שואל ומשיב/א/א/רס

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רס   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעתיק כאן מ"ש לק' קראקא להרב הגדול מו' אברהם יענר בשנת תרי"ט כ"א אדר ראשון אודות אשת עקיבא בר' אברהם עבר מקראקא נסע על הוויקסל זה איזה חדשים ונטבע בהוויקסל וכמו י"ד ימים אח"כ נמצא איש אחד סמוך למקום אשר נטבע והוגבה כמה עדיות בזה והנה מ"ש מעלתו דיש בתוך החפצים כמה דברים דלא מושלי אינשי והיינו הארבע כנפות שלא מושלי אנשי (ומעלתו חשב הרייזע פאסס וזה דוקא כשמצוייר התואר והפרצוף וגם אם אי אפשר לתת לאחר פאסס והארכתי בזה במק"א) וגם הצעטיל של החובות דודאי לא מושלי אנשי אמנם מעלתו כתב דלדעת הב"י והריטב"א שהביא הב"ש ס"ק ס"ט גם בזה עכ"פ למ"ד סי' דרבנן כל דחיישינן לשאלה סי' מובהק לא הוה והנה לפע"ד נראה דבר חדש דהנה לכאורה הוה ס"ס דלמא סימנים דאורייתא ושוב מותר מכח סימני אמצעיים שבגופו כמו שהעידה האשה שמצאו שלשה רשומי חתיכות מאחוריו מחמת שהיו לו שלשה חבורות ונרפא ורשומי החתיכות ניכרים ואף את"ל דסי' דרבנן הא הוה כלים דלא מושלי אינשי וניהו דמ"מ יש לחוש שמא השאיל אותם ולא הוה סי' מובהק עכ"פ מידי ספק לא נפקא ומועיל אף במקום חזקת איסור כי הספק אי סימנים דאורייתא או דרבנן הוה ספק דין ובכה"ג מועיל אף שאתחזיק איסור כמבואר בכה"ג סי' ח"י ביו"ד והובא בפרמ"ג בשפ"ד ס"ק ל"ב שם דבשביל חזקה לא ישתנה הדין ע"ש ובמל"מ פ"ז מעדות וא"כ אף שנאמר דס"ס בא"א לא מהני דהו"ל ס"ס נגד החזקה כמ"ש הפ"י בק"א פ"ק דכתובות להשיג על הספרדים והארכתי בזה בכמה תשובות ועיין בק"ע אות ל"א ואות ל"ה ואות ש"ס ועיין שם אות נ"ג ומ"ש בגליון שם וא"כ אף בכלים דמושלי אנשי הו"ל ס"ס ומכ"ש בכלים דלא מושלי אנשי וצ"ל דהב"י שהחמיר בכלים דלא מושלי אולי פסק כתירוץ השני דסימנים דרבנן וא"כ שוב לא הוה ס"ס אבל לדידן דלא נפשטה האבעיא וא"כ הו"ל ס"ס גמור ודו"ק. והנה בגוף דברי הב"י האריך הנו"ב בכמה תשובות דא"כ יקשה חמור בסימני אוכף ואף בעידי אוכף היכי מהדרינן הא חיישינן לשאלה ולעיל כתבתי בזה וכעת נ"ל בפשיטות דהנה באמת קשה לפמ"ש הרמב"ן בענבי דמצנעי די"ל כאן נמצאו כאן היו ובזה בודאי קרוב עדיף מרוב ואם כן כל שנמצא האוכף על החמור וידענו בסי' דזה הוא של זה מה"ת לחוש לשאלה והא י"ל דשל זה שהאוכף שייך לו גם החמור הוא שלו אך ז"א דכל שיש לחוש לשאלה שוב חיישינן דזה השאיל לזה ול"ש סברת כאן נמצא כאן הי' דהא באמת כעת הוא של זה רק שהשאיל לו ול"ש כנכ"ה ועיין בחולין דף נ"א לענין כנכ"ה בשאלה ובנדה דף ס"א ולפ"ז בכלים דלא מושלי אנשי שוב בודאי מה"ת לחוש לשאלה ולא נימא דקרוב הוא ומצוי דלא השאיל והאוכף והחמור של זה וצ"ל דמ"מ ניהו דקרוב הוא הא קרוב ורוב הלך אחר הרוב ונהי דבענבי דמצנעי הקרוב עדיף ואמרינן כנכ"ה מ"מ כמו דלא סמכינן על הרוב בעגונה דחיישינן למיעוט מכ"ש דחיישינן גם לקרוב דלמא מ"מ השאיל לזה וזה ברור ולפ"ז זהו לענין א"א אבל בממון פשיטא דאזלינן בתר קורבא וז"ב ובמ"ש הן נסתר מחמתו מה שרציתי להסביר סברת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ד דחידש דסי' אמצעיים בגוף וסימנים מובהקים בכלים הו"ל שאלה דיחיד והקשה לעצמו דהא מכל מקום לא דמי לנפילה דזה במקרה וזה במכוון ולפמ"ש היה מקום לומר דבאמת רוב וקרוב הלך אחר הרוב ולפ"ז בשאלה דיחיד כל דעכ"פ הרוב אזל ליה דאין לנו לחוש לרובא דעלמא רק לשאלה דיחיד בזה שוב הקרוב עדיף וטפי יש לתלות דהוא שלו ומה"ת לחוש לשאלה אמנם לפמ"ש נסתר זאת דעכ"פ בעגונה ודאי חיישינן לשאלה דלא עדיף מרוב דל"מ בזה ודו"ק.

והנה מעלתו הביא דברי הנו"ב סי' ל"ו שחידש כיון דמצאו ד' בגדים שוב הו"ל מנין ומעלתו כתב דדבר שדרכו בזה לא שייך מנין סימן וכמו שכתבו התוס' ביבמות דף קט"ו לענין שושמשי דדבר שדרכו בכך לא הוה מנין סימן ומעלתו אסברה לה כל דדרך האדם ללבוש כן לא הוה סי' ובאמת אני תמה על הנו"ב דסבר דהוא חידש זאת וכבר האריך בזה בשו"ת מ"ב סי' מ"ו והט"ז בסי' י"ז ס"ק ח"י וכל דברי הנו"ב מוזכרים שם אך תמהני על כלם דהמ"ב בעצמו כתב דבמקום דחיישינן לשאלה כמו בכלים שוב לא הוה מנין סימן ודבריו נכונים אמנם בכלים דלא מושלי אנשי אפשר דלא חיישינן ואף להב"י והריטב"א מ"מ כיון דע"פ רוב אין משאיל שוב אפשר דהמנין הוה סימן אמנם בנ"ד לא ידעתי למה לא חשיב מנין סימן במה שאמרה שג' רשומי חתיכות מחבורות ניכר דהוה מנין סימן וכאן ל"ש לא דחיית המ"ב ולא דחיית מעלתו דזה ודאי אין דרך להיות כן והוה סי' מובהק ע"י המנין ועיין בק"ע אות רע"ג ועיין במ"ב סי' ס"ג ודו"ק.

והנה לפמ"ש למעלה דבאמת שייך למתלי בקרוב וזה הוה שאלה דיחיד או בכלים דלא מושלי רק שבעגונה דל"מ רוב מכ"ש קרוב ולפ"ז בנ"ד במים שאין להם סוף שאף שלא שהה עד שתצא נפשו עכ"פ אתרע חזקת חי וכעין מ"ש התוס' בכתובות כ"ג דבזרק קרוב לו אתרע חזקת פנויה ודעת הפ"י בגיטין כ"ח דמן התורה אתרע וכל שאתרע שוב מועיל קרוב או רוב ודו"ק היטב כי הוא דבר חדש.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף