שואל ומשיב/א/א/רטז

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רטז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרבני המופלג החריף מו"ה חיים קרייטנר ני' זבארז

בדבר שאלתו שהיה בדיר אחת ששה ושלשים צאן ויהי בבוקר כבוא אל הצאן חסר כבש אחת וכבש אחד נמצא שנקרא עור הבטן עד הכחל ונמצא שכותל אחד נפרץ קצת ברוחב לערך רביעית אמה ובאורך חצי אמה ורוחב הדיר י"ב אמה על עשרים הוא אשר הצאן בה. והנה שאלתו על הצאן הנשארים אחרי כי לא ראינו שום דורס ולא נשמע שום צעקה וגם כמה ערלים היו ישנים סמוך לדיר וכמה סוסים היו עומדים סמוך להדיר ודרך הסוסים כשרואים ושומעים דורס צועקים ולא נשמע כאן שום צעקה אם יש להתיר הצאן ומעלתו פלפל בזה.

והנה לפענ"ד נראה כיון דספק שמא לא היה כאן דורס הוה ספק על דלא חיישינן שנוכל לומר שגנבו הכבש והכבש השני נקרע מחמת קוץ וכבר כתב הרשב"א גבי סרכות דל"ד לספק דרוסה דשם הוחל המעשה המטריף רק דלא ידענו אי נגמר הדבר ע"ש ולפ"ז כל דספק אם הוחל מעשה המטריף כספק על בזה מקילין ע"ש. והנה מה שהקשה מעלתו על מ"ש הרשב"א דבנמצא צפורן בגבו של אחד מהם דאסור אף בהוא שותק והם שותקים וע"ז הקשה דהא באמת כאן אין כאן רוב אריות דורסין דהא הוא שותק והם שותקין וגם רוב אין צפורן נשמטת וא"כ למה יאסור והרשב"א לשיטתו דס"ל כפירש התוס' דרוב אריות דורסין היינו שראויות לדרוס אבל לרש"י קשה הנה כפי הנראה המהר"ם שיף הרגיש בזה אמנם לפענ"ד נראה לפמ"ש הרשב"א דכל שהוא שותק והם שותקין דמקילין הוא לפי שיש לומר שלא הוחל כלל מעשה המטריף ובזה מיושב היטב מה שהקשו על הרי"ף ורמב"ם דבספק על מקילין ואלו גבי הא דאמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו מחמירינין ולפמ"ש א"ש דשם ראינו שנתהוה מעשה חדש ורק דיש לתלות בשמא חוץ לחומה לנו והוה כהוחל מעשה מהטרוף רק שלא נגמר אבל ספק על או הוא שותק והם שותקים לא חיישינן דלא הוחל כלל מעשה המטריף ולפ"ז כל דצפורן נשמטת והרי כל המתחכך אין צפורן יושבת לו בגבו וא"כ כל דצפורן נשמט הוחל מעשה המטריף דע"כ ארי נכנס ונשמט הצפורן ניהו דהוא שותק והם שותקים וי"ל שלמא עביד בהדייהו מ"מ למה נשמט הצפורן ולרש"י השמטת הצפורן ראי' דמארי הי' ושפיר הוה ספק דרוסה והנה התוס' הקשו דכיון דרוב אריות דורסין אפי' שאר שוורים שלא נמצא הצפורן היה לנו לחוש כיון דרוב אריות דורסין ולכאורה לא הבינותי כיון דרוב הדורסין אין צפורן נשמטת א"כ אתרע הרוב והוה כמו פ' דאמרו בכתובות ט"ז וזו הואיל ואין לה קול אתרע לה רובא אמנם זה אינו דשם אתרע לה רובא ע"י שאין לה קול אבל כאן דצפורן שנשמט יש לתלות בכותל וא"כ שוב רוב אריות דורסין הוה רוב מעליא וא"ל דכל המתחכך אין צפורן נשמטת וע"כ דמארי הוא דא"כ בוודאי מהארי הוא ובודאי יש לחוש ושפיר הקשו התוס' דעכ"פ שאר השורים לא אתרע הרוב כלל ובודאי יש להטריף בשביל הרוב ולכך חדשו דכל שצפורן נשמט ודאי ארי חולה הוא ולא מחמת דרוסה בא. ובזה נלפע"ד לישב קושית הרשב"א דא"כ אמאי בתרתי ותלת חיישינן והא הצפורן נשמט א"כ הארי חולה ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דצפורן הנשמט הוא מורה שהארי חולה ואתרע הרוב דיצא מן הרוב אמנם זה בחדא אבל בתרי ותלת לומר שיצא מהרוב כמה פעמים זה לא אמרי' וכעין דאמרו בבכורות מ"ב דאשתני ולא אשתני תנאי הוא וה"ה כאן דניהו דיצא פעם אחת מהרוב אבל כמה פעמים לא אמרינן דיצא מהרוב וראוי לומר דארי ברי הוא ודריס ובמ"ש מיושב מ"ש הרשב"א דכל דלא ראינו שנכנס ונשמט הצפורן מקילינין משום ס"ס וקשה הא כל דלא הוחל המעשה המטריף מקילינן ולפמ"ש א"ש דהרי כל שראינו צפורן הנשמט הרי ראי' דארי היה כאן ואף דיש לתלות בכותל הא כל בכותל לא נשמט הצפורן ולכך הוצרך לטעם ס"ס ובזה מיושב מה שהקשה הפרמ"ג דלשטת התוס' אין הספק רק אם ארי תולה או בריא יהיו וא"כ מה נ"מ בין ראינו שנכנס או לא ולפמ"ש א"ש דנל שראינו שנכנס רק דמסופקין אם היה בריא או חולה שוב הו"ל כהוחל מעשה המטריף כיון דנכנס ארי אבל כל שלא ראינו שנכנס א"כ הוה ספק אם הוחל מעשה המטריף עוד נ"ל לומר עפמ"ש התוס' בכתובות כ"ג דכל דראינו דזרק אתרע לה חזקת פנוי' וכתבו האחרונים דבשעת הזריקה היה יכול לפול קרוב לו או לה ואתרע החזקה ע"ש ולפ"ז כאן בעת שראינו שנכנס טרם שמצאנו שנשמט הצפורן אז בודאי תלינן דארי מרוב הבריאים היא וכבר אתרע החזקה דהא בשעת מעשה לא היה לנו ספק כלל ומה דנמצא צפורן עדין ספק שמא מהכותל ושוב אתרע החזקה אבל כל שלא ראינו שנכנס יש ס"ס בבירור וז"ב. ולפענ"ד ראי' לשטת הרשב"א דבצפורן נשמטת אף בהיא שותק והן שותקין חיישינן מהא דאמר אביי לא אמרן אלא צפורן והרבה חלוקים דמחלק וקשה הא כל זה לרב דס"ל אין חוששין לספק דרוסה אבל לדידן דקי"ל כשמואל ורב גופא חזר בו א"כ למה נ"מ בדינים אלו ומצינו כמה פעמים דכל דאחרים מפרשים דברי התנא או אמורא קי"ל כוותי' ולפמ"ש א"ש דנ"מ גם לדידן בהוא שותק והם שותקים וכמ"ש ודו"ק עכ"פ כל דלא חזינין ארי כלל בודאי מותר דהוה ספק על וכמ"ש ועיין ברא"ש יוסף שהאריך בסוגיא זו ויש לישב הרבה קושית עפמ"ש ואכ"מ כי לא נפניתי כעת להאריך הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אבד"ק לבוב והגליל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף