שואל ומשיב/א/א/קפג

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קפג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז י"ט מרחשוון ב' חיי באה אשה עגונה מראזליא ומכתב בידה מהדיין הרב המופלג החריף מו' אהרן יוסף נ"י והמעשה היה כך האשה בשמה בלימה בת רבי שמואל נכד הרב מו"ה משה ז"ל אבד"ק ראזליא וזה ששה שנים אשר בעלה נטבע במים שאל"ס והמתינה על חלוץ קטן עד שהגדיל וכעת כאשר הגדיל רצתה לחלוץ ואמר מע"ל שיש לפקפק על הגב"ע דהנה העדים שנטבע בעש"ק שהלך במי נעסטיר לעבור ברגליו במקום שהקטין המים ונתעה לעומק ונטבע אבל לא ראו הטביעה ובשבת מצאוהו על קעמפא באמצע המים ושם לא היה מים רק סביבות הקעמפא ורגליו עד מקצת היו תלויין במים ופניו לארץ וגבו למעלה והכירו אותו בטב"ע וגם ראו בו שלשה שטיפלין בהחוטם כמו שהיה לו בחיים חיותו וע"ז תמה מעלתו למה לא חשו המורים לחשש אשתהי ועל זה כתב מעלתו דאפשר הקעמפא דינה כמו מים כיון דנקראת מתונתא והיא לחה ופניו הי' לארץ וראיה שאין מכסין בה כמבואר בכיסוי הדם ועוד היכן מצינו בש"ס דפניו יהיה במים דוקא ועיקר ההכרה צריך להכיר פניו והרי חזינן דאם הגוף במים נותן כח וחיזוק לפנים ואם נאמר דשאני הכא דרובו במים הא אפשר גם כאן הי' רובו במים ועוד מה מהני רוב הגוף להפנים זהו תורף שאלתו. והנה מ"ש מעלתו שאולי הקעמפא דינה כמו מים כיון דנקראת מתונתא והיא לחה זה בודאי אינו והקעמפא בודאי אין דינה כמים וגדולה מזו מצאתי שהגאון מהר"ם ברב"י הובא בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אבן הע"ז סי' מ"ט כתב שמאן יימר שהיה מים שמא היה רק כמו רקק ובלשון אשכנז זימפא והנו"ב קלסי' שיפה כוון הנה שם לקולא הקלו בזה דבזימפא כל שאינו מים גמור ל"ש מיא מרזי מכה ומכל שכן בקעמפא שעדיף מזימפא שבודאי לא אמרינן להקל שיהיה דינו כמו מים וכבר הארכתי בתשובה לק"ק מאהליב וכתוב בחבורי כת"י שהחלותי בשנת תר"ה ע"ש בדף תקנ"א יעו"ש ומה שיש לצדד בזה כיון דלא ראו הטביעה ויש שני עדים שהכירו אותו בט"ע שוב יש לסמוך ע"ז כל שלא חביל כלל ועיין ח"מ ס"ק נ"ה ובב"ש ס"ק פ"ז שנסתפקו בזה בשם הגדולים יעו"ש אך לפע"ד יש מקום להחמיר כאן כיון דכאן נזקקה ליבום ולחליצה אם כן אף דנתפח אינו רק חשש דרבנן ומה"ת יצאת מחזקת איסור מכל מקום כאן דצריכה חליצה אם כן שייך לומר מחזיקין מאיסור לאיסור (ועיין רשב"א ביבמות דף ל"ח) ועדיין לא יצתה מחזקתה הראשונה אמנם כאן יש קצת סימנין השטיפלין שלשה על החוטם ואף שלא צמצמו המקום מ"מ עכ"פ סי' אמצעיים מקרי ויש לצדד להקל ומה שנראה לפע"ד עוד בצדדי ההיתר הוא לפי שעכ"פ באותו הזמן לא נשמע שנחסר אחד מהסביבות שבשם רק זה האיש שידענו שנטבע בעש"ק ואף דיש חשש מרובא דעלמא מ"מ יש לומר כאן נמצא כאן היה דהא ע"ז האיש ידענו שנטבע בבירור והו"ל קרוב ומצוי ובכה"ג צידד הפנים מאירות וזכרון יוסף אף שזה הי' ג"כ רחוק כ"ה פרסאות מכ"ש כאן שזה היה מראזליא וידענו שנטבע ומהסביבות לא שמענו ובכה"ג שוב יש לסמוך שזה קרוב ומצוי ועיין בשו"ת נטע שעשועים סי' ס"ד גם יש לצרף שיטת הר"א מוורדין דאילו הי' חי היה בא לביתו ואף שהב"י כתב דמי שמורה כן עתיד ליתן את הדין עיין לקמן בחיבור זה שצירף יש לצרף עי"ז ודו"ק כנלפענ"ד. והנה בנו"ב שם סי' י"ט הקשה על הרשב"א דס"ל ספק אשתהי ג' ימים אסור ואמאי והא איכא ס"ס ספק שמא הוא בתוך ג' ימים ואת"ל לאחר ג' ימים שמא מ"מ לא נשתנה דאינו רק חששא בעלמא שמא נתפח וכתב דהוה ס"ס נגד חזקה דאתחזיק איסור ובאמת אם חשש תפח אינו רק דרבנן ומה"ת יצאתה מחזקת איסור שוב ל"ש דאתחזיק איסור כמ"ש הר"ש דכבר יצאת מחזקתה הראשונה מה"ת אמנם לפמ"ש בתשובה אחרת ל"ש זאת דע"כ לא כתב הר"ש רק ביצא מטומאה דאורייתא וספק אם נטמא בטומאה קלה אבל כאן כל שיש ספק שמא נתפח וא"כ שוב לא יצאתה מחזקת א"א שהיה עליה וגם כתבתי דהו"ל רק ספק אחד שמא הוא זה או לא זה רק אחר ע"ש. והנה האשה אמרה לי שהגידה סימן שהי' לו שטיפעל אחד ובמכתב כתוב שלשה שטיפלין וא"כ שוב אינו זה מיהו היא הגידה שהי' לו ווארציל על הלב ולא נזכר במכתב.

והנה אח"כ בי"א טבת תרי"ז ד' ויחי באה אלי האשה העלובה הלזו ובידה הגב"ע והנה מה שהעידו ר' שלמה ור' מנלי אין בו שום דבר כי הם העידו לאחר שהיה מונח בקעמפיא וא"כ כבר אשתהה ויש לחוש ומ"ש מעלתו דממנ"פ אי קעמפא נחשב כיבשה מאן לימא לן דמת במים ז"א דודאי נטבע במים כמו שאמר אביו בשם הראנדר שאמר שערל אחד הגיד לו שהוא היה מתקן הגג אצל הנעסטיר וראה לר' אברהם משה הנ"ל וצווח לר' אברהם משה הנ"ל שלא ילך במקום הזה והוא כבר נשחה במים ולא שמע כלל וא"כ עכ"פ היה נטבע במים גם הגוים אמרו לאביו בש"ק לעת ערב שראו בנו שנטבע במים ואמרו בל"א ווש סען פאפללעל וא"כ הרי כבר נטבע במים והושלך אל הקעמפא והנה לא נשאר רק עדות אביו של המת ר' דובעריש וערל אחד והנה עדות הערל ודאי ל"מ דבט"ע גרידא בלא סימנים אין לסמוך על עכו"ם אף במסל"ת ועיין בסעיף נו"ן בהג"ה בב"ש ס"ק נ"ה ומה שהעיד ר' מנלי על השפתים העבים שהי' לו כמו בחייו הנה זה אין סימן כלל ששכיח ומי מדד עובי השפתים כמה הם ועל עדות אביו ג"כ אין לסמוך כי אחרי שאמר שבחור אחד אמר לו שנטבע טרם שבא להכפר ברעוזנא ששם מצא אותו על הקעמפא וא"כ בכה"ג שכבר ידע שנטבע יש לחוש בדדמי ובעי ט"ע עם סימנים אמצעיים וראו אותו מיד וזה לא היה כאן ואולי מה שאמר שראה השטיפלין פין ביידע זייטען נאהז אויף דער חריסטאווקע איז אזו וויא ער האט גיהאט בחייו אולי חשוב סימן מובהק בצמצום מקום אלא שלא ידעתי פירוש של חריסטאווקע מהו ומ"ש שמכיר הפאות של בנו זה וודאי אין ממשות היתר. אמנם מ"ש למעלה היתר מכח קרוב ומצוי שסמך בזה בעל פנים מאירות והז"י ובנט"ש סי' ס"ז הנה זה ההיתר היותר ברור והרי הגוים אמרו שזה נטבע וגם הערל שתקן הגג אמר שזה נטבע מהראוי לומר שזה הנמצא. והנה עדות אבי המת אף שהוא חמיה כבר כתב הש"ג דזכרים הדומים לאלו הנשים נאמנים אמנם מ"ש הם דהוא קצת נוגע שהחולץ סמוך על שלחן אביו ורוצה להנות מהחליצה הנה הנו"ב מכשיר נוגע בעדות אשה וכאן יש עדות אחרים ג"כ וע"כ יש לסמוך בזה וע"כ אם יתברר שלא נטבע אז שום אחד מהסביבות רק זה הנני מצטרף להתיר העלובה הזאת לחלוץ ולהנשא אח"כ לאיש אחר.

ודרך אגב אומר במ"ש הרמב"ם פ"ג מגירושין הי"ט ע"א שאמר ראיתי שמת במלחמה או במפולת או שטבע בים הגדול ומת וכיוצא בדברים אלו שרובם למיתה אם אמר קברתיו נאמן והנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' כ"ח האריך למעניתו למה בעי וקברתיו דממנ"פ אם שהה כדי שתצא נפשו וליכא למיחש בדדמי כגון שראה לאלתר בהעלותו מן המים א"כ למה לו קבורה ע"ש מ"ש בזה ואני אומר דהרמב"ם לשיטתו דמצריך בכל ע"א קברתיו והיינו מטעם דכיון דהוה בעיא דלא אפשיטא אי טעם דע"א משום דייקא ומנסבא או משום מלתא דעל"ג וכיון שכן כל דהם דברים שרובן למיתה שוב שייך לומר שיאמר בדדמי ומשקר דסומך ע"ז גופא שבודאי אינו חי שהדברים הם מרובן של מיתה ולכך מצריך קברתיו ואז לא יאמר בדדמי דאח"כ יהיו על"ג דהא ניכר שקרותו שהוא אומר שקברו ובזה נראה לפע"ד דצדקו דברי התה"ד דמחלק בין ראה הטביעה או לא והנו"ב תמה עליו ולפמ"ש כל דלא ראה הטביעה לא יסמוך ע"ז ויחוש לנפשו שמא חי וזה שקר לו ולכך ל"ח לבדדמי ודו"ק וזה צדקו דברי התה"ד מ"ש שהרי"ף חולק ע"ז והיינו דלהרי"ף לא בעי קברתיו אף בדברים שרובן למיתה דהוא לא חשש שמא יסמוך העד ע"ז ודו"ק כי קצרתי ודרך אגב אזכיר מה שראיתי אור ליום וא"ו עש"ק חיי שנת רכ"א כ"ד מרחשוון בשו"ת הגאון מהר"ס מסטנאב שנדפס מחדש בסי' ח' הביא קושיא שהקשה להגאון מגלוגא ז"ל לפי מה שנראה מהריב"ש סי' ש"ך דע"א מפי נכרי מסל"ת נאמן במים ואמאי הא במים הוה כמלחמה ושייך בדדמי ואתתא לא דייקא ועד מפי נכרי לא הוה מלתא דעבידא לגלויי משום דיכול לאשתמיט נפשיה ולומר שהנכרי הגיד לו שקר וא"כ אמאי יהי' נאמן וכן הקשה על עד מפי עד במלחמה אמאי יהיה נאמן וכתב שארכו הדברים ולא מצאו מענה ואני ברי רברבי חזינא ותיובתא לא קחזינא דע"כ ל"ש לומר דמלחמה ומים אתתא לא דייקא משום דאמרה בדדמי הוא במקום דראתה בעצמה או דעד כשר אמר לה וא"כ סמכה שנטבע או שנהרג במלחמה אבל כאן ממנ"פ אם נחשוב דעכו"ם אמר מסל"ת שוב בעכו"ם ל"ש בדדמי דבעכו"ם ל"ש בדדמי וא"כ אמת הדברים ואם עד מפי עד ישראל כל דמחזיקין דהדבר אמת שוב הדבר אמת ובאופן דאומר וקברתיו וא"ל דחיישינן שמא לא אמר העד הראשון וזה השני משקר לגמרי א"כ גם האשה דייקא טפי דגם היא חוששת שמא העד משקר ויכול להשתמט וז"פ וברור. ודרך אגב אבאר בהא דקי"ל אוכפא לא מושלי אנשי דמסקב לחמרא וק"ל בהא דנחלקו בב"ב דף ע"ח לענין המוכר החמור אם מכר אוכף ומרדעת וע"ש דרצה לומר דכל דלא אמר חמור וכליו לא מכר אוכף ומרדעת ואמאי הא צריך לאוכף ומרדעת דאל"כ מסקב לחמרא ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ל"ב שהוכיח דמרדעת לא מסקב לחמור רק האוכף והיה ניחא כאן במרדעת אבל אכתי קשה מאוכף וגם המרדעת צריך לו לחממו דחמרא אף בתמוז קריר ליה מיהו י"ל כל דלא מסקב יוכל לתת אחר אבל אוכף דמסקב לחמרא עד דלא מושלי ליה א"כ בודאי מהראוי להיות מכור ועחו"מ סי' ר"כ ס"ז ושם מבואר דאוכף נתון על המרדעת וקשה דא"כ מהראוי שהמרדעת יסקב יותר החמור מהאוכף והנו"ב לא כתב כן ועיין שטה מקובצת ב"מ שם דפירש דמסקב היינו שעושה בו חבורה יעו"ש וא"כ עכ"פ מהראוי שמוכר החמור יהי' אוכף ומרדעת מכורין וצ"ע וא"ל דיוכל לעשות אוכף כזה דאכתי קשה דעכ"פ אומדנא גדולה היא דבכה"ג ודאי אומדנא דמוכח דעכ"פ מכר הכלים האלו דהיינו אוכף ומרדעת.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף