שואל ומשיב/א/א/רטו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רטו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי ע"י הטעלעגראף מהרב המאוה"ג מ' זונדל נ"י אבד"ק סאקאל שנמצא בשם בטחול של שור בצד הדק שבע' נקב מפולש באותו מקום שנמצא כעין זה בעגלים וכבר נמכר הבשר והרבה מהבשר כבר נתבשל והיא הפסד מרובה מה דינו והנה טרם יהיה כל שיח אבאר בענין העגלים שנמצאו כן אח"כ נבא לענין שור ופרה והנה הט"ז בס' מ"ג מכשיר מתרי טעמי א' דנקב מתחלת ברייתו לא נקרא נקב רק חסרון וגם דהכי רבותיהו והנה כבר האריכו בזה רבים המתירים ורבים אוסרים וארשום כאן בקצרה מה שנראה לי בזה והנה בדגול מרבבה הקשה על הט"ז דבאשר יצר תקנו וברא בו נקבים נקבים הרי דשייך בריאה בנקבים וע' מ"ש בהגהות לאו"ח ס"ו ומצאתי שגם זקני המגיני שלמה בתשובותיו פני יהושיע חלק יו"ד ס' ט"ו שהקשה גם כן אמנם לפמ"ש בשו"ת צ"ו ס' ע"א דדוקא בדבר חלל שייך נקב אבל בדבר שטחו כמו דף ל"ש נקב רק חסרון לכך בטחול לא נקרא נקב רק חסרון דמה לי חסרון בסופו או באמצע א"כ ל"ק מהך דברא בו נקבים נקבים דבדבר חלל שייך נקבים אף שהוא מתחלת ברייתו ומ"ש בשו"ת הא"ז פנ"י ממה דלא חשיב נקיבה רק באחת נטילה חשיב בשתים ולמה לא חשיב נקיבה בשתים דהרי מתחלת ברייתו דע"כ דנקיבה מתחלת ברייתו כשר וכפי הנראה גם הצ"צ שם הרגיש בזה והנה מדבר שטחי שאינו חלל ודאי לא קשה דזה לא מקרי נקב רק חסרון והוא בכלל חסירה אמנם באברים חלולים ששייך נקב קשה דה"ל למיתני תרי נקבים אבל ז"א דבאמת בנקבים הכל בכלל דמה לי נקיבה בתחלת ברייתה או אח"כ כל שהאבר הוא נקב אינו עושה פעילתו בשלימות דבשלמא בניטל כל שהוא מתחלת ברייתו הקב"ה בוראן בלי האבר הזה ויש דבר אחר שהוא משלים פעולתו שפיר י"ל דבזה ל"ש טריפות כלל ניטל אח"כ מחמת חולי הוא דנטרף אבל בנקב חלל הרי יש בו האבר ויש בו נקב אינו עושה פעולתו בשלימות וטריפה ומ"ש הפנ"י שם ראיה לשטת הרמב"ן דשני טחולים בסומכיה דטריפה דחשיב כאלו ניטל ומקומו עמו והוה ליה כנקב בסומכיה וה"ז מתחלת ברייתו ל"ק לפענ"ד דבאמת יתר ה"ל בלבול ביצירה כמ"ש התשב"ץ ביבין שמועה וא"כ ניהי דאנן אמרינן דהוה כניטל מ"מ חזינן ביה חולשא בלבול היצירה והרי אפילו י"ב חדש לא מהני ביותרת כמ"ש הרשב"א הובא בש"ך יו"ד ס' נ"ז ס"ק מ"ח ולכך אפילו מתחלת ברייתו טריפה וז"ב וכגון זה כתב הכו"פ ומ"ש בפנ"י ראיה מהא דלא מוקי הש"ס בחולין מ"ה ריאה שנקבה או שחסרה דניקבה היינו אח"כ וחסרה היינו מתח"ב לפענד"נ דהנה התוס' בחולין דף מ"ב כתבו דהא דלא קתני ניטלה הריאה משום דכש"כ הוא מניקבה וכוונתם כמ"ש הכו"פ כאן דהיינו דניקבה מתחלת ברייתו דניקבה אח"כ י"ל דגרע מניטל כמ"ש רש"י בדף נ"ה ומעתה אם נימא דניקבה היינו ניקבה אח"כ וחסרה כוונתו לתחלת ברייתו יקשה למה לא קתני גם נטלה וחסירה והרי אילו לא חשיב נקיבה רק לאחת ונטילה וחסירה חשיב לשתים ומכש"כ כאן דבנקב חשיב תרתי יוקשה למה לא קתני אם בניטל תרתי נטלה וחסירה בע"כ דחסרה היינו חסרון בפנים וא"כ לא חשיב נקיבה רק באחת ולכך מכש"כ ניטל בין בחולי בין בברייהו ואינן רק אחת ומה שהאריך עוד הפנ"י לסתור דעת השואל והוא הגאון בעל הצ"צ באמת לפנינו בשו"ת צ"צ לא נמצא דברים כאלה ואילו חזר בו מקושית הפנ"י ומ"ש בנקה"כ ופ"ח ראיה ממאי דכתב הרשב"א בס' שפ"ג לענין נקיבת הדקין דלא תלינן שהוא מתחלת ברייתו וה"ה כאן מהיכא תיתי לתלות שהוא מתחלת ברייתו לפענ"ד אין ראיה דבדקין אם נימא דהיא מתחלת ברייתו א"כ שם נקב עלוויה דהא הוא חלול א"כ ממילא אם נימא דדרכן של רוב בהמות כן א"כ יוטרפו כל הבהמות דהרי הרוב הוא כן והרי קיי"ל דרוב בהמות כשרות וגם הרי ילפינן דאזלינן בתר רובא בבהמות וא"כ א"א לומר דרוב בהמות טריפות הן וע' בשו"ת פנ"י שם ע"כ מוכרחין לומר דמשקרין ואינו בתולדה אבל בהנך העגלים דהיו רק באותו העגלה א"כ י"ל דבתולדה היא וכשר דה"ל כחסר ואין שם נקב עלייהו ובזה מיושב מה שכתב הצ"צ להקשות על הרשב"א דלמה ליה טעמא דמשקרין תיפוק ליה דאף אם באמת כך היא טריפה אם נימא דנקב בתולדה ל"ש טריפה וע' בשו"ת פנ"י שם ולפמ"ש א"ש דא"כ היו רוב בהמות טריפות וזה א"א וכמ"ש לכך הוצרך לומר שקר דוברין והנה בשו"ת פרי תבואה ס' ב' האריך ג"כ בענין הלז והקשה דלדברי הט"ז היאך אמרו בחולין דף י"א ניחוש שמא נקרא קרום של מוח דא"כ הוה נקב מתחלת ברייתו דהרי אם נימא ניקב אח"כ שוב נתחזק בכשרות והיה חזקה מבוררת וע"כ דניקב מחיים והרי קיי"ל כל אבר שם ניקב טריפה אם נברא חסר כשר ובמאכ"ת שגה בזה דכל מקום דניקב טריפה נברא נמי טריפה רק במקום דניטל כשר הוא דפליגי רמב"ם ורשב"א כמבואר ס' נון ס"ב א"כ בניקב המוח פשיטא דנברא חסר טריפה בין אם תכנה אותו בשם נקב או חסרון ועד כאן לא כתב הט"ז רק בטחול דניטל כשר ואפילו ע"ז יש לפקפק לשטת הרשב"א ניהו דניטל הטחול כשר אבל ניקב אפשר דטריפה וע' בשו"ת צ"צ שהאריך בזה אבל היכא דניקב ואינו ניטל ג"כ טריפה פשיטא דאף חסרון בתולדה טריפה ובלא"ה ל"ק דכל דלא אזלינן בתר רובא ל"ש לומר דהוה חזקה מבוררת דלא נודע כשרותו דכל דלא אזלינן בתר רובא אף מתחלת ברייתו לא כשר אף שרוב הבהמות אינו כן דהא לא אזלינן בתר רובא ודו"ק. ובגוף דברי הט"ז לכאורה יש ראיה מהא דאמרו בתמורה דף י"ז מה בהמה טמאה פסול הגוף אף כל פסול הגוף לאפוקי בעל מום דפסול חסרון נינהו ולפירוש רש"י דכל הני פסול הגוף בלא חסרון ניקב קרום של מוח ניקבה הקיבה אבל מום פסול חסרון בעלמא הוא וביאור הדבר דק"ל לרש"י הן הרבה טרפות בסוג חסר כמו שמנה הרמב"ם פ"ו משחיטה ע"כ וע"כ פירש רש"י דטריפה מיירי בניקב קרום של מוח וא"כ לפמ"ש הט"ז דניקב מתולדה בתורת חסר דיינינן ליה וא"כ היה ג"כ פסול חסרון ואין לומר לפמ"ש ר' מאיר דאין מקדישין מיירי ע"כ בנטרף אח"כ אכתי צ"ע דמה נעשה בנקובה בנקוב בתולדה מיהו בלא"ה קשה דברי הש"ס דהרי תנא סתם טריפה והרי יש בטריפות מה שהיא מכלל סוג חסירה וצ"ע בזה אמנם בתוס' נדה דף כ"ד בד"ה עד שכתבו דכאן מיירי דניכר היטב שלא נברא יותר כגון במקום החסרון יש העור נקרע מבואר דזה מיקרי חסר ולא נקב ודו"ק. והנה כ"ז בעגלים רוב גדולי ישראל מכשירין והכי קי"ל אבל כאן דהוא בשור צ"ע והנה מטעם הראשון של הט"ז דהוא בכלל חסר ולא בכלל נקב אין הבדל בעגלים אמנם מטעם השני דהכי רבותייהו הנה זה לא נמצא רק בעגלים ולא בשורים רק לפעמים והראיני בס' אחד מהשוחט המומחה דק"ק לונדן כתב בהדיא דבשור ופרה ודאי טריפה אמנם נעלם ממנו דברי הצ"צ הנ"ל שכתב בהדיא דנם בטחול מבהמה גסה התיר במעשה שבאה לפניו ומזה ראיה דהצ"צ התיר מטעם שמתח"ב לא נקרא נקב ובשו"ת עבודת הגרשוני ס' ק"ך פריך דהצ"צ לא רצה לסמוך על סברא זו רק מעם דהכי רבותייהו והרי לפ"ז לא היה לו להתיר בשור אמנם לפענ"ד נראה דגם בשור יש להתיר דהרי הכו"פ כאן כתב דמה שלא מצינו רק בעגלים ובשור ופרה לא שכיח כ"כ נראה כאשר יגדל הבהמה יתרפא הנקב ונתמלא החסרון ע"ש א"כ כשנמצא הנקב בשור י"ל דלא נתמלא עדיין וגם לפי הטעמים של הנו"ב מהדו"ק חיו"ד ס' י"ז בודאי אין חילוק בין עגל לשור ע"כ הכשרתי גם בהשור בפרט שהיה הפסד מרובה ומגם שבא מכוון כדרך שנמצא בעגל א"כ זה מופת שכן הוא מתחלת ברייתו ע"כ דבר פשוט לפענ"ד שכשר ודו"ק.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף