שואל ומשיב/א/ב/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן כב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ג הגיעני תשובה מזאלישטשיק מהרב מוה' משה ברב"ש ני' ע"ד ריבות בשעריהם שאנשי בהמ"ד הגדול דפה רצו לעשות עזרת נשים בתוך העזרה שלהם ולאשר קצרה העזרה מהכיל די מסת צורך הבנין לזאת רוצים לעשות הבנין בדרך הזה לסתור כותל מערב של בהמ"ד ולבנות עמודים רחבים בתוך הבהמ"ד ממקום התחלת כותל מערב שיסתרו עד משך שני אמות מבהמ"ד והעמודים הללו יהיו עד חצי גובה כותל מערב הנ"ל ובין עמוד לעמוד שיבנו כיפה של אבנים ועל הכיפה והעמודים יעשו מכסה של קרשים וזה יהיו רצפה לעזרת הנשים כי בכלות העמודים יבנו כותל עד למעלה עד המכסה של הבהמ"ד והעזרה וחפרו הרבה לעשותה עמוקה ובחצי אויר העזרה שהוא במשך חצי גובה מבהמ"ד ועשו ג"כ מכסה של קרשים שתמשך בשוה עם המכסה של העמודים ועל הריצפה הזאת שהוא על העזרה ועל העמודים והכיפה הנ"ל יבנו כותלים לבנין עזרת הנשים הזאת ומעלתו והרב האב"ד אסרו ואבני הכותל בנו בם כותל להעזרת נשים וע"ז האריך מעלתו וצווח ככרוכיא על המעשה הרע הלז והנה בתחלת כתב דלא יפה עשו דהרי מבואר באו"ח סי' קנ"ב דאסור לסתור דבר מב"ה אא"כ עושה ע"מ לבנות וז"פ דע"מ לבנות היינו לצורך בהכ"נ אבל לצורך עזרת נשים הלא אסור לעשות בהכ"נ מבהמ"ד ומכ"ש עזרת נשים דהמהרי"ט נסתפק בח"א סי' קל"ב דאפשר דאין בו קדושה כלל וא"כ הוה ע"מ לקלקל ולהוריד מקדושת בהמ"ד דאסור והוה כנותץ אבן מע"ג מזבח דרך השחתה והאריך בזה והנה מ"ש בשם מהרי"ט במח"כ לא ראה בגוף התשובה שהרי שם הי' המעשה בנינו של בהכ"נ של נשים וע"ז נסתפק מהרי"ט אם יש לו בעלים דלאו בהכ"נ הוא אבל גוף הבהכ"נ של נשים ודאי מקרי קדושה יעו"ש וימצא שכן הוא ומעלתו לא העתיק יפה שהוא לא נסתפק אם יש בו קדושה רק אם יש לו בעלים כדין שהוקדש לצרכי בהכ"נ לתקן את בדק הבית ע"ש ומשמע מדבריו דבהכ"נ של נשים ג"כ יש בו קדושה וגם מ"ש מעלתו דעשו איסור במה שנתצו מבהמ"ד דרך השחתה באמת כל שלא נתכוונו להשחית רק לפי מחשבתם חשבו שעושים מצוה ליכא איסור בזה ובזה נלפע"ד לישב הא דאמרו בספרי והובא ברש"י פ' ראה לא תעשון כן לד' אלקיכם אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן אחת מע"ג מזבח אר"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין מזבחות והרמב"ן האריך שם ועיין במזרחי מ"ש בזה שר"י חולק ודעתו שאינו עובר בנותץ רק לשם השחתה משא"כ במוחק שעובר אף שאינו מתכוין לשחת ע"ש ובחבורי יד שאול בסי' ער"ו ס"ק י"א כתבתי בזה דבר נכון ולפמ"ש א"ש טפי דבנותץ כל שאינו מתכוין להשחית אף שבאמת אינו מתקן ואולי מקלקל רק שלא נתכוין לשחת אינו לוקה וא"כ זהו שמקשה דוקא בנותץ וכי תעלה ע"ד שישראל נותצין את המזבחות והיינו כיון דבעינן דרך השחתה ושיתכוין לשחת דוקא וזה ודאי לא נחשדו ישראל על כך אך בטעם הדבר דנותץ אינו אסור רק שיתכוין לשחת משום דא"א לתקן אא"כ כשיסתור וא"כ ע"כ מה דאסרה לנתוץ ע"כ דרך השחתה אבל תקון השם אפשר שלא ימחוק ולכך אסור כל שלא נתכוין לתקן ועיין רדב"ז ח"א סי' ע"ז והבאתיו בחבורי יד שאול שם דבשם כל שאינו מתקן להשם אסור אף שלס"ת הוא תיקון ומסיים שם דמ"מ אינו לוקה כיון שסובר שעושה בטוב ולתקן ומה שהקשה הפרמ"ג סי' קנ"א במשבצות דלמה במוחק השם ע"מ לתקן אסור כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ער"ו ס"ק י"ב ומ"ש מנותץ דאינו אסור רק דרך השחתה הנה לפמ"ש א"ש דהנה גוף דברי הש"ך צ"ב דהיאך שייך לאסור מוחק ע"מ לתקן אבל כוונתו דנכתב לשם קדושה אבל לא קדיש לס"ת דבעינן כתיבה תמה (לא) עד"מ שהי' צריך לכתוב בס"ת שם אלקים וכתב שם הויה וכדומה א"כ אסור לתקן דהשם נכתב לשם קדושה רק לס"ת כאן פסול שבמקום הזה צריך לכתוב שם אלו' וא"כ הרי הרדב"ז ביאר בעצמו דזה החילוק שבין ס"ת לנתיצה דנתיצה א"א רק באופן שנותץ אבל מוחק אפשר התיקון בלי מחיקה ע"ש ועכ"פ נלפע"ד דבעינן שיתכוין להשחית וכמ"ש וא"כ כאן לא נתכוין להשחית ובודאי כשר אבל מהש"ע נראה דאסור לנתוץ רק ע"מ לתקן כמ"ש הרמ"א וזה שהוסיף הרמ"א בסי' קנ"ב ומעלתו האריך בזה בחנם ומה שחלק הוא בין עושה ע"מ לתקן לבהכ"נ זה או בהכ"נ אחר או עושה לתועלת עצמו לא ידעתי חלוקו דכל שבונה בבהכ"נ אף שנתכוון גם להנאתו מה אכפת לן במה שיש לו הנאה כל שיש תועלת לבהכ"נ מזה בודאי שרי וז"פ ומ"ש דכיון דאין בני העיר רוצים אסורים להפקיע זה נכון אבל זט"ה יכולים לשנות וזט"ה מקרי היותר משתדלים בצרכי ציבור אף שאינם היותר חכמים בעירם או הזקנים כמ"ש בשו"ת רשב"א סי' תרי"ז ובשו"ת רא"ם ח"א סי' כ"ג וא"כ האנשים של בהמ"ד שקנו מקומות כיון שהם בבהמ"ד הוה עשירים פשיטא שמקרי זט"ה והזט"ה יכולים למכור אף שלא במא"ה ומ"ש מעלתו דכל שלא חללו לשם קדושה אין כח ביד זט"ה להפקיע קדושתו כמ"ש המ"א סי' קנ"ג ס"ק ז"ך הנה אזל לשיטתי' דס"ל דבהכ"נ של נשים אין בו שום קדושה אבל כבר כתבתי שמה שהוציא מלשון המהרי"ט ז"א דבהכ"נ של נשים מקרי ג"כ קדושה דבאמת נשים חייבות בתפלה כמבואר סי' ק"ו ואף דאסור לעשות מבהמ"ד בהכ"נ משום דבהכ"נ לומדים שם וא"כ עכ"פ הנשים אין לומדות שם וא"כ גרע וגם זה כשישנו כל הבהכ"נ והבהמ"ד אבל לגרע מעט מבהמ"ד לעשות מקום לתפלת נשים איני רואה שום איסור בזה ואדרבה לדעתי הוא מצוה גדולה משום שעינינו הרואות שבבהכ"נ בימות החורף א"א להתפלל כלל מפני הצינה וא"כ כמעט אשר לא יתפללו נשים כלל אף בשבתות וכמעט נשתכח תפלת נשים כי הנשים רכות וענוגות א"א להם לעמוד בקור וראוי ונכון לעשות להם בהכ"נ שיהיו להם חם או שהתנור יכנס גם להם חמום כדי שיוכלו להתפלל ובעוה"ר נתפרץ העם מאד והאנשים מזלזלים בתפלה ואם אין נשים מחזיקות צרכי בהכ"נ ובהמ"ד לא יהי' נרות וכל צרכי בהכ"נ וכבר אמרו בזכות נשים צדקניות שבדור נגאלו וא"כ מהראוי ונכון שנעשה להם מקום להתפלל ומה גם שישגיחו על הילדים שלהם שבעוה"ר יוצאים לתרבות רעה והם ילמדו להם שיתפללו וכבר צוה הקב"ה למשה שיקבל מראות הצובאות ולא בזה ולא שקץ אותם ובפרט שכבר עשו ומ"ש מעלתו מאויר העזרה שהוא כעזרה וכן עובי הכותל כ"ז אין ענינו לכאן שבאמת עזרת נשים יש לו ג"כ קדושה והרי במקדש הי' עזרת נשים אף כי במקדש מעט ועכ"פ מותר לשנות ולא מקרי מוריד מקדושה כל שחל על איזה קדושה ולפסול לעדות ודאי אין נפסלים משום דהא עשו ונתכוונו לשם מצוה ואף שהרב האב"ד והוא אסר להם כל שחשבו שמחמת שנאה וקנאה הם אומרים או מפני שבני העיר לא רצו בזה ע"כ אסר הרב לא נפסלו לעדות בודאי שלא נתכוונו להשחית ומה שרצה מעלתו שיגמרו הבנין ויתפללו שם אנשים הנה באמת לא יהי' הדבר' כי תרבה המחלוקת כי מי ומי ידחה ממקומו וכל שהקטינו הבהמ"ד מה נ"מ אם האנשים יתפללו בזה המקום או במקום אחר והנשים יתפללו שם כנלפע"ד.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף