שואל ומשיב/א/א/קסה

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קסה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז כ"ד למב"י א' אמור הגיעני מכתב מהרב החריף מו"ה הירש ליב וויין שטיין ני' דיין דק"ק סלאטווינא תשובה בענין בכור ובשולי המכתב כתב בזה"ל ואגב אשאלה מיני' דמר שדברי הב"ח והש"ך בחו"מ סימן קכ"ה ס"ק כ"ג תמה תמוהים לפע"ד דאמאי לא מהני תפיסה כשתופס אצל הב"ח של הב"ח שלו דהא הוא בע"ח שלו משועבד מדר"נ וע"ש בנה"מ שעמד בזה וע"ש מ"ש בזה ודבריו נפלאו מאוד ואשתמיטתי' מיניה דברי המחבר בש"ע סימן קי"א סכ"ג דמפורש להדיא דמהני תפיסה בכה"ג ודברי הב"ח והש"ך אפשר ליישבם בדוחק גדול שלא כדברי הנה"מ נא ישיבני דעתו בזה ואין לדון בזה להלכה ולמעשה עכ"ל בשינוי קצת ובאמת שהוא תימא גדולה על הנה"מ שמפורש ממש שלא כדבריו וממילא דברי הש"ך תמוהים אמנם נראה דבאמת מצד הסברא דברי שארי הגאון בנה"מ סברא גדולה הוא דשאני תופס מבע"ח דהבע"ח חייב לכל אחד ק' זהובים עד"מ יכול לתפוס בשביל חוב וכל הק' זהובים אבל בע"ח של בע"ח שהשיעבוד שלו הוא מדר"נ והרי הוא מששועבד לכל הבע"ח בשוה וא"כ הוה כמו שאינו משועבד לכל אחד רק השליש מהק' לכך א"י לתפוס כל הק' זהובי' כיון שהוא אינו חייב לו רק שלישי מהק' זהובי' ע"ש ובאמת שדפח"ח דשעבוד' דר"נ הוא שיתן לכל א' מהבע"ח של מלוה שלו לפי ערך שהרי הוא באמת לא לוה מהם כלל וז"ב ולפ"ז זהו כשיש רק לוה אחד שחייב להמלוה והמלוה מחויב לשלם לבע"ח דזה הלהו משועבד מדר"נ אבל בסי' קי"א דמיירי בשני לווים שלוו מהמלוה שמחויב לאחרים ועד"מ ראובן חייב ללוי ויהודה לכל אחד מנה וזה ראובן הלוה לגד ואשר לכל אחד חמשים זהובים וא"כ כל אחד מהלווים שלו דהיינו גד ואשר משועבדים ללוי ויהודה והיה הדין שגד יתן חמשים לאחד ואשר יתן חמשים אבל כל אחד משניהם משועבד ללוי ויהודה דהרי מגיע לכל אחד מאה רק שאין לו לשלם וגד ואשר לא לוו רק חמשים כל אחד ואם כן כשתופס כל המאה ל"ש לומר שגד ואשר לא נשתעבדו לו רק חמשים דז"א דהרי כל אחד נתחייב בכל החוב וכל שלא מבורר שפיר תפס כל המנה מהם שהרי שניהם באמת חייבים לו ואם כן מכל אחד שתפס הרי הוא משועבד לו מדר"נ וז"ב כשמש.

והנה בזה אמרתי ליישב קושית הרשב"א בחידושיו סוף קידושין והובא בקצה"ח סי' פ"ו ס"ק א' דלמה לי קרא לאשר אשם לו ת"ל דכל מה שיש לאיש משועבד למלוה וא"כ גם כשיש לו חוב אצל חברו ודאי יוכל לטרוף בחובו ולפמ"ש א"ש דנ"מ לענין זה דאם תופס מלוה אחד ויש בע"ח אחרים אם היה מצד שיכול לטרוף אם כן שוה התפיסה כמו שיכול לתפוס מבע"ח שלו אף שמגיע לב"ח אחרים וה"ה שיכול לתפוס מבע"ח שלו אף שמגיע לב"ח אחרים וה"ה שיכול לתפוס מבע"ח שלו אבל כל שמגיע לזה מצד שהתורה חייבה לזה שישלם למי שמגיע לו א"כ הוא משועבד לכל הבע"ח בשוה שוב א"י לתפוס כיון שמגיע לזה ג"כ וז"ב כשמש ובזה יש ליישב דברי הרמב"ם מ"ש הש"ך סימן פ"ו וע"ד שכתבתי ביד שאול סי' רנ"ו והנה הר"ן הקשה בפ' שני דכתובות על הא דאמרו בב"מ ש"מ איתא לדשמואל והקשה הא לא שייך מיגו דאי בעי מחיל דהא מכספא מיניה למחול והש"ך בסי' מ"ז כתב דליתא דהא כאן גם בפרוע מכספא דהרי תפסה כתובה שכבר גבתה ולפע"ד נראה דהנה ענין מכספא נלפע"ד אף דמיגו דהעזה לפטורי מממון אמרי' אף דמעיז וצ"ל בזה דכאן אינו מרויח ממון רק שרוצה למחול או לטעון פרוע אבל הוא לא ירוויח ממון ודאי מכפסא ואפי' אם נימא דעושה קנוניא ומרוויח ממון מ"מ דוקא העזה שאינו מעיז רק נגד אחד הוא דיכול להעיז אבל במעיז נגד רבים שכל העולם יכירו שהוא גנב וגזלן זה לא יוכל להעיז ומכספא ומעתה נלפע"ד כיון דהיה יכול למחול א"כ מתחלה נכנס הלוקח בספק זה שמא ימחול ואם כן ממילא יוכל לטעון פרעתי ול"ש דמכספא לטעון רשע כזה דז"א דהא אינו גזלן כ"כ דהא היה יכול למחול ודו"ק. והנה בהא דאמרו שם דעדים אעולה לא חתמי משום אל תשכן באהליך עולה הקשה אחד מתלמידי ני' בשנת כת"ר בהא דאמרו פסולי עדות היינו משחקי בקוביא והקשה הרא"ה דאם כן שויא נפשיה רשע ושייך אדם קרוב לעצמו וכתב כיון דאינו רק מדרבנן לא שייך אאמע"ר ועיין בתומים סימן מ"ג ס"ק מ"ג וע"ז הקשה דהא גם כאן אינו רק מד"ק ולא שייך אאמע"ר והשבתי דשאני שם דגוף הפסול אינו רק חשש דרבנן מפני שאינו עוסק בישובו של עולם אבל כאן דכל דהוא עולה ויכול להיות שיבא לידי טריפת לקוחות שלא כדין ניהו דרבנן חשו לזה אבל החשש פסול הוא של תורה ואאמע"ר ודו"ק. והנה במ"ש למעלה בדברי הרי"ף דמפרש דברי ר"ט משום שעבודא דר"נ אף דבמטלטלי ל"ש שעבודא דר"נ כמ"ש התוס' בפסחים דף ל"א והנה בפקדון הדבר נכון דמי שהופקד אצלו א"י למכרו והו"ל כמו קרקע וכן נראה מהקצה"ח שם אמנם שם מבואר אם המלוה ביד אחרים ונשאלתי מתלמידי הרבני המופלג מוה' שמואל ג"ב נ"י בזה והשבתי דכל שאינן ביד היתומים רק ביד אחר האחר בודאי לא יתן רק למי שמשועבד לו וא"כ הוה כמקרקעי והנה גם בהא דאמרו בכתובות דף צ"ב ופייסיה בזוזי וכתב הר"ן דאלו פייסו בקרקע היה שייך שעבודא דר"נ וע"ז הקשה דלר"מ כל שאינו ביד היתומים שייך שעבודא דר"נ אף במטלטלי וכמ"ש הרי"ף וכמ"ש בטעמו והשבתי כיון שכ"ז שהיה חי המוכר ל"ש שעבודא דר"נ במטלטלי רק כעת ל"ש שעבודא דר"נ בכה"ג ודו"ק היטב.

והנה בענין שעבודא דר"נ התוס' הוכיחו דלא קי"ל כר"נ דהרי אמרו בקידושין דף ט"ו ואידך בעלמא נמי לא ס"ל כר"נ ע"ש ומזה הקשו על הרמב"ם דפסק כר"נ ופסק דמוכר עצמו אין מעניקין לו ופסקיו סותרים זא"ז ועי' ש"ך סי' פ"ו ובמלמ"ל פ"ג מעבדים הי"ב ע"ש ובחבורי יד שאול ה' צדקה סי' רנ"ג.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף