שואל ומשיב/א/ב/פג

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן פג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה להרב מוה' יוסף יאסקי נ"י אבד"ק קאנטשיק. מכתבו הגיעני בע"ש העבר פ' בשלח והנה באותו פרק הגיעני תשובה מאילינוב אודות עגונה ונתתי לה משפט הקדימה והנה אח"כ נתתי עיני במכתבו והנה הקשה לשאול שמנה שאלות בכל ד' חלקי הש"ע ואין הזמן מסכים עמי ובכל זה אמרתי להשיב אך הנחוץ לדינא בפלפול כל שהוא. והנה זה יצא ראשונה במקוה שלהם שנתהווה בדרך הזה כי אין להם שום מעיין בתוך העיר רק מהנהר אשר הולך סמוך להעיר כערך מיל עשה השר במקום אחד בתוך הנהר בנין גדול מעצים ועפר בתוכו לעכב מרוצת המים ולהשיב אותם כמו הנד ולמעלה ממקום הבנין עשה חפירה מהנהר עד תוך העיר ומי הנהר זוחלין דרך החפירה עד תוך העיר ומשם הם שבים ללכת מעבר השני לעיר להנהר אשר באו משם והמרחץ עומד אצל החפירה וממנה באו המים דרך סילון לתוך המקוה ולפעמים כאשר יבא גשם חזק נתקלקל הבנין ומי הנהר הולכים לדרכם ואין נשאר בהחפירה רק מי גשמים עד אשר יכלא הגשם וכלים גם המים אשר בחפיה ואז יתקנו הבנין ואז המים שבים ללכת דרך חפירה לתוך העיר והנה האריך מעלתו לשאול אם מותר לטבול בתוך החפירה בכל השנה אף בעת אשר אינו עת הגשם הנה מה שלא שאל על המקוה מה דינ' הנה זה פשוט דמבואר בסעיף יו"ד דמעיין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקוים ועומדים יש לה דין מעיין ואם הפסיק ראש הקילוח חזר להיות לה דין מקוה ואם חזר והמשיך קלוח המעיין לתוכה חזר לדין מעיין והיא מן המשנה פ"ה דמקואות מעיין שהעבירו ע"ג בריכה והנה סתם בש"ע ולא ביאר אי מיירי שיש במקוה מים הנקוים ועומדים ומי המעיין נוזלים לתוכו או שמיירי שהמקוה היה ריקנית רק שממעין נמשך ואפ"ה אם הפסיקו יש לה דין מקוה ומלשון הש"ע שנקט שהם נקוים ועומדים משמע דאז היתה ריקנית אף כשנפסק הקילוח מכל מקום מטהר בזחילה ולא בעי מ"ם סאה ובאמת שכן נראה גם משער המים שהביא הב"י ובש"ע סי' א' דאף במי שאובים שקדמו למעיין גם כן מטהר באשבורן וא"כ מינה אם היה המקוה ריקנית אף בנפסק הקלוח הוה לה דין מעיין ודלא כשיטת הראב"ד דאף בבריכה ריקנית כל שהופסק הקילוח הו"ל דין מקוה ולא דין מעיין ע"ש ובאמת שבזה מיושב דלא תקשה כיון שכשהופסק הקילוח יש לה דין מקוה אם כן כשחזר והמשיך קלוח המעיין נמי נגזר דהרואה יראה דהכשירה מקוה המים בזחילה כדין מעיין ולא ידע שהמעיין נמשך לתוכו דהמעיין נמשך דרך סלונות מתחת לקרקע ומי ירגיש בזה וכבר כתב המהרי"ק שורש קט"ו דבכה"ג שייך לגזור אבל אם נימא כשיטת הרמב"ם והר"ש והשער המים דבכה"ג יש לו דין מעיין אם כן מי ידע אם המי מקוה הי' בהמקוה דיוכל לתלות לומר שמן המעיין בא המים ואם כן יש לה כל דין המעיין אף כשנפסק הקילוח ולפ"ז כאן המקוה ודאי כשר דהיינו אם הי' באו המים להמקוה מצד עצמו כשר באשבורן דווקא כשנפסק הקילוח אבל כל שלא נפסק הקילוח יש לה דין מעיין ולא שייך לגזור ולפ"ז בהחפירות דיש לחוש שמא יתקלקל הבנין ולא יהי' רק מי גשמים דאז אינו ודאי מטהר בזחילה ואם כן גם בעת אשר הוא כעצם השמים לטוהר יש לחוש דלמא יטבול בעת אשר ירבו הגשמים ויתקלקל הבנין ולא יהיו רק מי גשמים כמ"ש הט"ז ס"ק ג' וז"פ כמ"ש מעלתו בשם המהרי"ק ואף שדברי המהרי"ק תמוהים במ"ש שם מהתוספתא דמקוואות דאנן לא קי"ל כן כמ"ש הב"י בריש הסימן גבי טבילה בנהרות אבל הד"מ חש לדברי המהרי"ק אבל מה שהחמיר מטעם דיש לחוש שמא יטבול בעת שאין כאן גשם בזה ודאי דבריו קיימים ומיהו יש לחלק דשאני שם שבא מהנהר הגדול ובעת שכלה הגשם יבש לגמרי אם כן מאן דחזי בעת אשר יבש הגשם שאין שם מים יחשוב כי כלו מי גשמים הוא ואם כן יאמר שמי גשמים מטהרין בזחילה שזה ניכר לעין שרק מי גשמים היא כמ"ש המהרי"ק שם שבהראות עינים הוא רק מי גשמים אבל כאן לא נשתנה החפירה ויש בה מים בין מי גשמים בין מי הנהר ואם כן למה יתלה במי גשמים ובפרט בעת שהוא כעצם השמים לטוהר מכל מקום יש להחמיר אבל המקוה כשרה אף שאין בה מ"ם סאה באשבורן כמבואר בסעיף יו"ד והרי כשהופסק הקילוח צריך מ"ם סאה ואשבורן ומשמע דבלא הופסק הקילוח א"צ מ"ם סאה באשבורן ודברי הנו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' קל"ו שהחמיר דבעי מ"ם סאה באשבורן עפ"י שטת הר"ן במעיין שהיה מושך כנדל הוא תמוה דהב"י לא הביא פירש זה כלל בש"ע וצע"ג ומ"ש במה שעשו מקוה קטנה בתוך המקוה הגדולה כדי לחמם אותה ועשו נקב כשפופרת הנוד שלפעמים אין במקוה קטנה מ"ם סאה כדי שיהי' לה חיבור עם הגדולה וע"ז שאל אם בעת אשר אין מ"ם סאה בקטנה ומחמם אותה אבל יש בה רוב מים שאינם שאובים דכשר מה"ת אם צריך שלא יסתום הנקב אחר כך כדי שיהיה לה חיבור כיון דרובו שאינו שאוב אינו רק דרבנן לפע"ד שיש להחמיר ועיין ט"ז ס"ק פ"ב דמוכח כן דאל"כ הי' לו לחלק דאם אינו שאוב רק מיעוטא כשר ועיין ש"ך שם ס"ק קי"ב וצ"ע.

והנה ארשום שנית בקצרה מה שהעליתי בזה כי בההפירה אין לטבול אף שהיא כעצם השמים לטוהר ואף שאין לדמות למהרי"ק כי שם לעין הרואה יטעה שמי גשמים הם משא"כ כאן מכל מקום עכ"פ אין מ"ם סאה מכונסים והרי הנו"ב כתב דבעי מ"ם מכונסים באשבורן במקוה ואף דדבריו תמוהים אבל מכל מקום הוא אמר כן ואף דיש לומר דמקוה שאני שנחו המים מזחילתן שם משא"כ בהחפירה שלא נחו מזחילתן מכל מקום גם גופו אינו מכוסה בהחפירה ועש"ך ס"ק ב' ולסתום המקוה כיון דבש"ע סנ"ב מבואר דמותר ורק שהט"ז מחמיר בזה ובש"ך ס"ק קי"ב נראה לפע"ד דבאם רובו אין שאוב ושאיבה רק דרבנן יש להקל בזה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף