שואל ומשיב/א/א/רעג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רעג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרט"ז הי' אצלי הרב מו"ה יהושיע העשיל סלוצקר מבאלחיב ושאל אותי על מ"ש דכיון דהוא דבר מצוה יש להתיר אף שלא בפניהם שהרי הריב"ש כתב שאינו מועיל כל שהרבים אומרים שאינם רוצים להתיר אף לדבר מצוה וכן קבע הרמ"א להלכה וכאן הרי צווח שאינו רוצה להתיר ואני אומר שכאן ל"ש זאת שמלבד שדברי הריב"ש אינם מוסכמים כמ"ש הב"י שם וגם בלקט הקמח כתב שרבים חולקים על הריב"ש אף גם לפע"ד זהו כשהרבים אינם נוגעים בדבר ומ"מ אינם רוצים להתיר אבל כאן שהרב הוא השטן הוא המקלקל וכל כוונתו היו לטובת עצמו אמרינן דע"ז לא היו דעתם של השו"ב לתלות בדעתו כדי שיהיו מכשול רבים ומחלוקת ולא יתקפח פרנסתו ע"ז לא היו דעתם כלל ומלבד כל אלה זהו כשזה שנדר היו בפ"ע ואינו משועבד יכול לאלם נדרו אבל כאן שהם משועבדי להקהלה וכל שיש מחלוקת ומכשולות פשיטא דל"מ מה שנדרו ע"ד הרב כדי שיבא מכשול להקהל ויהיו מוכרחים להחזיק בהרב המקלקל פשיטא דלא מועיל וז"ב ודו"ק.

והנה במה שהארכתי למעלה בדרשב"ג ורבי הנה בשנת תרט"ז בש"ק פ' במדבר עיינתי בסוגיא דסנהדרין דף פ"א ע"ב במלקות מוחזקות וע"ש ברש"י ותוס' והנה הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם ני' הקשה אותי דאחרי דקי"ל ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן א"כ כיון שלקו שוב א"א להכניסו לכיפה ול"ש כלל כל הסוגיא שם דאינו חייב קטלא כלל והראיתי לו דברי המגיה במלמ"ל שכתב בי"ז מסנהדרין ה"ז ליישב קושית הלח"מ שם פי"ח ה"ב וכתב דמה דאמרו כל ח"כ שלקו היינו במי שחלל בשבת בזדון בלא עדים דנתחייב כרת ופטור ממלקות ובזה אם לקו נפטרו מידי כריתתן אבל בחמץ בפסח דנתחייב כרת ומלקות אף שלקו לא נפטרו מכריתתן ע"ש ולפ"ז בסנהדרין שם שפירש רש"י ח"כ לאו שיש בו כרת והתרו בו למלקות בזה לא נפטר מכרת לכ"ע וז"ב ומהתימה שהיו לו להרב המגיה להביא ראי' מזה אמנם גוף דברי הרב המגיה במלמ"ל הנ"ל תמוה לפע"ד דא"כ מה מקשו במכות כ"ג על רחב"ג מהך דאין בין יוה"כ והרי שם מיירי מדבר שנתחייב כרת ומלקות ובזה לא נפטר מידי כריתתן משא"כ רחב"ג מיירי במה שנתחייב כרת ופטור ממלקות והיא תימה גדולה להמעיין שם ואולי זה מה דאסיק הש"ס שם זה עיקר זדונו בידי אדם וזה עיקר זדונו בידי שמים והיינו דזה לא נתחייב כלל מלקות וזה נתחייב מלקות אבל זה דחוק בלשון והנה במה דאמרו שם בדף י"ג דלר"ע בח"כ ל"ש קלב"ם לפע"ד עפ"י דברי הצל"ח בפסחים כ"ט ע"א א"ש א"ש בפשיטות דמה דמחייב לשמים ל"ש לומר קלב"ם דהב"ד לא מחייבי כלל אמנם יש לחלק דהיאך נוכל לחייב מלקות והא התורה חייבתו מיתה ולא צותה התורה לחייבו מלקות רק כשלא יכרת ואולי זה הסברא שאם עשה תשובה והיינו כיון שילקה אז בלי ספק יעשה תשובה ושוב לא יתחייב בשתים ונפטר מידי כריתתו וגם במה דאמרו שם שכרת ל"צ אזהרה לפע"ד פשוט דכל מה דצריך אזהרה דהתורה שפיר תוכל לחייבו שעיקר התראה היא כדי להבחין בין שוגג למזיד אבל כרת שהקב"ה מחייב והוא בוחן לבבות ויודע היטב אם שוגג אם מזיד הוא ודו"ק ועי' שטמ"ק כתובות ל"ה לענין ח"כ שלקו וצ"ע.

והנה במה שהארכתי למעלה בתשובה לק' פענטץ דבשני פעמים סגי הנה כ"כ הב"ח בתשובה סי' קמ"ט וכן הסכים התב"ש ומצאתי בשו"ת בת עיני בתשובה סי' וא"ו שכתב דלכאורה ראיה להב"ח מהא דאמרו בנשואין ומלקיות כרבי ופרש"י דמחזיקין לי' ברשיעא בתרי זימני ומזה ראיה דבב' פעמים מחזיקין אותו לרשע ואח"כ דחה זאת דבאמת לא קי"ל כרב יוסף והסוגיא דסנהדרין פ"א ס"ל דעבירות מחזיקות וכמ"ש הרמב"ם בח"י מסנהדרין ה"ד כרשב"ג ע"ש ובאמת שהלח"מ כ"כ אבל תמהני דלא הזכיר הלח"מ שהרי"ף פסק כרב יוסף דבמלקיות כרבי ואדרבא הרי שם מהראוי להקל דספק נפשות להקל ואפ"ה מפני הרשעים כדי לבער עושי רשעה מחמרינן בתרי זימני כמ"ש הנימוק"י שם ומכ"ש בשאר עושי רשעה דמחזיקין בתרי זימני וכמ"ש הב"ח וגם לפמ"ש המהרי"ט דבגלוי מלתא סגי בתרי זימני א"כ בודאי נעשה חשוד בתרי זימני ולפע"ד היו נראה בביאור ענין דעבירות מחזיקות דהיינו דהרי עבר ושינה נעשה לו כהיתיר ואם כן בעוד שלא שילש בעת שעשה בשני' א"א להכניסו לכיפה דהרי בזה השני' ששנה הוא דנתחזק שיעשה עוד אבל ע"ז א"א להענישו דהרי בעת עשיית העבירה לא עבר רק פעם אחד ורק עי"ז ששנה נעשית לו כהיתר ובודאי יעשה עוד וא"כ מחזיקות אותו על פעם שלישית אבל כל שלא שילש אין מקום לחייבו וא"כ י"ל דזה דאמר דגם רשב"ג מודה בזה דעבירות מחזיקות וא"כ ל"ק קושית התוס' על ר"י דלכך במלקיות כרבי דהא גם רשב"ג מודה בזה ולכך אף דספק נפשות להקל מ"מ בזה קי"ל כרבי כיון די"ל דגם רשב"ג מודה דעבירות מחזיקות וא"כ דברי הרמב"ם כדברי הרי"ף ובזה נלפע"ד מה דאמרו בסנהדרין מלקיות של כרת אחת והיינו משום דבזה שייך עבר ושנה דהוא בעברה אחת אבל בשלשה מיני כריתות לא עבר ושנה בחטא זה ושוב ל"ש עבירות מחזיקות וז"ב ולפ"ז עכ"פ בב' פעמים מוחזק ברשע וחשדינן לי' ובזה בודאי סגי בב' פעמים כמ"ש הב"ח ודו"ק כנלפע"ד ועיין בחידושי הר"ן בסנהדרין דף כ"ה גבי מה דאמרו שילך למקום שאין מכירין ע"ש כמה תירוצים בזה ובזה יש ליישב הרבה דברים מה שעורר הפר"ח סי' קי"ט ולא נפניתי כעת.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף