שואל ומשיב/א/ב/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן מ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעשה אירע בע"פ שנת תרי"ד שאחד הי' לו בקומסיאן תבואות וקמחים ומכר הכל ושכח למכור ג' כורין פעריל גראפין ונזכר לאחר חמש בתחלת שש והלך וכתב בהשטר מכירה שנתן להגוי עוד גם ג' כורים הנ"ל והנה נתן להגוי שטר מכירה הנ"ל והג' כורים הנ"ל הי' מונחים בהחדר ששכר לו וביוט"ר בא לשאול מה משפטו.

והנה אם הי' יותר משעה עד חצות מבואר במג"א סי' תמ"ג ס"ק ג' דמותר למוכרו אמנם הי' אח"כ באופן שלא היו שעה עד חצות ואמרתי דהדבר תלוי במה דמבואר בכנה"ג בשיורין סי' תל"א ס"ב והובא בפר"ח סי' תל"ד במי ששכח לבטל עד אחר חמש ודעת הרבה חכמים שאינו מועיל הביטול כלל להפקיע האיסור אבל הרבה מחכמים אמרו ובכללם הדבר שמואל דכיון שמה"ת עדיין מותר מועיל הביטול והכנה"ג תמה עליהם שלא זכרו דברי הש"ס פסחים דאמרו דף ז' ונבטלי' בשית כיון דאיסורא דרבנן עשאוהו כדאורייתא דמיא ולאו ברשותי' קיימי ולא מצי לבטל הרי מבואר דל"מ ביטול והוא תימה גדולה על הגדולים שלא זכרו דברי הש"ס ולפע"ד נראה דהנה לכאורה צ"ב דמאי בכך דמדרבנן אסור מ"מ מדאורייתא עדיין הוא ברשותו וצ"ל דהפקר ב"ד הפקר ויש יכולת בידם להפקיר את הממון ולפ"ז צ"ב דהרי נודע מ"ש התוס' ביבמות פ"ט דכל דעתיד עדיין לחזור לרשותו ל"ש הפקר ב"ד א"כ הרי מה"ת עשאו הכתוב כאלו הן ברשותו א"כ מה מועיל הפקר ב"ד אמנם ז"א דכיון דהש"ס פריך דליבטל בשית א"כ כל שהיו מתקנים שיבטלו בשית לאחר הביטול לא קאי ברשותי' א"כ שפיר אמרו כיון דאסור מדרבנן ומועיל הפקר ב"ד שוב אין בידו לבטלו א"כ לפי"ז זהו אם היו מתקנים שיבטלו בשית אבל לדידן דלא מועיל ביטול שוב יכול לבטל דנהי שהפקירו ב"ד עדיין הוא ברשותו מה"ת דהכתוב עשאו כאלו הוא ברשותו וז"ב. עוד נ"ל דהנה מה דפריך הש"ס ונבטלי' בשית צ"ב למה יאחר כ"כ הביטול ולא יבטל בשעת בדיקה והנראה דהנה הר"ן האריך למה יועיל הביטול הא הוא מדין הפקר והפקר לא מועיל בלב וגם אם אומר בנכסי' דידי' שיהי' הפקר לא מועיל וגם צריך ג' וכתב דחמץ לפי שאינו ברשותו אלא שעשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ומש"ה בג"ד בעלמא סגי ובזה נלפע"ד ליישב דברי רש"י שכתב בתחלת פסחים דהבדיקה הוא כדי שלא יעבור בב"י והקשו בתוס' כיון דהבדיקה הוא בשביל ב"י בביטול בעלמא סגי ולמה צריך בדיקה והרי הבודק צריך שיבטל ולפמ"ש הר"ן א"ש דהבדיקה הוא ג"ד שיהי' מועיל הביטול דהרי הביטול אינו מועיל כמ"ש הר"ן ולכך אמרו הבודק צריך שיבטל ולפ"ז עכ"פ לדעת הר"ן עיקר הביטול נסמך לפי שאינו ברשותו ולפ"ז י"ל דהכי מקשה הש"ס דלמה איצטרך לתקן שהבודק יבטל והיינו משום דבשעת הבדיקה שעדיין הוא ברשותו ויכול למוכרו ולאוכלו לא היה הביטול כ"כ חזק ולכך היו צריכים לתקן שיהיו הבדיקה מורה על הביטול מוטב הי' שיתקנו שיבטל בתחלת שעה ששית דאז כבר נאסר מדרבנן וע"ז משני כיון דעיקר הביטול שיועיל הוא בשביל דנאסר ע"כ א"א לתפוס החבל בשני ראשין כיון דע"כ הוא דאסור מדרבנן שוב אינו ברשותו לבטלו ונהי דמה"ת מותר שוב אין הביטול מועיל ולכך הבודק צריך שיבטל א"כ זה לענין שיתקנו שיועיל לבטל בשש אבל כל שאירע שלא ביטל עד שש שוב מועיל הביטול וז"ב. ובזה מבואר דברי הירושלמי פסחים פ"ב ה"ב הפקיר חמצו בג' עשור לאחר הפסח מאי ר"י אומר אסור ר"ל אמר מותר מתיב ר"י לר"ל אין את מודה לי משש שעות ולמעלה שהוא אסור א"ל תמן איסורו גרם לו הכא מאי אית לך למימר וכו' אלא חשש להערמה ור"ל לא חשש להערמ' והק"ע פירש דהיינו מתחלת שעה ששית דאף דלא עבר אב"י מ"מ אסור לאחר הפסח והנה כל דברי הירושלמי תמוהים האבעיא וכל הפלפול וכבר האריכו בזה הראשונים והאחרונים ולפע"ד נראה דהנה כ"כ בשם הר"ן דעיקר הביטול דמועיל משום שאינו ברשותו ובג"ד סגי ולפ"ז כל שאינו שעת בדיקה ולא זמן איסורו בודאי לא סגי בג"ד כזה א"כ בי"ג לא היו זמן איסור ולא זמן ביטול ומהראוי דלא יועיל אמנם י"ל להיפך כיון דהי' יכול למכור ולאכול ואפ"ה הפקיר הי' הפקר בלב שלם וזהו האבעיא של הפקיר חמצו בי"ג מאי לאחר הפסח וע"ז נחלקו ר"י ור"ל ולפ"ז פריך דהרי בתחלת שש ג"כ עדיין מותר א"כ מהראוי שיועיל הביטול דעדיין יכול למכרו ואפ"ה אסור וע"ז משני דל"ד דשם אינו יכול למוכרו מדרבנן והתם איסורו לאחר הפסח וע"ז מסיק דר"י חשש להערמה כיון דעדיין ברשותו בי"ג ואינו לא זמן בדיקה ולא זמן ביעור ודו"ק ועכ"פ מבואר בנ"ד דאם נימא דיכול לבטל מכ"ש דיכול למכור אמנם גם אם נימא דא"י לבטל עדיין יכול למכור ואף לאחר חצות מבואר בשו"ת מהר"ם מינץ החדשות דמועיל המכירה ועיין בנו"ב מהד"ת חאו"ח סי' ס"ג שוב מצאתי בפרמ"ג בפתימה להלכות פסח פ"ב אות ד' שכתב ג"כ דמותר לאחר הפסח יעו"ש שהאריך בירושלמי הלז ולפמ"ש א"ש.

ודרך אגב אזכיר מה שהאריך השאגת ארי' שם בסי' ע"ח דלר"ח דאמר עד שיהי' עמו בעזרה ל"ש מ"ע דהשבתה דהא הוה כיחד לו מקום ע"ז הקשה אותי הרבני המופלג מוה' איצק היילפרין מקאזליב ני' בש"ק יתרו תרח"י דעזרה יש לו דין חצר השותפין ויפה העיר ועיין בב"ש סי' למ"ד וצ"ע באבני מילואים שם. ודרך אגב אזכיר דאם נימא דמכניס חולין לעזרה שייך בכל מילי אף דלאו הקרבה ויש בו איסור מה"ת ועיין מלמ"ל פ"א משחיטה א"כ שם דיש לו חמץ בעזרה שוב ילקה משום מכניס חולין בעזרה וצ"ע והנה הקשה אותי לר"ש דס"ל דאם שחט שלא לשמה אינו עובר א"כ שוב הו"ל התראת ספק דיכול לומר דשחט שלא לשמה ואני השבתי דאם נימא דבעי שיוציא בפה שוב לא הוה התראת ספק ועיין מלמ"ל פי"ד מפהמ"ק ואף אם נימא דלא בעי שיוציא בפה מ"מ י"ל דבכה"ג שאינו שוחט לשם פסח רק לשם שלמים והרי סתמא לשמה קאי בודאי בעי שיוציא בפ"ה וצ"ע כי לא עיינתי כלל בגמ' ואני כותב מבחוץ והנה בעש"ק ויקהל פקודי תרח"י נשאלתי בהא דפריך הש"ס ולבתר איסורא לא מצי מבטל והא תניא הי' יושב בבהמ"ד ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו מבטלו בלבו אחד שבת ואחד יו"ט בשלמא שבת אלא יו"ט לבתר איסורא הוא וע"ז נשאלתי דלפמ"ש הרמ"ך דאם יש חמץ בתוך תערובות בכזית בכמה זתים עובר הוא אף שמותר באכילה ועיין מ"א ר"ס תמ"ב וא"כ משכחת לה בכה"ג דיכול לבטלו דהוא ברשותו דהרי מותר באכילה ואפ"ה צריך לבטל דהרי עובר והשבתי דא"כ לא מועיל ביטול בלב דהא כל הטעם דמועיל הוא כמ"ש הר"ן ריש פסחים משום דבלא"ה אינו ברשותו וכאן הוא ברשותו וכעין זה כתב השאגת לישב דל"מ דאוקמא כריה"ג עוד אמרתי ע"פ מה שקשה היאך מועיל ביטול בשבת ויו"ט והא אסור להפקיר בשבת ויו"ט אך באמת הריטב"א בכ"י על שבת כתב דמותר להפקיר כל שהולך לאבוד והרי הוא כמופקר מאיליו והובא בשעה"מ פ"ח מלולב ה"ב ולפ"ז כאן דמבטל בשבת ויו"ט והרי הוא מותר באכילה ועכ"פ אינו הולך לאיבוד וע"כ דמיירי בחמץ גמור ודוק היטב ובזה יש ליישב קושית השאגת וא"ל כיון דעובר על ב"י שוב הולך לאיבוד מקרי דז"א דא"כ שוב אינו ברשותו ובטל כיון דע"כ אתה מחשבו להולך לאיבוד ואף לשיטת הסוברים דא"ה מקרי שלו כל שהולך לאיבוד ומוכרח לבערו בודאי מקרי אינו שלו ולא ברשותו וא"כ ממנ"פ א"ש ודו"ק.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף