שואל ומשיב/א/א/פט

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן פט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום אל כבוד הרב המופלג וכו' מוה' צבי אריה סג"ל בק' פאקטינאווא.

מכתבו הגיעני תמול והנה במה ששאל שאיש אחד בא לשם ונקרא בעליתו לתורה יוסף בר' שרגא פייבוש וכן חתם עצמו בכתובה וכן בשטרות וכעת גרש אשתו וכתבו ג"כ יוסף בן שרגא פייבוש המכונה פייביל והאשה כבר נשאת לאחר ואח"כ נתודע שאבי אביו כתב שאבי המגרש שהוא בנו היה נקרא שרגא צבי וכן עלה לתורה רק שנכדו יוסף הנ"ל כשנפרד משם היה קטן ולא ידע רק משם פייביל ע"כ חשב שמסתמא נקרא בשם שרגא ע"כ עלה לספר תורה בשם שרגא פייביל וכ"כ בכתובה ועתה המגרש הרחיק נדוד והבעל השני אין יושב עמה והיא עניה הנה פשיטא דכל שכתבו שם אביו שרגא פייביש המכונה פייביל כפי שנקרא בפ"כ פייוול ודאי כשר בדיעבד דלא גרע מחניכה שהכל קורין בו אף דלא נכתב שום שם רק החניכה ומכ"ש כשכתבו שם הקודש שרגא פייביש המכונה פייוויל אף שהי' לו שם עוד שם אחר ונקרא לס"ת ומה גם כל שכבר נשאת לאחר ובמקום הכתיבה והנתינה לא הוחזק רק בשם זה ודאי כשר וחלילה להרהר אחר זה ולא תעשה הוצאות לחקור אחריו כי הגט כשר בדיעבד ובפרש שכבר נשאת.

וע"ד השאלה השניה במנקת שגמלתה את בנה בעת היותו ט"ו חדשים וכעת הוא עשרים חדשים ונשתדכה לאיש אחד אלמן שיש לו בנים קטנים ושאל אם מותרת לאחר כ"א חדשים הנה אין רחמים בדין וצריכה להמתין כ"ד חדש ואף שהפ"י בק"א רצה להתיר אחר ט"ו חדש והשבות יעקב מתיר ביש יתומים קטנים כבר הארכתי בהרבה תשובות שחלילה לסמוך ע"ז ולעשות מעשה ובשו"ת נטע שעשועים הביא שהגאון מוה' סענדיר ז"ל אבד"ק סאטינוב והוא עוררו ודנו וצווחי ככרוכיא שחלילה לסמוך ע"ז על השבות יעקב והפ"י וצריכה להמתין כ"ד חדשים והארכתי בזה הרבה בכמה תשובות ואכ"מ.

וע"ד השאלה השלישית באחד שנשתדך לבתולה אחת ויצא עליה קול שזנתה עם נכרי ואביו ואמו השתיקו את הקול באמרם כי שקר הוא ונשא אותה ובחצי חדש החמישי לנשואין שלה המליטה זכר וגמרו שערו וצפרניו ואח"כ מת הילד והבעל לא רצה לדור עמה עוד הגם שדיינים בטארניפאל אמרו שמותר והוא לא רצה ויש לו אב בליעל שאמר שהבעל יתן אלף ר"כ ואז תקבל ג"פ וזה שמונה שנים אשר הבעל מתגורר ומעגן ואביה לקח אותה לביתו וגם כעת יוצא קול שהיא מופקרת ושאל מה יעשה הבעל אם יוכל לישא אשה אחרת עליה הנה לפע"ד יוכל לישא אשה אחרת ויתרו לאבי האשה שישא אשה אחרת ואז אתי' ע"פ מאה רבנים ולאו דוקא רבנים ה"ה לומדים סגי בזה כמ"ש הנו"ב ואני קורא ראשון ואחשוב שרבנים אחרים יסכימו ג"כ לזה כי רגמ"ה לא החמיר בזה באשה שזינתה ולא תיקן רק בשביל שלא יתעולל האיש לקחת אשה על אשתו ועיניו ישא באחרת וכדומה ואולי תרצה להתגרש ממנו ויגרשה ואם לא תרצה אני אני המתיר ויצטרף עוד רבנים ולומדים אחרים ויוכל לקחת אשה על אשתו ולא ישב כמעגן ויתבטל מפ"ו והוא מלא הרהורים ועיין ט"ז סק"ט שכתב שאם חשו לטובת האשה מכ"ש לטובת האיש והכל לפי ראות עיני הדיין ואתם מבפנים ואני מבחוץ וד"ל.

ואשר שאל במ"ש התוס' בכתובות דף כ"ו בד"ה אין וזה לשונם והא דלא מוקמינין לא אחזקתה אף דתרומה בזה"ז דרבנן מ"מ ערובי תחומין דאורייתא וע"ז הקשה דמה בכך דע"ת דאורייתא מ"מ כיון שתרומה דרבנן ומותר לאכלה דהוה סד"ר לקולא א"כ אין נ"מ אם ע"ת דאורייתא לפענ"ד כוונת התוס' כיון דאיכא חזקת העמד אדם על חזקת ביתו א"כ כל שיש שתי כתי עדים והכת שאומרים שנטמאת מבעוד יום וא"כ מפקי לה מחזקה ול"א סד"ר לקולא ועיין בתוס' עירובין ל"ה בדיבור המתחיל אמר וימצא הדבר מבואר וז"פ ומן האמור אני תמה על הש"ך חו"מ סי' פ"ז ס"ק ט"ו שדעתו בתרי ותרי אמרינין סליק והרי מבואר בעירובין הנ"ל ברש"י ותוס' בתרי ותרי לא אמרינין סליק וכל דאיכא כח דמפקא מחזקה הוה תרי ותרי ואזלינן לחומרא דאל"כ נימא סליק חזקה נגד חזקה והוה כמאן דליתניהו והו"ל סד"ר ולקולא אמנם אחר העיון יש לחלק דשאני הכא דאיכא חזקות דא"א לומר סליק דמ"מ יש חזקות וא"א לסלק החזקות ואף דאמרינין סליק עדותן אבל מ"מ יש חזקה נגד חזקה ולא אמרינין סד"ר ולקולא ועכ"פ דברי התוס' נכונים וכמ"ש.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף