שואל ומשיב/א/ב/פב

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן פב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז הגיעני מכתב מתלמידי החריף מוה' גרשון קארציר ומשנהו ר' חיים יוסף נ"י מה שאירע שם בכפר סמוך לדינוב ונהרייב בעגלה אחת שהיתה לוחכת יותר מכדי שביעתה עד שנטתה למיתה ותחבו לה בסכין קטן ע"ג בין צלעותיה להוציא דם ונתרפאת אם מותרת או לאו ועל זה כתבו דיש להסתפק אולי ניקבה הכרס הפנימי ויש ספק אי כל הכרס קרוי כרס הפנימי כר"י ב"ר חנינא או כרבה בר ר"ה דוקא היכא דפרעי טבחא והנה רצו להתיר מכח ס"ס ספק שמא לא תחב אלא בבשר החופה את רוב הכרס ואת"ל שתחב בכרס הפנימי שמא הלכה דכרס הפנימי אינו רק בפרעי טבחי ואף דלא הוה מתהפך דאם תתחיל שמא כל הכרס הוה כרס הפנימי שוב לא תוכל לומר שמא לא ניקב לשם הא כתב הש"ך בשם רמ"ע מפאנו דהיכא דידוע לנו איזה ספק נולד ראשון לא בעי מתהפך וכאן נולד לנו אותו ספק ראשון שמא לא ניקב כלל לכרס הפנימי והנה מה שחשבו לס"ס לא הבינותי דשני הספיקות הם משם אחד אם נתחב בכרס הפנימי או לא דמה נ"מ אם לא נתחב רק בבשר החופה או שנתחב בכרס הפנימי רק שאינו כרס הפנימי רק היכא דפרעי סוף סוף עיקר הספק אם זה מקרי כרס הפנימי או לא ואם כן הוה רק ספק אחד אם זה נקרא כרס הפנימי או לא וגם מ"ש דל"ש כאן מתהפך כמ"ש בשו"ת רמ"ע מפאנו לא דקו דבין לפמ"ש הש"ך דמתחלה צריכין אנו לדון אם התחיל כאן האיסור כגון ספק על זה דוקא שם דלא ידענו כלל אם התחיל כלל האיסור אבל כאן הרי תחב בבשר הסכין רק שאנו מסופקים אם הגיע לכרס הפנימי אם כן נוכל להתחיל בספק זה שמא לא הגיע למקום שנקרא כרס הפנימי ואת"ל שהגיע שוב ליכא ספק כלל וגם לפמ"ש בתשובה אחרת דדברי הרמ"ע הוא כוונה אחרת דאנו דנין אם ספק אחד נתגלה טרם שנודע הספק השני כאן תיכף שנתגלה הספק נתגלו השני הספיקות ביחד שמא הגיע לכרס הפנימי דהיינו מקום שנגדר בגדר כרס הפנימי או לא וז"ב כשמש באופן דליכא רק ספק אחד וטריפה מספק וגם ממה שחזינן שנתרפא יפה כתבו דחיישינן שמא לא נתרפאת יפה יפה וכמ"ש הב"י בסי' נ' לענין נשבר במקום צומת הגידין יעו"ש אך מ"ש דיב"ח לא מהני ודימו אותו לגבינת עכו"ם אין הדמיון שוה דשאני גבינות עכו"ם שחכמים עשו אותו בהחלט כוודאי איסור ולא מטעם ספק אסור אבל כל דאינו רק ספק פשיטא דמועיל יב"ח ועיין בשו"ת נטע שעשועים סי' י"ב שביאר כך באורך וכעין זה מבואר בחיי אדם על יור"ד בבינת אדם שער או"ה אות כ"ה יעו"ש גם הביא שם דברי המגיה שבטור ואתם חשבתם שהוא בדה"ב של הב"י ואינו רק ממגיה אחד ומכל מקום דבריו נכונים ועיין ברש"י שם ד"ה סניא דיבי ובערוך על מפרעתא ומיהו יש לדחות דרש"י מיירי לאחר שחיטה אבל מכל מקום דברי המגיה נכונים שאין להכחיש החוש וע"כ בודאי מועיל יב"ח כנלפע"ד ובתשובה אחרת כתבתי דאין לסמוך על המגיה כמ"ש הב"ח שם ובמ"ש למעלה דהשני ספיקות נתגלו ביחד אין להקשות דבתחלת התחיבה בודאי לא הגיע למקום שהוא כרס פנימי ונתגלה זה הספק בלבדו אבל זה אינו דמי עמד בסוד ד' ואולי תיכף כאשר הכניס הסכין נתחב עד מקום כרס הפנימי ואז באו ביחד ולא הוה מתהפך אם כן לשיטת הש"ך דעכ"פ נתחב לפנינו ואדרבא רוב הסכין יותר קרוב שנתחב לגמרי עד מקום שהוא כרס פנימי. והנה במ"ש הב"ח דעיקר טריפות של הכרס החיצונה הוא בשביל הפנימית היה מקום לדין לפי מה שאמרו בתענית דף כ"ג דחזירי דמיא מעיא לאינשי ופירש"י שאין להם כרס הפנימי כשאר בהמה אם כן לפי מה דנתבאר בסי' נ"ב ס"ד לענין ירקות דאינו פוסל בבייתות כיון שיש במדבריות שהם ירוקים אפשר כאן כיון דיש מין בהמה דהיינו חזיר שאין להם כרס פנימי ובה פשיטא שנטרפת ואינה חיה כשניקב כרס חזיר או אדם והוא הדין להיפך כיון שאנו רואין שאינו נטרף בנקיבה באדם וחזיר וע"כ דמשום הכרס הפנימי הוא מיהו אין מדמין בטריפות ועיין תב"ש סי' ל' אך גוף הדבר שהחזיר אין לו כרס הפנימי כאדם נראה לפע"ד דזה מוסר השכל כדאמר ר"ל בב"מ למדך תורה שלא ירעיב עצמו יותר מדאי וזה רמז שבהמה אוכלת הרבה וזה בהמיות שיש לה גס השכל אבל החזיר דאמרו עליו שלית עתירא מחזירא דאוכל הכל א"צ להרעיב עצמו כל כך ודמיא לאינש ואין צריך לכרס הפנימי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף