוון אבל תבן וקשין אם לא צריך היה לזורען אחר כך היה מפנהו ולא מבטלין הדירה דהדירת יותר חשובה מהתבן וקש וז"ב ופשוט אך באמת יש לומר כיון דבקיץ עשוי לגינה שוב אינו מבטל גם בימות החורף וכל שלא בטלו הרי מבטל הדירה ממילא שהרי כעת היא פרוץ יותר מבית סאתים ועתיד לבטלו מדירה וגם גוף דברי אא"ז הח"ץ ז"ל כתוב בקרבן נתנאל פ"ב מעירובין אות ז' דיש לאסור ומה שהאריך דהטעליגראף הוה כמחיצה שעשויה לנחת או מחיצה עשויה לצניעו' לפע"ד זה אינו דהוה מחיצה ממש שאסור לקלקלה וגם לעבור תחתיה הוא מוכרח לשמור עצמו שלא יניף הרבה הזמורה שעשוי לסוסים שמא יקלקל הטעללעגראף ואם כן הוה מחיצה ממש הניכרת וז"ב אך בכל זה לפע"ד יפה כתב שצריך לתקן הפרצות ולא לסמוך על הטעללעגראף וכמ"ש מעלתו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף