שואל ומשיב/א/א/רעב

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רעב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרט"ז חמשה עשר בשבט ג' יתרו הגיעני תשובה מבאלחיב מהרב הגדול ר' יהושע העשיל סלוצקר ור' ישראל ליב הופטמאן ור' עקיבא נעמליך בדבר השו"ב ד"ק שקבלו עצמם שני השוחטים ר' הירש ליב ור' זעליג שלא ישחטו בלי בדיקת הרב החלפים לא פחות עכ"פ בכל שני שבועות ופעם אחד בחוה"מ סוכות כאשר ידענו שבכלות החג יעברו הי"ד ימים הקדימו לבא עם החלפים להרב והוא השיב שאין מראין סכין לחכם במועד והלכו להם ואח"כ ספרו השוחטים כי באו אליו במוצאי יו"ט ולא רצה ג"כ לראות עד למחרת והרשה להם ור' הירש ליב שחט בלי בדיקתו ור"ז שוחט לא רצה לשחוט במוצאי יו"ט אבל במחרתו שחט וכאשר ספרו זאת היה לשחוק דאין מראין סכינו לחכם במועד היינו ביו"ט דוקא וגם אמרו כי ששחט ר' הירש ליב בלי בדיקתו הרי עבר על נדרו ע"ד רבים שנדר ע"ז הרב רבי ישראל אב"ד שם והרב מו' ליפא נ"י אבד"ק ראזנטוב והרב רבי יחזקאל אבד"ק שינאוויא ואין לו היתר ע"פ הרב לבד וצריך דעת כלם וגם התרת חכם כמבואר ביו"ד סימן רכ"א סכ"א עד שאחר כמה ימים חזר רבי הירש ליב ואמר שלא שחט רק עופות ועל זה לא נדר והם טועים כי לא נזכר בפונקט הנ"ל לא בהמה גסה ולא בהמה דקה ולא עופות רק סתמא נדרו ואיך יוכל להתנצל בזה וגם הלא נדרו על דעת אחרים ואין לילך אחר כוונת השוחטים וגם הלא ר' הירש ליב שחט בכפר האשיב בהמה במחרת יו"ט בלי בדיקת הרב ומה שמתנצל שלא היה בעיר רק בכפר הנה ע"ז טענו דהא כיון שהוא בתחום העיר ודאי אין חילוק בין העיר לסביבה והנה באמת אף אם נימא דאומר שכנגדו מוכיח שבפונקט א' נזכר בהמה גסה וגם הפונקט הג' סובב הולך ע"ז וגם לפע"ד בנדרים אזלינן בתר כוונת הנודר ופשיטא דעיקר הנדר לא היה רק על גסות שזה צריך עיון רב ולא לענין עופות דאף אינו שוחט מומחה יכול לבדוק סכין של דקות ומכ"ש של עופות ויודע לשחוט היטב וגם מ"ש שצריך דעת כלם לפע"ד בכאן שנדרו ע"ד הרב דשם ושני רבנים אחרים שאינם שם פשיטא שלא היה כוונתו רק שיהיה ע"ד רבים אבל עיקר כוונתם היה ע"ד הרב דק' דהרי באחרים א"א להם כשיגיע איזה דבר יצטרכו ליסע להרבנים התם ומלאכתם מתי נעשית וגם כיון דהבדיקה הוא להרב בק' פשיטא שעיקר כוונתם היה שאם הרב דק' יסכים להתיר להם לא יצטרכו לשאול פי האחרים אך במה ששחט בכפר האשיב בהמה אין לו התנצלות כלל דפשיטא דהי' גם על כפר הסמוך לעיר כמבואר בסי' רי"ז דהנודר מהעיר אסור בתחום הסמוך לה וגם על מה שהחליפו הסכינים ולא שחטו באותן סכינים אשר הראו להרב בודאי אין להם התנצלות ואף שר' זעליג לבדו אמר כן ואינו נאמן על ר' הירש ליב מ"מ כפי הנראה ר' הירש ליב הודה בזה ואף אם נימא דאאמע"ר ואינם נאמנים לעשות עצמם רשעים מ"מ כאן אפשר דרצונם לעשות תשובה על מכאן ולהבא מיהו על לעבר אפשר דא"נ וגם אפשר דל"ש בזה אאמע"ר דלא משמע להו שהם רשעים בזה מיהו גם במדת חסידות בעלמא אינם נאמנים כמ"ש בשטמ"ק כתובות י"ח ובלא"ה עכ"פ הם בעצמם יודעים שעברו על החרם איך ילכו לשחוט והם רשעים שעברו על חרם והרי העובר על החרם פסול לשחיטה דהו"ל חשוד בשחיטה כמ"ש הרא"ש בתשובה ועיין פר"ח סי' א' ובשו"ת נו"ב מהד"ק חיו"ד סי' א' וגם במה שטען ר' הירש ליב שהי' שוגג והם האריכו אי שוגג בדין חשיב שוגג והביאו דברי הט"ז סי' צ"ט והמלמ"ל במ"א פט"ו הכ"ה ודברי המ"א בסי' שי"ח ס"ק ג' הנה בכ"ז הארכתי בתשובה אחרת לפע"ד כיון דהם עכ"פ טעו בדין עכ"פ לא נפסלו עי"ז דלא משמע להו לאנשי והוה כלא תחמוד דלא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע ולא נפסלו וה"ה בזה וגם נראה כיון דעיקר הכוונה הי' כדי שיראו סכינם לחכם והוא רצה לעשות חיזוק על תשלומי שכירתו א"כ כל שהרשה וגם עכ"פ בבהמה שישחט בתחום לא יתקלקל שכירתו והרי לא נדרו רק ע"פ דעת הרב א"כ אפשר דבכה"ג לא נפסל ואף דנדר ע"ד שני רבנים אחרים מ"מ עיקרו הי' ע"ד הרב דכאן כמ"ש וע"כ יש בזה קצת התנצלות להשיב ומה שהתנצלו בעד ר' זעליג באמת אין כאן התנצלות דל"ש אנוס בנדר ושבועה כמבואר סי' רל"ב ואין כאן אונס נפשות רק אונס ממון ול"מ לשבועה מ"מ יש התנצלות קצת לזה כמ"ש למעלה ובדבר שגגת הוראות של הרב נלאיתי נשוא וכ"כ לכם אשתקד אבל מה אעשה אם הפך ישראל עורף אל האמת ומזה אין לדבר. ועוד יש לי לחדש בגוף ההיתר של השוחטים דהנה באמת אף דחשידי לעבור על החרם אינו חשוד על השחיטה ואף שכתב הרא"ש בתשובה והובא בש"ע סי' א' באמת הפר"ח חולק שם דאינו רק משום חומרא וקנסא בעלמא ועשו"ת נו"ב סי' א' חיו"ד מהד"ק מ"ש בזה וא"כ זה דוקא באם הקהל עשו תקנה זו ושייך קנסא אבל כאן הקהל לא ידעו בזה רק שהשו"ב עשו כן מדעת עצמם ועפ"י הסתת הרב כדי לחזק שכירתו וא"ל שהוא משום כבודו של חכם א"כ בכה"ג ל"ש לומר דנפסלו בשביל זה וגם מה שהחליפו הסכינים ל"ש בזה איסור דהא באמת כיון שאינו רק משום כבודו של חכם וא"כ א"א להראות כל סכינים במשך הצריך לי"ד יום וא"כ עיקר הכוונה שיעשו בשביל כבוד הרב להראות סכינים לחכם וא"כ כל שהראו לו איזה סכינים ומצא יפה ממילא כל הסכינים כשרים אף אותו שלא הראו כנלפע"ד לדחוק ולישב השוחטים שלא יהי' נפסלים אבל מ"מ ראוי לגעור בם ולבטל החרם שלא יהי' במכשול תמיד ויראו שהרבנים יתירו להם החרם.

והנה במ"ש למעלה דאסור בתחום העיר המעיין בש"ע י"ד סי' רי"ז סכ"ט דהנודר מהעיר מותר בתחומה רק שלא יהי' בתוך ע' אמה ושיריים כמ"ש הש"ך שם ואף דאזלינן בתר כוונת הנודר וכאן הי' הנדר בשביל כבודו של חכם והרי הכפר שייך לאותו המורה ג"כ ושייך כבודו גם ז"א דהא אדרבא בשביל כבודו בודאי סגי במחילתו וגם עי"ז לא יתקלקל השחיטה וגם מ"ש למעלה דלא הי' הכוונה רק על בהמה גסה בלבד יש להוסיף דבחולין י"ז אסמכוה אקרא דכתיב ושחטתם בזה ואכלתם והרי שם הי' בהמה גסה כמ"ש ושחטתם איש שורו ושיו וגם שה אפשר דהוה גסה ועכ"פ עופות לא הי' שם וגם כבר כתבתי דכיון דאינו רק משום קנסא בלבד א"כ כאן דהי' במחשך מעשיהם ולא עשו ברשות הקהל ואדרבא הקהל לא רצו בזה שזה עשה הרב בערמה לחזק שכירתו וא"כ פשיטא דאינן נפסלים בזה ובפרט שהיה בשביל כבודו של חכם והרי עכ"פ נתקיים כבודו של חכם במה שמחוייבין בכל משך י"ד ימים להיות אצלו ואף דבלשון התקנה כתוב כל החלפים הא בנדרים אזלינן בתר הכוונה ולא בתר הלשון ואף בנודר ע"ד חברו כל שיש אומדנא דמוכח ועכ"פ מכאן ולהבא יזהירו שלא יתנו יד ויראו שיתירו החרם כי אף שלא רצה הרב להתיר כיון שהוא לדבר מצוה שלא ירבו המכשולות וגם לבטל המחלוקת ומפני צרכי רבים מקרי דבר מצוה ויכולים להתיר בלי דעתם כמ"ש בסי' רכ"ח סכ"א בהגה"ה ועש"ך שם ס"ק ס"ג ומ"ש למעלה דאונס ממון לא מקרי אונס אף דביד שאול כתבתי דאם בתחלת הנדר היו באונס ממון מקרי אונס מ"מ כאן לא ראיתי כ"כ אונס בזה ואני מכיר את ר"ז הנ"ל ואינו תם כ"כ שלא הבין הדברים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף