שואל ומשיב/א/א/קפב

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קפב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעש"ק פר' בשלח תט"רו הגיעני שו"ת מהרב מוה' יצחק ליזר נ"י אבד"ק אילינוב.

במה שאירע שם שאחד משם שהיה שמו נתן פרץ שדכן שהלך משם ליערסליב בעסק שדכנות כדרכו תמיד ואנשי הקהלה נתנו לו מעות לקנות סחורה עבורם אחד נתן לו מעות לקנות טלית חדש והנה בעת צאתו היה דעתו לבא תיכף ואחר שבת בחזקה לביתו כי כן היה דרכו תמיד בלי להתעכב בדרך רק שתי שבועות לכל היותר והנה נודע מאנשים אשר ראו אותו בחזירתו מ"ק יעריסלב ושבתו אתו ביחד בשינאווע עם הסחורה והטלית הנ"ל ותיכף אחר שבת הלך משינאווע לילך לביתו דרך ליזענסק וכפי הנשמע היה בכפר שארין אחר ליזענסק הסמוך לרידיק ולן שם בלילה וקודם אור הבוקר הלך לו ומאז לא נודעו עקבותיו וכאשר נתעכב איזה שבועות ולא שב לביתו התחילו לדרוש ולחקור עליו וכעבור ו' שבועות מצאו הרוג אחד ביער טארגני שהוא סמוך לרידיק ושם הדרך שבאים מליזענסק לרידיק אשר אותו הדרך היה דרך של רנ"פ הנ"ל ליסע לביתו והביאו לק' רידיק ולא ניכר בפרצוף פנים כי כבר נאכל בפרצופו אך החוטם והזקן היה עדיין עליו אמנם הגוף והמלבוש שעליו היה שלם וסמוך לו נמצא הסחורה וגם הטלית החדש שהי' צריך לקנות לאחד מ"ק והנה נגבה גב"ע והנה ר' קאפיל מלמד העיד שתיכף כאשר יצא הקול שנמצא איש הרוג ברידניק וזה רנ"פ הנ"ל אמר ר' קאפיל הנ"ל בזה"ל איך האב איין סימן בגופו היינו ער האט גיהאט איין ווארציל על כיס המילה פין הינטין בין איך גיגאנגין לרידניק אין האב בודק גיוועזין אין האב גפינן דעם סימן בצמצום מקומו ווויא איך האב גיזאגט פר כמה אנשים וכן העיד ר"פ מלמד שר"ק א"ל הסימן הנ"ל בהליכתם לרידניק אין וויא זייא זענין גיקומין לשם אין האב דער זעהן דעם הרוג האט מיר אויס גיווזין אביסיל משונה פין אננדרין גם הזקן גם האב גיזעהין דעם סימן וואס ר' קאפיל האט גיזאגט אז אווארציל על כיס המילה גם האב איך דער קענט הבעקשי מיט פיטער של רנ"פ מיט אין סימן מובהק ובטב"ע ורבי אברהם רוזינבליט אמר אז הרב מרידניק האט נאך מיר גישיקט אויב איך האב איין סימן על רנ"פ האב איך גיזאגט אז איך האב איין סימן ער האט גיהאט על הרגלים אצל אצבעות איבער ביינער גם בפיו מצד שמאל האט עם גיפלט למעלה צווייא ציין גם על הלב האט ער גיהאט שערות גם האט ער גיהאט איין קנייטש בחוטם אין בין גיגאנגין בודק זיין ההרוג האב איך גפינן אללע סימנים אזוי וויא איך האב גיזאגט גם האב דער קענט על ההרוג דיא בעקשי בטב"ע ובסימן מובהק וואס נ"פ הנ"ל האט גיקופט אצל גיסו והבתולה חיי' גיטיל בתו של רנ"פ הנ"ל האט גיזאגט זיא האט דער קאנט על אביה ההרוג כל הבגדים מכף רגל ועד הראש הארבע כנפות והמכנסיים והזאקין והלאביל והפרטשיילע עם הבעקשי עם פיטר הנ"ל בסימן מובהק ובטב"ע ובפרט הארבע כנפות האט זיא בעצמה גינייט זולת הכתונת שלו והפלאטשטץ וואס אמו האט עם בדרך זה גישענקט האט זיא ניט גיקאנט גם בנו ילד בן י"א שנה האט אויך גיזאגט ער האט אויך דער קענט דיא אללע בגדים גם ער האט דער קענט דעם טיטין בייטיל וואס איז גיוועזין בהמלבוש של ההרוג איז שמה גילענגין ט' צ"ל ק"מ אין דעם בייטיל האט ער דער קענט מיט איין סימן מובהק היינו ער איז גיוועזין ארום גינייט מיט איין בענדיל אין פאססען וגם בטב"ע וגם נמצא רשימה אחת מאיזה שידוך והרשימה היה נכתב באותה שבוע ששב מיעריסלוב לילך לביתו אך עדן לא נגבה העדות מהנותן הרשימה למי נתן והנה על זה כתב מעלתו דיש להתיר כמ"ש הרב הגאון מפשעווארסק ז"ל ברישא כעין מעשה הלז אירע בשנת תר"ח וכתב בלי פלפול להתיר מטעם דכל הכלים הוה כלים דלא מושלי אנשי והי' סימנים מובהקים בבגדים ובכלים וה"ה בנ"ד וגם יש לדון לפמ"ש המהר"ל מפראג דסימן אמצעיים בגוף וסימן מובהק בבגדים מותר ממנ"פ ובכלים דלא מושלי גם הב"ש מודה וא"כ כאן דהשומא על כיס המילה דהוה בצמצום מקום אולי הוה סימן מובהק ועכ"פ סימן אמצעי הוה ומה גם דהוה שאלה דיחיד דל"ח ואף אם נחוש לשאלה דיחיד מ"מ שני סימ' אמצעיים ודאי מהני.

והנה באמת מ"ש מעלתו דכל הכלים הוה כלים דלא מושלי באמת כ"כ מהרי"ט בתשובה בשניות חלק אהע"ז סימן ל"ה אבל אא"ז הח"ץ ז"ל סימן קל"ד כתב דבנשתהה איזה ימים אין מקום לסברא זו וחיישינן לשאלה ע"ש וגם מ"ש מע"ל לסמוך דהסי' ווארציל על כיס המילה הוא סי' מובהק הנה זהו אם היה מצמצם מקומו בתחלת האבר או בסופו או באמצעות אבל אם מצמצם רק את האבר בלבד ל"מ וכאן לא צמצם רק מקום שהשומא היא בכיס המילה פין הינטין אבל לא פרט באיזה מקום אם בתחתיתו בראשו היוצא לצד הארץ או לצד הגוף או באמצעי ועיין בשו"ת הח"ץ שם ובנו"ב בכמה תשובות ומהם במהד"ק סי' נ"א ואף שהעידו בצמצום מקום אבל לא פרטו צמצום בגוף האבר וזה לא מקרי צמצום וגם לסמוך על מהר"ל מפראג הנה מלבד דהב"ש חולק ומ"ש מעלתו דבכלים דלא מושלי אינשי סומך גם הב"ש הנה זהו לשיטתו דכל הכלים לא מושלי אבל כ"כ שאין לסמוך בזה מיהו י"ל דהוא כלים דלא מושלי דהא נמצא הסחורה וגם הטלית סמוך לו וזה נתנו לו לקנות ואין השואל רשאי להשאיל מיהו ז"א די"ל בדלא נמצא עליו רק סמוך לו וכתב הב"ש ס"ק ס"ט דלא מהני בנמצא סמוך לו ועיין נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' נ"א ועיין קצה"ח סי' רס"ג מ"ש דבעינן סמוך לו בד"א וכאן לא נודע אם היה סמוך בתוך ד"א וגם המהר"ל מפראג לא אמר רק בסי' מובהק בבגדיו וכאן אף שאמרו שמצאו סימן מובהק ואולי הם מחשבים סימן מובהק מה שהוא גרוע כמו סומקי חוורי וההמון אינם מבינים מהו סימן מובהק ותדע שהרי גם הילד אמר שמצא סימן מובהק בהטיטין בייטיל ארום גינייט מיט אייז בענדיל עם פאססען וזה לא נקרא בוודאי סימן מובהק וגם זה לר' העיד הקטן קודם שראה אלא אח"כ ועדות הקטן ל"מ ואף דמבואר בב"ש ס"ק ל"ג דקטן ג"כ מועיל כשהגיע לעונת הפעוטות וע"ש ס"ק ל"ד ובגליון הב"ש ציינתי לעיין בשיטה מקובצת ב"ק דף קט"ז גבי נחיל דבעי מסל"ת דוקא מיהו י"ל דשם לענין ממון שאני ועכ"פ זהו כשאמרו הסימן קודם אבל כאן שלא ראה שם שהעידו מקודם ועל טב"ע של הקטן ודאי קשה לסמוך ומיהו העדים ר"ק ור' פייביל שהכירו בט"ע וא"כ יש לצרף סימן אמצעי בגוף עם טב"ע וגם ע"ז קשה לסמוך וגם על שאלה דיחיד קשה לסמוך כמ"ש הנו"ב מהד"ק סי' נ"א ובכמה תשובות ואחרונים מפקפקים גם כן ואף שהארכתי בכמה תשובות ליישב דברי הח"ץ אבל מ"מ קשה לסמוך ע"ז ועל שני סי' אמצעיים ג"כ קשה לסמוך ובפרט שכאן יש סי' אמצעי בגוף וסי' אמצעי בכליו דודאי לא סמכינן ע"ז כמ"ש בנו"ב בכמה תשובות. ומה שנ"ל היתר חדש בענין זה נלפע"ד עפמ"ש בתשובה אחת על דברת הכו"פ בסימן ס"ט ס"ק י"ג בבשר ששהה בלי מליחה דאם הספק הוא בבהמה אימתי נשחטה עד"מ שא"י לנו אם נשחטה הבהמה קודם ג' ימים או בתוך ג' ימים יש להעמיד הבהמה על חזקת חי מקדם כמו בראהו חי מבערב כדאמרו בכמה מקומות העמד חי על חזקתו וה"ה בזה ואני תמהתי על זה דל"ש בזה חזקת חי דדוקא באדם או בע"ח שאנו מסופקים אם מת כדרכו י"ל דהעמד על חזקת חיותו ומסתמא לא איתרע חזקת חי שלו שהיה לו מקודם אבל כאן שהבהמה באמת היה לה חזקת בריאות רק שאנו מסופקים אם נשחטה מקודם א"כ אטו ע"י השחיטה אתרע חזקת חי שלה ואנן מודים דאם לא היה שוחטה היתה יכולה לחיות כמה וכמה אלא מא"ל העמד שלא שחט עד השתא וז"א דהא הרי שחט ביום א' וב' וכל הימים ורק על אותה בהמה שייך לדון וזה לא שייך להעמיד על חזקתה וזה ברור כשמש.

ובזה אני אומר דבר חדש דבזה מיושב קושית הט"ז בסימן שצ"ז ביו"ד שהקשה מהריב"ל דכתב בספק אם מת לו מת מקודם שלשים או אחר כך דמעמידין על חזקת חי והוא הקשה ממפקח את הגל דכתבו התוס' דל"ש להעמידו בחזקת חי דכל הטומאות כשעת מציאתן ויש לנו לומר דמתחלה היה מת הרי דלא מעמידין בחזקת חי וגם בהא דמבואר באהע"ז סימן י"ז בספק אם נהרג תוך ג' ימים דמחמרינן ואמרינן דלמא היה קודם ג' ימים ואמאי לא מוקמינן בחזקת חי ועיין ב"ש ס"ק פ"ד ובשו"ת הח"ץ סי' ג' ובנו"ב סי' ל"א ולפמ"ש אתי שפיר דשם דנהרג שנפל עליו הגל או שנהרג בשאר הריגות ל"ש להעמיד בחזקת חי דלא נשתנה חזקת חי רק שקרה לו מקרה שנהרג וזה אינו סותר לחזקת חי ובזה נראה לפע"ד דבאחד מעיד שנהרג וא' מעיד שמת יש לנו להאמין אותו עד שאומר שנהרג דזה סותר החזקה וזה אינו סותר ואף דחז"ל האמינו עד א' בעגונה היינו משום דייקא וכדומה אבל עכ"פ סותר החזקה וז"ש נהרג אינו סותר החזקה מיהו אין נ"מ דבין לדעת הרא"ש ובין לדעת הש"ג או דמקרי מוכחשים או דעכ"פ לדברי שניהם מת וא"כ ממנ"פ מותרת ואין נ"מ עכ"פ זה ברור דבנהרג ל"ש חזקת חי ולפ"ז אני אומר דכל מה דחיישינן לשאלה אף דעכ"פ יש סימן אמצעיים היינו כדי שלא לסתור חזקת חי של זה שאנו הכרנו שהיה חי ולפ"ז כאן שהיה הרוג ול"ש חזקת חי דאין אנו סותרין לחזקת חיותו שוב י"ל דסמכינן על סימן הנ"ל ועוד יש לנו סמך שו"ת מבי"ט ושב יעקב דכיון שנמצאו באותו מקום שידענו שהלכו מהראוי לומר היינו הך שנמצא היינו הך שנאבד ואף דדבריהם תמוהים דהא כאן יש כמה אנשים שעברו באותו הדרך וכמו שכ' בשו"ת נו"ב בכמה תשובות ומהם בסימן מ"ג מהד"ק וכמה אחרונים תמהו בזה מ"מ כאן דעכ"פ יש סימן אמצעי מהראוי לומר כיון דנודע שזה רנ"פ הלך באותו דרך מהראוי לומר שזה נהרג ומה"ת לחוש שזה שנהרג הי' איש אחר ואף ששיירות מצויות אבל אינו מצוי שיהי' לו סי' אמצעיים כמו לרנ"פ הנ"ל וז"ב לפע"ד דכיון דאותו האיש ודאי היה לו אותו הסימנין והוא רנ"פ הנ"ל והוחזק באותו דרך מה"ת לומר שאיש אחר מרובא דעלמא שיש לו סימנים הנ"ל עבר באותה דרך כיון דעכ"פ לא הוחזק איש אחר אשר אלה לו דהיינו סימן אמצעיים האלה בגוף ובבגדים אם כן ניהו דיש לחוש שעברו רובא דעלמא אבל לא הוחזק באותו דרך איש אשר אלה הסימנים בגופו ובבגדיו א"כ יותר ראוי לומר שזה שעבר פה וידענו שרנ"פ הנ"ל היה עובר באותו דרך וצריך לעבור באותו דרך לשוב למקומו שזהו שמת כנלפע"ד. וגם בההיתר הראשון שכתבתי דל"ש חזקת חי צריך אני לברר דל"ש כאן חזקת חי כיון שנהרג ואף שבכל גב"ע לא מצאתי רק שנמצא הרוג אחד אבל לא ראיתי איזה סימן שנהרג והרי אדרבא כיון שנמצא אצלו סחורות והטלית בודאי לא הרגו אדם דאם לא כן למה לא לקח אותן הסחורות והטלית וגם לא נמצא שום פצע וחבורה מ"מ לא מת בדרך הטבע עכ"פ ויכול להיות שחיה רעה אכלתהו וכדומה ועכ"פ לא בדרך הטבע כמות כל אדם ובזה שוב ל"ש חזקת חי דבאמת מה"ת לחוש לרובא דעלמא והלא גם רובא דעלמא היה להם חזקת חי וכמו שצווח בנו"ב מהד"ק סי' ל"א אך דברי הב"ש ס"ק פ"ד נכונים דזה שהכרנו שהי' לו חזקת חי זה עדיף וע"ז אנו דנין ורובא דעלמא אף שהיה להם חזקת חיים ואטו לא יש מת בעולם מרובא דעלמא וע"כ חזקת חי עדיפא כמ"ש כל האחרונים בביאור דברי הב"ש ס"ק פ"ד הייסט דער שוועהר פלעגט האנדלין מיט מאזיש אין ער פלעגט אויך מיט חיות שלה וא"כ מה"ת לתלות שהיא חיה עדיין ואחרת נשחט והא החזקת חי שוה לכל הבהמות ושאני הך דמשך בעל החמור שאותה הפרה שאנו דנין עליה היה לה חזקת חיים ניכר וע"ז אנו דנין משא"כ בהך דכו"פ וג"ז ברור ועכ"פ ל"ש חזקת חי בזה שאין אנו מרעין חזקת חי של זה שבאמת היה יכול לחיות ורק שבעל הסיבות סבב לו מיתה מקריית למות וז"ב וכמה מעליא הא שמעתא לתק"ע.

והנה עוד העיד איש ושמו כ' אברהם שהיה לו על אצבעות רגליו איבר ביינר ושאלתי לאנשים ואמרו לי שאין זה סימנים שמצוי בין אנשים ואולי אף סימן אמצעי לא נחשב והקנייטש בחוטם לא הוה ג"כ סימן גם מ"ש שנמצא רשימה אצלו הנה אף אם נודע שהכותב הרשימה נתן לרנ"פ הרשימה לא היה שום סימן שיש לומר שע"י שהשאיל לו הבגדים היה גם הרשימה בתוך הבגדים ושכחו שם וגם י"ל דשלחו ע"י אותו האיש שיתן למי שכתב והוא הלך בדרך למרחוק ובמ"ש שנתן הסחורה והבגדים לאיש אחד ואין זה בכלל אין השואל רשאי להשאיל דאטו האנשי הקהלה הן בידו שלא יביא רק הוא אותן החפצים רק שנתנו לו מעות לקנות וכל שנתן לאיש נאמן להביאם אליהם א"כ לא עבר כלל וזה הלך לדרכו וע"כ מסרו לאחר וע"כ לפע"ד אין לסמוך רק ע"ש ההיתרים שכתבתי בצירוף הסימן האמצעיים עכ"פ שיש בגופו ובכליו וגם טב"ע שהיה בבגדיו.

והנה נתיישבתי דלכאורה לפמ"ש בראוהו שנפל לים ונטבע בים הגדול וחיישינן שמא יצא ממקום אחר א"כ שוב בזה בודאי מהראוי להועיל סימן אמצעיים של"ש בזה חזקת חי דהא ראינו אחד שמת וחזקת חי לא מרעינן בזה דהא עכ"פ אחד בודאי נטבע והמים יכול להטביע וא"כ למה לא נימא שזה נטבע וכ"ת אה"נ הרי בסעיף ל"ה בהג"ה מבואר דבעינן סימן מובהק בבגדיו וגם בזה פקפקו הח"מ והב"ש במי שנטבע בבגדים ולאחר כמה ימים נמצא אחד מת אי חיישינן לשאלה אף בסי' מובהק בכליו ומכ"ש בסי' אמצעי אמנם נראה לחלק דשם אין המים מטבעין בודאי דיכול להיות שגלים השפילוהו או שיודע לשחות במים וא"כ לא אבד זה חזקת חיים שלו שמה"ט חיישינן שמא יצא ממקום אחר אבל בהרוג ומפקח את הגל ע"פ רוב כל שנפל גל עליו הוא מת רק שאנן מסופקים מתי מת פשיטא דיש לומר דאבד חזקת חי תיכף בנפלו לתוך הגל כנלפע"ד. ולכאורה נ"ל דבר חדש דלכך חיישינן שם לשאלה דניהו דחזקת חי ל"ש בזה מ"מ יותר יש לתלות דמרובא דעלמא הוא אותו הנטבע ולא אותו הפרטי שהכרנו אותו והרי בכל התורה אלזינן בתר רוב ובזה יש ליישב גם כוונת הב"ש ס"ק פ"ד לכך חיישינן לאיש אחר שזה יש לו חזקת חי ויותר טוב לתלות באחר שהוא מרובא דעלמא ולפ"ז גם בנ"ד בנמצא הרוג יותר יש לתלות דמרובא דעלמא הוא זה אמנם נראה דלפ"ז עכ"פ כשיש סי' אמצעי בגוף ניהו דיש עוד ב"א שיש להם אותן הסימנים אבל עכ"פ איתרע רובא דעלמא וכיון שב"כ וב"כ אתרע לה רובא דעלמא שרובא דעלמא אין להם אותן סימן אמצעי דאל"כ אינו נקרא סימן אמצעי דעכ"פ הרוב בודאי אין להם אותו סי' דגם סי' גרוע אינו מצוי כ"כ ומכ"ש סי' אמצעי ולזה י"ל דדוקא סי' בכליו אינו מועיל די"ל דבאמת זה האיש הוא מרובא דעלמא רק שהכלים שאל מאיש אחר ולכך בעי המהר"ם פדוואה סי' ח' סימן מובהק בכליו וגם בזה פקפקו דבזה ל"ש לומר דעכ"פ אתרע לה רובא דעלמא דז"א די"ל דהגוף הוא מרובא דעלמא רק שהכלים שאל מאיש אחר אבל בסימן אמצעי בגוף ודאי מועיל כנלפע"ד.

וכאשר עיינתי בשו"ת מהר"ם פדוואה שם מצאתי בתוך דבריו מ"ש לעיל מסברא דנפשאי דכל דלא פרט הסימן מובהק בכליו יש לחוש שמא אינו סימן מובהק הנה הוא הביא כעין זה בשם המרדכי דכל שלא נודע במה הכירו הוה חסרון בגופו של עדות ולא הקלו בעגונה ועכ"פ מבואר כעין סברתי וסברתי לפע"ד היא אלים יותר דדרך ב"א לומר תיכף שזה סימן מובהק אף שלפי האמת אינו סי' מובהק. והנה תלמידי הרבני המופלג מו"ה ניסן זיס נ"י הקשה מהא דאמרו כתובות דף י"ב גבי משארסתני נאנסתי דאמרינן דהמנינן משום חזקה דגופא והרי התם ע"י המעשה אתרע חזקת בתולים ואם כן אין לה חזקת הגוף והשבתי דשם משום חזקת כשרות הוא דאיכא למימר דבהכשר עמדה ע"ע וכן מצאתי בשטה מקובצת שם בשם הרא"ה דהיא משום חזקת הכשר וגם יש לה חזקה דאתא מכח רובא דרוב נשים יש להם בתולים ולא אירע להם מקרה אונס בלתי טהור אבל העיקר נראה דחזקת הגוף אין לו ענין לחזקת חי דחזקת הגוף היא שלא נתהווה מעשה חדשה עד עכשיו וזה תורף חזקת הגוף וא"כ אינו ענין לחזקת חי וז"ב ופשוט ועיין בכו"פ סי' ס"א גבי גר שנתגייר והי' לו פרה וספק אם נשחטה קודם שנתגייר וגם שם הקשה דנוקי הבהמה בחזקת חי עד עכשיו וגם בישועת יעקב נשתמש בזה ואני תמה על עצמי איך שייך חזקת חי הא לא אתרע החזקה כלל רק ע"י מעשה השחיטה ובזה ל"ש חזקת חי וכמ"ש למעלה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף