שואל ומשיב/א/א/רכג

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רכג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרבני המופלג השנון מ' ישראל עוזר וויינבערגר נ"י ב"ק אומרעק מדינות הגר.

מכתבו הגיעני היום ואם אמנם אדמהו אכנהו ולא ידעתיו אך על דברי תורה אני בא אף שאני טרוד מאוד בכל זה אמרתי להשיבו בקצרה מ"ש בדברו בב"ק דף נ"ו במה שכתוב לפרש העושה מלאכה במי חטאת כגון ששקל כנגדו ופטור מדיני אדם דהיזק שאינו ניכר ל"ש היזק וע"ש הקשה דהמעיין בגיטין דף נ"ג ימצא דלמ"ד היזק שאינו ניכר ל"ש היזק אף בשוקל בגופו פטור ואף אם נאמר דרש"י סובר כסברת הרמב"ם פ"ז מחובל דמצד קנס חייב אף אם ל"ש היזק אכתי קשה להיפוך דעכ"פ בכנגדו אף אם שמיה היזק פטור כמבואר בסוגיא שם יפה הקשה וכעת לא מצאתי בהחפזי מי שירגיש בזה אמנם לפענ"ד נראה דמה דמוכרח רש"י לפרש בכנגדו לפענ"ד פשוט דהרי הש"ס בב"ק מקשה על ר"י דחשיב ד' דברים ולא חשיב זאת וא"כ הוי מצי לתרץ דבמשנה קאי למ"ד היזק שאינו ניכר ל"ש היזק ור' יהושוע סובר כמאן דאמר שמיה היזק ולכך לא חשיב זאת וע"ז פרש"י דבשוקל כנגדו וקשה למה לא קחשיב עכ"פ בשוקל כנגדו דודאי פטור מדיני אדם אמנם מ"ש לפרש למ"ד היזק שאינו ניכר ל"ש היזק והלא גם למ"ד שמיה היזק ג"כ פטור. נלענ"ד דהרי באמת שיטת הרמב"ם דיש לקנוס בהן כמו במטמא ומדמע ומנסך והוי מצי למימר ולטעמך וכמ"ש הה"מ ועי' במהרש"א שם אמנם הראב"ד חידש דכיון דאינו מתכוון להזיק אלא להנאתו מתכוון מש"ה לא קנסו בו ופטור. ולפ"ז נראה לי דבר ברור דהרי הג"ת הקשה על הראב"ד דמאי מקשה מהעושה מלאכה במי חטאת והא התם לטובתו לעשות מלאכתו קא מכוון. אבל היטב אשר דיבר בזה האו"ת סי' ס"ו סדק מ"ם דדוקא למ"ד ל"ש היזק רק דבמזיד חייב שלא יהיה כל אחד הולך ומטמא. ע"ז שפיר כתב הראב"ד היכא דמתכוון להנאתו ולא נתכוון להזיק לחבירו ל"ש הך חששא דכל אחד יהיה הולך אבל קושיות הש"ס הוא למ"ד שמיה היזק והוי מזיק גמור בזה אף דמתכוון להנאתו חייב דסוף סוף קא מזיק לחבירו ודפח"ח ולפ"ז שפיר הוצרך רש"י לפרש למ"ד היזק שאינו ניכר ל"ש היזק דלמ"ד שמיה היזק מהראוי להתחייב אף בשוקל כנגדו ובאמת בגוף קושיות הגד"ת הנ"ל נלע"ד הדבר ברור דשפיר מקשה הש"ס דלס"ד דלא אסיק אדעתיה דמיירי בשוקל כנגדו א"כ ל"ש דברי הראב"ד דלטובתו הוא מתכוון דהא היה יכול לשקול כנגדו ולמה שקל בגופו וזה דפריך הש"ס אח"כ בגופו מעשה קא עביד ואי היזק שאינו ניכר שמיה היזק בדיני אדם נמי לחייב והיינו דלמ"ד שמיה היזק כל ששקל בגופו ודאי מהראוי להתחייב מטעם קנס ול"ש לטובתו הוא מכוון דהא היה יכול לשקול כנגדו אברא דלפ"ז קשה דלמה פריך רק למ"ד שמיה היזק הלא אפי' למ"ד דלא שמיה היזק מהראוי היה להתחייב אמנם יש לומר דהש"ס מקשה לשמואל דלא ס"ל הך קנסא דגמרינן מינה לדינא אחרינא ועי' במל"מ שם אבל עכ"פ זה ודאי נכון דלמ"ד שמיה היזק אם ילפינן מקנסא כמו דיליף רב חייב מטעם קנס אף דמתכוון לטובתו ודוק וע"ש דברי רש"י וזכורני שבחדושי להרמב"ם כתבתי בזה דברים הרבה ולא נפניתי כעת להעתיק ומ"ש על דברת בעל פנים יפות פ' במדבר במחלוקת הפוסקים ביו"ד סי' ש"ה אם פדיון הבן נעשה ע"י שליח אינו לענין נתינת המעות דהרי מצינו בכורות דף נון שלח ע"י שליח רק לענין אמירה הא לך מעות בפדיון זה צריך להיות ע"י עצמו. וע"ז תמה מעלתו דמנ"ל זאת להפנים יפות והא אמירה לא נזכר כלל שיהיה מחוייב לומר ואם נתן בלא אמירה ג"כ יוצא הנה דברי הפנים יפות יש להם פנים יפות דהרי הקשה השעה"מ סוף פ"ו מאישות דאיך מועיל בפדיון הבן תנאי ע"מ שתחזרהו הא בעינן תנאי דאפשר לקיים ע"י שליח וע"ז הובא בספרים בשם הגאון מ' משולם ז"ל מפרעשבורג דעיקר דין פדיון היסוד הוא דנותן לכהן מתנה ואם יהיה מתנתו מתנה אז יחול הפדיון ולכך באם התנה התנאי ולא נתקיים המתנה בטלה והמתנה יכול להיות ע"י שליח ושוב ממילא הפדיון בטל דנגד המתנה מהני התנאי ע"ש ודפח"ח וא"כ מבואר דהמתנה יכול להיות ע"י שליח וכמבואר בבכורות בהדיא ודברי מעלתו בפירוש הך דבכורות דחוקים וא"כ דברי הפנ"י יפות ופשוט מ"ש על מיסדי ומחלקי הפרשיות שאנו קורין בב' וה' ובמנחה למה קורין שלשה פסוקים הלא יכולין לקרות ארבעה פוסקים ומצוה בארבעה כמבואר במגילה כ"א ע"ב ברש"י ד"ה ראשון ומדוע לא דקדקו במקום שאפשר לקרות בפרשה ארבעה פסוקים והוא הולך ומונה כמה פרשיות שיוכל להיות כן לפי דעתי הדבר פשוט דמפני שקריאת במנחה וב' וה' לא תקנו רק שלא יהיו שלשה ימים בלא תורה לא הטריחו כ"כ ולפי שיש כמה פרשיות שלא יוכל לעשות ככה תקנו משום לא פלוג אחר שכתבתי כל זה ראיתי בפנים יפות פ' במדבר הנ"ל והנה מ"ש דאמירה צ"ל ע"י עצמו הביא שם שכן כתוב בספר הפלאה כתובות ע"ד ובזה ישב קושיות השעה"מ הנ"ל רק שהוא כתוב שהאמירה לא בעי דיני תנאי והגאון מ' משלם ז"ל בתב שהעיקר תלוי בגוף המתנה אמנם בפנים יפות שם חידש דצריך ליתן חמשת שקלים לכהן אחד ולא לשני כהנים וזה תמוה כמ"ש בגליון שם דבבכורות נ"א מבואר דיכול ליתן להרבה כהנים וכן קי"ל ביו"ד סי' ש"ה וצ"ע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף