שואל ומשיב/א/א/קעט

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קעט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז א' וירא הגיעני תשובה מש"ב הרב הגאון הגדול הצדיק החסיד אבד"ק צאנז מוה' חיים האלברשטאם נ"י במעשה שצורבא מרבנן אחד נתקשר עם בתולה אחת בעוד שהיו שניהם קטנים והגיד אבי הכלה לאבי החתן שלפעמים הילדה נחלשת אך שאין שום חשש בזה כי היא רק עייפות מחמת תשות כח ואח"כ כשהגדילה הבת לא סר ממנה חלאת הזאת שלפעמים נתעלפה והי' חשש אם אולי חולי הנכפה היא ר"ל והאב אמר שאין זה רק תשות כח וראי' שהיא בשכלה ממש ואינה נופלת לארץ ח"ו רק שנחלשה עד שמחזיקים אותה ותשוב לאיתנה תיכף ואין זה ח"ו חולי הנכפה והאמינו אבי החתן והחתן לאבי הכלה ונשאת לו וברבות הימים נתגבר החולי עד שנראה להבעל שהיא חולי נכפה ועזב אותה ונסע לביתו וירבו הימים ותגדל החולי מאד עד שכמה פעמים נפלה בשוק כדרך של החולי הנ"ל ונשתטית בעת שהיא נכפית ורוצה לברר בעדים והיא אינה רוצה לקבל גט ושאל אם מותר לגרש בע"כ או שישא אשה אחרת עלי' וע"פ היתר מאה רבנים והנה הביא דברי הרא"ש הנ"ל והח"מ והב"ש וההפלא' הנ"ל וכתב שמהר"ם מלובלין סימן א' הרגיש בקושייתו דלמה הרא"ש לא בריר ליה שיכול לגרשה בע"כ ותירץ דהרא"ש לא רצה רק לכפותה במניעת מזונות ולא הוצרך לכפותה לקבל גט בע"כ באמת שהדברים דחוקים ומ"ש ליישב קושית ההפלאה דאיך אפשר לכופה לקבל גט והרא"ש כתב רק דל"פ בתקנתא ויכול למנוע ממנה שכ"ו ע"ז כתב דע"י הב"ד ודאי יכול לכופה דע"י הב"ד נעשה רצון וכמ"ש הרמב"ם בטעם כופין אותו כבר זכיתי בה לעיל ומ"ש כיון דגם לסברא אחרונ' של הרא"ש דאין יכול הבעל לכוף אותה מ"מ הב"ד יכול לכוף כמו דכופין באיש במום גדול וא"כ אם לא שמעה לקול הב"ד הו"ל עוברת על דת ומונעת אותו מפ"ו ושוב כופין לגרשה במחכ"ת אין בו ממש אף שהביא כעין זה מהנתיבות המשפט הספרדי לא שמיע לי והנה מעכ"ת הביא שו"ת תומת ישרים סימן קל"ט ושו"ת הרשב"א ח"ג וכל האחרוני' שהתירו לגרש בע"כ והנה ספריהם אין לפני אמנם מ"ש בשם המהר"ם פדווא סימן י"ד דכל שיש גדולים האוסרי' לא תקן ר"ג כי במקום מצוה לא גזור וא"כ ג"כ כיון שלפי דעת המתירים יש סכנה בדבר שוב הוה במקום מצוה ולא גזר רגמ"ה ולא הבינותי דשם יש איסור לדעת האוסרי' אבל כאן לדעת האוסרים לגרש בע"כ ליכא כאן שום איסור ומה"ת להקרא מצוה וא"ל דיש סכנה דז"א דגם הרא"ש אומר שאין לו להיות עמה רק שלא יגרשה בע"כ וימנע ממנה שכ"ו וא"כ ליכא שוב סכנה ודברי הב"ש סימן קנ"ד ס"ק ט' ג"כ תמוהים בזה כמ"ש למעלה וא"ל דאיכא מצות פו"ר דע"ז אנו דנים דהרא"ש בסברא האחרונה חמיר לי' תקנת רגמ"ה שלא לכוף אותה ומניעת מצות פו"ר היא בשביל החרגמ"ה והוא מעוכב מחמת חרגמ"ה ול"ש מצוה כעין שכתבו התוס' בריש שבת דכל שהוא מעוכב מחמת תקנת חכמים ליכא עונש יעו"ש וה"ה כאן והנה דברי המהר"ם פדווא סימן י"ד במ"ש כיון דבארוסין לא עשה עדיין דבר דקי"ל כרבא דקידש אינו לוקה רק בבעל ולכך יוכל לומר לא אעשה מעשה ותמה מעכת"ה דאף אם הי' קי"ל כאביי מכל מקום כיון דבעל בודאי לוקה יוכל לומר לא אוסיף עוד ויפה תמה בזה אטו מאן דאכל שום וריחו נודף וכו' ומה' שכתב מעכ"ת בזה דכל דכבר עשה איסור שוב בדיעבד ודאי סמך אהמתירים והוא תמוה דהא הכהן צווח שלא ידע מזה ולא סמך על המתירים וכעת בהתוודע לו אינו רוצ' אמנם נרא' דבאמת צ"ב מ"ש המהר"ם פדווא דיכול המארס לומר לבי נוקפי כיון שיש גדולים המחמירי' וקש' מה בכך כיון דלפנינו יש מתירין הרב' ואנן מספקינן ול"ש לבו נוקפו. דהא כל שהב"ד א"י לאסור כיון דיש מתירין הרב' ואנן מספקא לן ובדיעבד א"א להוציא ובפרט שיש חרגמ"ה א"כ היאך יוכל לטעון לבי נוקפי דכל שאנוס בתק"ח והב"ד א"י להכריע מה כחו כי יאמר לבי נוקפי אמנם באמת אנן קי"ל דספק דרבנן אין עושין בידים וא"כ אם לא הי' מאנס פשיטא דלא היינו אומרים שיכניס עצמו בספק ה"ה כשאירס כל שעדיין לא עבר וכשאנו מורים לו לישא הו' כעוש' ספק בידים וזה אסור וממילא יוכל לומר לבי נוקפי ולפ"ז זהו שכתב המהר"ם פדווא דלאביי דעבר על קדושין א"כ כבר הביא עצמו בספק א"כ שוב אין הב"ד יכולין לגזור עליו שלא ישא דהא כבר הביא עצמו בהספק הלז ואין עוש' ספק חדש דמ"ל קידושין ומ"ל נשואין ולכך דוקא לרבא דאינו עובר על הקדושין שפיר כתב דיכול לומר לבי נוקפי ובזה מיושב מה דק"ל טובא דהא גם לרבא עכ"פ יש איסור בקדושין לבד כמ"ש במוצל אש סי' ל"ה ועיין שעה"מ פ"ז ממעיל' שהאריך בזה וא"כ עשה איסור ולפמ"ש א"ש דעכ"פ לענין מלקות נתחדש בזה בביא' וא"כ הו"ל כעוש' ספק בידים לענין המלקות ודו"ק היטב והנה מה שהאריך מעכ"ת דל"מ מחילה בזה אמת נכון הדבר דבצערא דגופא ל"מ מחיל' ועיין מלמ"ל פ"ו מאישות ה"י שהאריך בזה ואני כתבתי בגליון דמבואר בטור חו"מ סי' קנ"ה ובטוש"ע שם ס"א דלענין היזק קוטרא ובה"כ ל"מ מחיל' דהו' צערא דגופא ועיין כתובות דף ע"ו דחכ"א מקבלת היא ע"כ ומשמע להיפך ועיין בירושלמי פ' לא יחפור ובשטמ"ק כתובות שם אמנם כאן שהוא סכנה פשיטא דאף אם ירצ' לספק אנן לא שבקינן לי' אך כבר כתבתי דזה ל"ש כאן דפשיטא דא"צ לשמש עמה ויכול למנוע ממנה כל חיובי אישות אבל לכוף אות' לקבל גט אינו יכול והנה מ"ש דברשב"א ח"ג מבואר דכופין הנה לא ידעתי מקומו רק בסי' מ"ו אבל אין ראי' דהמעיין ירא' דנקל בעיניו תקנת רגמ"ה ועיין בב"י וד"מ סי' א' שהרשב"א כתב דשמע דלא תיקן רק עד כלות אלף החמישי וא"כ לכך לא חש כ"כ בזה ומ"ש בשם התומת ישרים ומהראנ"ח ובני יעקב אין ספרם בידי ובאמת מ"ש דסכנ' היא ע"ז שפיר יכול למנוע ממנ' שכ"ו אבל לכוף מנלן וגם כיון דבאיש לא הוה מום ע"כ דאין סכנ' כ"כ כמ"ש הב"ש סי' קנ"ד ס"ק ט' וא"כ מ"ש איש מאש' וע"כ לפע"ד אין מקום להקל רק שישא אשה על אשתו וכמ"ש לעיל בטעמו דל"ש טעמו של רגמ"ה דא"א למיקם בסיפוקייהו דהא א"צ לתת להאש' ההיא מזונות ושום חיוב ומצאתי בשו"ת מהר"ם פדווא בסי' י"ד שכתב כעין זה ונהניתי וע"כ לדינא נלפע"ד באמת לפמ"ש בכוונת הרא"ש דבכה"ג ל"ש חרגמ"ה שלא לישא שתי נשים וכ"כ מהרי"פ א"כ אפי' מאה רבנים לא הי' צריך אך מהיות טוב יש לאסוף היתר מאה רבנים לישא אשה אחרת וכאשר יהיו לו חתימות מאה רבנים טוב להתרות להאש' שאם תרצ' לקבל גט מרצונ' מה טוב ואם לא יקח אשה על אשתו וכמ"ש בכוונת הרא"ש ומ"ש שיכופ' לקבל גט הוא ג"כ כן שאחרי שימנע ממנ' שכ"ו א"כ יוכל לישא אשה על אשתו ממילא שתקבל ממנו גט ג"כ וכ"ז כאשר נתברר בעדים שהיא נכפית גמור' כמ"ש בלשון השאל' שיוכל לברר זאת.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף