שואל ומשיב/א/ב/כא

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן כא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין בהכ"נ להרב מוה' בער אופנהיים ני' אבד"ק איבשיטץ.

מכתבו הגיעני ביום האסור בד"ת בת"ב העבר והיום חשתי ולא התמהמהתי לעיין בו והנה תורף שאלתו כי בקהלתו הבהכ"נ שהיו להם עזרת אנשים ועזרת נשים נתקלקלו מאד היסודות עד שאמרו האומנים שיש סכנה ללכת שמה והוא סגור ואין אחד מאנשי העיר מתפלל שמה ונאספו אנשי קהלתו ונדבו נדבות גם נתן ד' חן העם בעיני המלך והשרים כי הלוו להם סך ד' אלפים כ"מ על אופן שישלמו להם כל שנה ושנה איזה מאות והנה יש בידם חצי ההוצאות על בהכ"נ והנה מפני כי נתרבו בני הקהלה על כי נתן להם חפשית לפרות ולרבות ונתבטל הגזירה שלא ישאו כ"א עד מות אחד מהם ב"מ וגם מקודם היה צר להם הבהכ"נ והיו להם עוד בהמ"ד וכעת רצו אקרו"ט לבנות הבהכ"נ החדשה יותר מהכפל שהיו הישנה כדי שיחזיק כל בני הקהלה ד' יוסיף עליהם ועי"ז יהיו נעתק הבהכ"נ להלאה ממה שהיו גם באורך וברוחב וע"כ הוסכם למכור המקומות של בהכ"נ ולא יהי' לאנשים אשר היו להם מקומות בבהכ"נ הישנה זכות רק יקנו מקומות מחדש וע"ז צועקים אנשים האלה שהיו להם זכות אנו רוצים מקומות החשובות כמקדם ונחשוב כל המקומות שיובנו בבהכ"נ החדשה בעזרת אנשים ובעזרת נשים וכפי אשר יושת ההוצאות על אותן מקומות הם רוצים לשלם והקהל טוענים אם יטלו הם כל המקומות החשובות הנ"ל מה ישאר להאנשים אחרים לקנות למטה ממקום עמידת הש"ץ וזה לא נחשב ואף אם ירבו לשלם אין מספיק לפי ערך ההוצאה וגם מאין יקחו לשל' החוב של הד' אלפים רייניש וכיון שהבהכ"נ הישנה עומדת לסתור אבדתם זכותכם לגמרי וגם כיון שנעתק ממה שהיו אין להם זכות בקרקע וע"ז האריך מעלתו לפלפל בדין הלז הנה באמת צר לנו המקום להתהלך ברחבה בהויות דאביי ורבא כי אין לו שום שורש בש"ס ובכ"ז אמרתי לעיין בזה והנה לכאורה מצד הסברא הדין עם אנשים שיש להם מקומות בבהכ"נ הישנה ולמה יגרעו במה שהיו להם מקומות מכבר ובמה אבדה זכותם ואף דאם היו הקהל בונים במקום אחד אבדו כותם היינו מטעם דמה להם ולהקהל ואם הם נפסדים הקהל מה אכפת להם ומזליהו גרמה להם שאבדו זכות שלהם אבל כאן שבנו במקום הזה רק שנרחב המקום אבל מ"מ הרי באותו מקום הי' להם זכות במקומות האלו הכי בשביל שהרחיב ד' להם ויש מקומות הרבה כפל כפי מה שהיו אבל עכ"פ מקומם לא זזו מאשר היו ובלבד שיתנו כפי ערך ההוצאה אשר יושת עליהם ומה שהביא מעכת"ה דברי שו"ת בעל שמן רוקח ח"ש סי' ב' שכתב בנדון כזה שאין להם שום זכות בבהכ"נ החדשה אפילו לא יתרחב ממה שהיו כבר ומטעם דהרי מבואר בחו"מ סי' שי"ב סעיף וא"ו במשכיר לו בית וא"ל בית זה וזכות מקומות בהכ"נ אין להם זכות בגוף רק בפירות וכמבואר בחו"מ סי' רי"ב ס"ד והנה מלבד מ"ש מעלכת"ה לדחות דיש להם זכות בגוף הקרקע כדמשמע בשו"ת רשב"א סי' תתקל"ד וסי' תתקל"ה ומה שא"י לשנות זה מצד בזיון הבהכ"נ אבל אינו מצד המוכר אף גם דלפע"ד דבריו אין להם מקום כלל לפע"ד ונבאר אחת לאחת דמ"ש מסי' שי"ב סעיף וא"ו לא מצאתי וכפי הנראה כוונתו לסעיף י"ז שם דאם אמר בית זה אני משכיר לך אינו חייב לבנותו והנה מלבד דאם הבית קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכיר לתקנו כמבואר שם אף גם דאף אם נימא דכאן א"א בשום אופן לתקנו כלו שכבר נתקלקל הרבה ודבר המלך חזק עליהם לבנות מחדש אך בלא"ה אני תמה דזה דוקא לענין זה שאין המשכיר חייב לבנותו אלא מחזיר לו שכירתו ואף אם השוכר אומר אבננו משלי אין שומעין לו וגם בזה חולק הרדב"ז ח"ג סי' תרכ"ג ואף דדברי הב"י ורמ"א עיקר שלא הזכיר הרדב"ז דברי הרשב"א הלז אך זה כל שלא נבנה הבית אבל כל שנבנה הבית למה ידחה השוכר ואף דשם מבואר דאפילו בנאו המשכיר יכול לומר שלא ידור בו ומקורו מהה"מ שכתב כן לענין מדור האלמנה ולמד הבית יוסף מזה לענין שכירות הבית היינו שם דוקא דאטו הבית עומד דוקא להשכירו לזה ולכך כל שנפל אזדא לי' ויכול לומר בתחלה הייתי רוצה להשכיר וכעת אין אני רוצה להשכיר לך אבל בהכ"נ דמתחלה עומד ע"ז שיתפללו בו וישכרו מקומות וכל אנשי הקהלה יש להם זכות לשכור מקומות וא"כ כל שכבר שכרו מקומות במה נפקע זכותם שלא יוכלו לשכור כעת אותן המקומות ששכרו כבר ושאני בית ושדה דעלמא שאינו עומד להשכיר כלל ויכול הבעה"ב לדור שם בעצמו וגם אם זה שוכרו בזמן הלז לשנה האחרת ישכירו לאחר משא"כ כאן כל שקנה מקום לא יוכלו לסלקו כ"ז שהבהכ"נ קיים וגם יכול להורישו לבניו אחריו וניהו שנתקלקל ועומד לסתור אבל מ"מ יכולים לשכור אח"כ אותן המקומות ואף דאקרו"ט יכולין למכור בהכ"נ ולשנותו אפילו למשתי בי' שיכרא היינו משום שאדעתא דידהו בנאוהו שיעשו כמו בשלהם אבל מ"מ אין להם כח שלא להשכיר לזה רק בשלא ירצו לשכור כמו האחר אבל כל שהאחר לא יתן יותר ממה שזה רוצה ליתן במה יפקע זכותם וז"ב לפע"ד וגוף הדבר לומר דמקרי שכירות כיון שלא יוכל לשנותו לפע"ד ז"א דמ"ש הרמב"ם ובטוש"ע שהקנה לפירות א"י לשנות בצורת הקרקע אין הטעם דמש"ה חשוב קונה פירות בשביל שא"י לשנות רק להיפך דכל שקונה לזמן קצוב א"י לשנות אבל כאן אין קונה לזמן קצוב רק כ"ז שהבהכ"נ קיים ומה שא"י לשנות הוא בשביל קדושת הבהכ"נ לא בשביל שקנהו לזמן קצוב וז"ב ופשוט דרך כלל לפע"ד אם יחשבו עתה המקומות לפי ערך היציאה שצריך להם עתה ולא ינכו מה שנתנו מקודם כי מה דאזל אזל ומכאן ולהבא חושבנא לא ידעתי שום טעם למה ידחו ממקומם ומה בכך שנתרחב המקום הלא ימדדו המקומות כעת וירשמו כל המקומות ולא יתנו להם רק אותן מקומו' ממש שהיו להם מכבר במה יגרע נחלתם שהיו להם מכבר ואף שיש עניים שלא יוכלו ליתן כפי הוצאה כעת מה בכך הכי בשביל זה יגרע נחלת העשירים שרוצים לסייע כפי ערך ההוצאה שהיו להם להקהל ואדרבא לפע"ד אם המקומות כעת לא ישוו כפי ערך שהיו שווים מקודם עד"מ המקום הראשון אצל אה"ק וכדומה שוה יותר ואם עד"מ מקומות הראשוני' היו להם אצל אה"ק או תיכף ראשונה בכותל מזרחית וכעת לפי מה שהורחב המקום נמצא המקום הזה נעשה אמצעית ואינו קרוב לאה"ק או שהוסג אחור ממה שהיו מקודם למה יצטרכו לתת כפי שיווי המקום שהיו בראשונה אלא יעריכו כפי ערך שהמקום שוה כעת דרך כלל לפע"ד כל שרוצים כעת לשלם בעד המקומות כפי מה שהם שווים כעת לפי ערך ההוצאה לא ידעתי במה יגרעו ובלא"ה נלפע"ד לפמ"ש הט"ז סי' קע"ה דלענין שכירות אותו הבית כ"ע מודו דהשוכר הראשון יש לו דין ב"מ נגד השוכר השני ע"ש וא"כ לפי מה דקי"ל דבהכ"נ יש לו דין מצרן כמבואר סעי' נ"ג שם וא"כ מכ"ש שיש להם דין ב"מ לאותן המקומות שיש להם מכבר כל שישלמו כפי המגיע להם כ"ז הי' בראשית השקפה שבתי וראיתי דבנ"ד שנשתנה הבהכ"נ ממזרח למערב העולם וא"כ אין זה מקומ' שהי' מכבר וא"כ מה נ"מ אם נבנית במקום האחר לגמרי או במקום הזה שהרי כעת אותו מקום שהיה להם מכבר במזרח הוא כעת במערב וא"כ אין זה מקומם גם ב"מ ל"ש בזה וגם לא זכו באותו מקום כלל וע"כ לפע"ד הדין דין אמת כמ"ש מעלכת"ה שאבדו זכותם ודו"ק והנה כעין מעשה הלז אירע ב"ק קלאסני סמוך לקראקא שבהכ"נ שלהם נשתנה ג"כ ע"י הבנין ונחלקו ג"כ האנשי' שהי' להם מכבר מקומות חשובות בבהכ"נ הישנה במזרח והביא ג"כ שו"ת שמן רוקח הנ"ל ומפלפל במ"ש הרמב"ם דכל שאין רשות לבנות ולהרוס אין לו קנין הגוף כלל וע"ז הקשה דא"כ היאך אמרו אי לאו דאר"י קנין פירות כקה"ג דמי אמשכחת לה דמייתי ביכורים ואכתי קשה דהא ביובל אין לו רשות לבנות ולהרוס כמבואר בירושלמי דביובל אסור לקלקל וא"כ איך משכחת לה קנין הגוף כלל הנה גוף הסברא הוא להרמב"ם ולא ידעתי מה לו כי נזעק על שו"ת שמן רוקח הנ"ל וקושייתו באמת בקצה"ח סי' רנ"ז כתב בהדיא להוכיח מזה דביובל הי' לו רשות לבנות ולהרוס ובאמ' שנעלם ממנו דברי הירושלמי הנ"ל שהובא במלמ"ל פי"א מיובל ה"א אך אני דרשתי זה שנת רי"א והארכתי להוכיח דש"ס דילן לא ס"ל כהך ירושלמי ע"ש וא"כ לק"מ ומ"ש ראיה מקושית התוס' דמה נ"מ בתקנת אושא ותרצו דמשכחת היכא דקנו מיניה שאין לו פירות וקשה נימא דנ"מ בסלק נפשו שאין לו להרוס ולבנות וכ"כ לתרץ גוף קושית התוס' דנ"מ בתקנת אושא דה"א דניהו דק"פ כקה"ג מ"מ אינו יכול לבנות ולהרוס בגוף הקרקע לכך תקנו ת"א דיהיה יכול לבנות הנה נעלם ממנו דלהבעל אין לו שום חלק בגוף הקרקע לבנות ולהרוס וכמ"ש בטוש"ע אהע"ז סי' צ' ס"ט ובב"ש ס"ק ל"ו ובח"מ שם ס"ק כ"ז דהאשה יכולה למחות אמנם מ"ש מעלתו דאף שאין לו רשות לשנות מ"מ יכול להיות לו קה"ג והרמב"ם כתב להיפך דבק"פ אינו יכול לשנות יפה כתב וכ"כ למעלה כן גם מ"ש על דמיונו דדימה למ"ש המהרי"ק והובא בש"ע סימן קנ"ו בחו"מ דאם נתיאשו מחזקתם שוב אבדו חזקתם וגם כאן בעת שנשרף הבהכ"נ נתיאשו אז מלבנות דעשירות ל"ש ולא יכלו לבנות זולת לקבץ נדבות מעיירות אחרות א"כ הוה יאוש הנה מלבד דיפה כתב מעלתו דל"ש יאוש בקרקע וצ"ל לדידי' דחזקת הישוב אין ענינו להקרקע אך אף אם נימא דשייך יאוש בקרקע ועיין בחו"מ סי' שע"א ובכפות תמרים סוכה למ"ד מ"מ כבר נודע מ"ש המק"ח סי' תמ"ח דיאוש כ"ז שלא זכה אדם לא מועיל יאוש וכאן ל"מ יאוש ג"כ שלא זכה שום אחד מבני הקהלה וגם ממנ"פ אם נתיאשו כלם נתיאשו ובמה יעדיף זה שלא היו לו מקודם מקום במזרח יותר מזה שהיו לו מקודם וגם גוף הדבר שנתיאשו דל"ש עשירות זה ליתא דזה דוקא ביחיד אבל לא בציבור דציבור לא מעני ובפרט שנודע שבעוה"ר כמה וכמה שריפות ר"ל שאירע בעירות שנשרפו הבהכ"נ והגבאים מחזירין בכמה עיירות לקבץ על יד נדבות כשרים ות"ל הקימו הבהכ"נ למקומו וא"כ ל"ש יאוש וטעם הראשון כבר הארכתי בסתירתו וכעת אני מוסיף דעכ"פ מהך דת"א מוכח דאף שאין לו רשות לבנות ולסתור כמו הבעל דאין לו רשות לבנות ולסתור אפ"ה הוה שלו ממש וכמו שהקשו בתוס' דיהיו ק"פ כקה"ג ודו"ק וע"כ עיקר כמ"ש למעלה דאבדו זכותם כיון שנבנה במקום הזה בצד אחר ומה שהאריך מעלתו בדברי הש"ס ב"ק דף קט"ז אדעתא דארי' אפקרי' והביא דברי דו"ז הגאון בים התלמוד ז"ל שכתב לישב קושית התוס' דהנה הפקר בטעות וכל שלא זכה אדם הוא שלו וע"ז הקשה מעלתו דניהו דהפקירו מ"מ בעי הפקר כשמיטה לכ"ע וכאן לא הפקיר רק לגבי ארי וא"כ לא מקרי הפקר וניהו שזכה מ"מ הוא לא הפקיר במח"כ ז"א דהא שם בעת שהפקיר וחשב שיאכל הארי הי' מפקירו לכל דמה בצע לו בשיאכל הארי או אחר רק דאם לא יאכלנו הארי לא היו רוצה בהפקרתו אבל עכ"פ הפקירו היה לכל רק שהיו הפקר בטעות ומ"ש לישב קושית הקצה"ח סי' רס"א גבי אבידה מדעת עפ"י דברי התוס' בב"ק דכל שאינו ברור ל"ש הפקר יפה כתב אבל מ"ש דקושית הקצה"ח הוא עפ"י מ"ש דו"ז זה ליתא דאטו הש"ך משועבד לסברא זו והוא יסבור כשיטת התוס' ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף