שואל ומשיב/א/א/קסט

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קסט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בש"ק פ' עקב תרי"ג היה אצלי הרב המאוה"ג מוה' שמחה יואל בעהמ"ח ספר מי השילוח והראה לי תמיה בדברי הרמב"ם פ"ז הי"ב שכתב שם דשתי עיסות אחת טמאה ואחת טהורה נוטל כדי חלה וכו' והראב"ד השיגו דלחכמים אסור לעשות כן וכתב הכ"מ דהרמב"ם פסק כר"א דבירושלמי נראה כן ע"ש ועל זה תמה הרב הנ"ל דבפ"ה הי"ג כתב הרמב"ם דאינה ניטלת מן הטהור על הטמא וכתב הכ"מ דקי"ל כחכמים בספ"ב דחלה הרי דפסקיו סותרים וכן תמה על העין משפט שרשם באותה משנה דברי רבינו דפסק כר"א ופסק כחכמים ולכאורה חשבתי שזה תימה רב' אבל באמת ל"ק כלל דבאמת מהטהורה על הטמאה א"א לתרום דהרי בעי מן המוקף וטהורה עם טמאה אסור ואף דהעיסה הוה שני' הא חלה דהוא כתרומה הרי שני עושה שלישי בתרומה וחלה דינה כתרומה ולכך אסור ורבינו כאן דפסק כר"א היינו משום דמחבר העיסות ע"י בצק והחלה מונח בצד הטהורה כמ"ש רבינו וא"כ עיסה הטבולה לחלה לאו כחלה דמי וא"כ שוב אין שני עושה שלישי בחולין ובאמת התוס' בנדה דף ז' ד"ה ומקפת שהקשו גם בזה כיון דקורא לה שם חלה שוב הוה תרומה ע"ש מ"ש בזה ובר"ש פ"ד דטבול יום משנה ב' מ"ש בזה הרבה תירוצים וזה דוקא כשהחלה אינו נוגע בטומאה רק ע"י הבצק המחבר לא הוה רק שלישי אבל כשתורם מן הטהור על טמא וצריך להיות מן המוקף והרי מה שנעשה חלה הוה דינו כתרומה ומקבל טומאה ולכך אין לתרום מן הטהור על הטמא וכחכמים היינו משום דר"א ס"ל דתורמין מן הטהור על הטמא וכמבואר פ"ג דתרומות ועיין בר"ש שם ובפ"א מחלה וע"כ כתב כחכמים אבל בזה שהבצק מחבר העיסות לא קי"ל כחכמים וז"פ וברור ודו"ק וצ"ל דמה דאמר ר"א דנותן פחות מכביצה באמצע אף דהוא ס"ל דתורמין מטהור על הטמא אף בתרומה בעצמה וצ"ל דאדרבה זה גרע טפי דבאמת יכול לתרום מן הטהור על הטמא ויכול לתרום מן המוקף דהיינו בסמוך ומ"מ לא תיגע זה בזה רק דחכמים גזרו שמא תגע ור"א לא חשש אבל ר"א הוסיף דאף במחבר בהדיא חולין לתרומה ומטמא לה מ"מ מותר משום דמותר לגרום טומאה לחולין הטבולין לחלה ודו"ק. והנה רש"י בסוטה פירש דפחות מכביצה ג"כ טמא רק שאינו מטמא ובאמת אחר חזרה רש"י סובר דאינו טמא כלל הנה באמת מכל הסוגיא מבואר שם דעכ"פ פחות מכביצה מקבל טומאה שהרי ר"א במשנה אמר פחות מכביצה ואפ"ה לא נחלקו רק אי שני עושה שלישי או שמותר לגרום טומאה אלמא דטמא עכ"פ אף פחות מכביצה ולפמ"ש בלא"ה הדבר מוכרח דאם נימא דפחות מכביצה לא מקבל טומאה כלל שוב יקשה דר"א אדר"א דא"ל כמ"ש דזה רבותא טפי דז"א דהא לא קבל טומאה כלל וע"כ דגם פחות מכביצה מקבל טומאה עכ"פ ודו"ק.

והנה נסתפקתי דבר חדש שלא קדמני אדם בהא דקי"ל אין שני עושה שלישי בחולין מהו הדין אם פחות מכביצה נגע בראשון ולמ"ד אין אוכל פחות מכביצה מקבל טומאה ואח"כ נגע פחות מכביצה או כביצה בזה הפחות מכביצה דקי"ל דמצטרפין כמ"ש המלמ"ל פ"ד מט"א אם מקרי שני או שלישי אי נימא כיון דהפחות מכביצה השני לא נגע בראשון רק בפחות מכביצה הראשון הוה שלישי או דלמא דזה הוה שני מטעם כיון שנגע הפחות מכביצה בראשונה לא נטמאה כלל רק שבצירוף הפחות מכביצה הלז נטמא א"כ הוה כאלו נגעו השני פחות מכביצה ביחד בראשון ונעשים שני ואם כנים אנחנו בזה היה נראה לפע"ד דזהו שאמרו שנחלקו במותר לגרום טומאה דהיינו בפחות מכביצה אינו מקבל טומאה ואח"כ כשתגע להחלה שהוא ג"כ פחות מכביצה או אף כביצה אם נימא דמ"מ אינו רק שלישי אם כן אף שנטמא בצירוף מ"מ אין שני עושה שלישי ובזה מיושב מה דנקט מותר לגרום טומאה דלכאורה הוה ליה מטמא בידים ולפמ"ש י"ל דבאמת ס"ל דאין מקבל טומאה בפחות מכביצה רק שאח"כ נטמא ע"י צירוף א"כ אינו רק גרם טומאה ובביצה ודאי דאינו רק שלישי רק דס"ל דמותר אף לטמא בידים ולא לגרום בלחוד ודו"ק היטב. והנה מהתוספתא שהביא המלמ"ל פ"ד מט"א דהרי"ז אומר מטמאיך לא טמאני משם מבואר דנתפח משערין לכמות שהן ואולי אינו רק מדרבנן שוב ראיתי שזה טעות דהמלמ"ל מיירי שכל פחות מכביצה נגע בביצה ואף שכל אחת לבדו לא נטמא אבל בצירוף ביחד נטמאו וא"כ אין ספק שכיון שכל אחת בפ"ע נגע בראשון נעשו כל אחת שני דכיון דבצירוף הוה כאלו נגעו ביחד וע"כ א"א לפרש בהש"ס דנעשה שלישי ודו"ק.

והנה ראיתי במכתב ש"צ סי' קצ"ז שהקשו בשם הגאון מוה' עקיבא איגר ז"ל ונדפס פר זרע אמונה בהך דרפ"ה דדמאי בהלוקח מן הנחתום דלפי מה דהירושלמי מוקי בנחתום חבר יקשה למה ליה להלוקח להפריש חלה הא נתחייב ביד הנחתום בעת הגלגול דקודם שנתגלגל העיסה אין מקום להפריש חלה נמצא שלא נתחייב מקודם רק ביד הנחתום וכשהוא חבר למה לא הפריש חלה והיא קושיא עצומה ובעהמ"ח ש"ץ שם הוסיף להקשות בהא דתנן דלא חייבו חכמים לנחתום רק להפריש תרומה וחלה והקשה חלה לאיזה צורך תני לה הא חלה נתחייב בעת הגלגול ולפע"ד נראה דבאמת הנחתום אם היה בדעתו לחלק לעיסות קטנות שוב י"ל דפטור מחלה כמ"ש רבינו יחיאל הנ"ל ולכך קמ"ל דמ"מ חייבו בחלה משום דאם לא יזדבן היה דעתו לאכלו לבדו ולפ"ז הלוקח מנחתום י"ל דמיירי שהיה בדעתו להפריש אח"כ כשיאכלם בעצמם אם לא יזדבן דבשעת גלגול עדיין לא היה מקום לחייבו דשמא יזדבן לעיסות קטנות ולא נתחייב בחלה וא"כ טוב יותר שיפריש בעת שיאכל הוא בעצמו ולכך הלוקח ממנו חייב בחלה ודו"ק היטב כנלפענ"ד לפום רהיטא.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף