שואל ומשיב/א/א/סג

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן סג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה מצאתי בת"ד להראב"ד סי' ע"ז דלכך לא גזרו במילה שמא יעבירנו משום דמילה ברור שהוא שמיני והנה זה מבואר בכל הקדמונים אמנם הוסיף בזה דאי עבר והוציא ומייתי לה ליכא איסור תורה דמכשירי מילה דוחים את השבת והיא תימה גדולה לפענ"ד דר"א היא דס"ל כן ואנן לא קי"ל כן כמבואר בכל הסוגיא ריש רבי אליעזר דמילה וצע"ג והנה בריטב"א סוכה ריש לולב וערבה כתב דלכך במילה לא שייך גזירה דהא גוף המילה דהיא מלאכה דאורייתא שאמרה תורה לחלל בה שבת אם כן איך שייך בשביל גזירה שהוא יעשה מלאכה אחרת היא גופה לא נדחית מילה מפניה מלאכה אחרת ידחה ע"ש ובאמת שהוא דבר גדול והנה לכאורה ליכא מלאכה גמורה דמחתך בבשר בעלמא היא אבל זה אינו דזה דוקא לרשב"ג דמחזיק בחזקת נפל אבל לדידן דאזלינן בתר רוב והוה חי גמור ואינו מקרי מחתך בשר בעלמא ויש איסור גמור ודו"ק אך מה שאני תמה למה לא הביא גמרא מפורשת בשבת דף קנ"ח ע"ב מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ברגל ופירש רש"י אע"ג דאין מקדישין כיון דהקרבתו דוחה שבת ויו"ט קדושתן דוחה וה"ט כיון דהתורה אמרה שהקרבתו דוחה איך אפשר דגזרה משום מלאכה אחרת ידחה לה ומכ"ש אם נימא דעבודה הותרה היאך שייך משום חשש מלאכה אחרת יהיה אסור וכן קי"ל ומה דפריך והא אנן תנן אין נמנין הוא אם נימא דאף שהקרבה דוחה שבת מ"מ אין הקדשו דוחה ומיהו בלא"ה התוס' לא גרסו זאת איברא דעדיין קשה למה יהיה מותר לכתחילה להקדיש לפסח וחגיגה בשבת ניהו דלא גזרו על זה גזירה שמא יעבירנו וכמ"ש בטעמו אבל זה כששכח ולא הקדיש אבל לכתחלה להקדיש למה יתירו ולמה לא יקדיש קודם אמנם נראה דהרי בפסחים דף ס"ו מקשה והא עביד עבודה בקדשים ומשני כהלל שלא מעל אדם בעולתו אלא מביא חולין לעזרה ומקדישה וגם שם פריך והא אין מקדיש ומשני דבחובות שקבוע להם זמן מקדישין וא"כ שפיר מקדיש לכתחלה בשבת ויו"ט ודו"ק איברא בהא דפריך והא תנן אין מקדישין ק"ל טובא דהרי כל הטעם דאין מקדישין כתב הרמב"ם פכ"ג משבת הלכה י"ד דאסור משום מקח וממכר וקשיא טובא דהפסח שכלו לבעלים ומאי מקח וממכר שייך בזה ועוד דכל הטעם דמקח וממכר היא משום גזירה שמא יכתוב ועיין בה"ה שם דלא מקרי גזרה לגזרה דכלם חדא גזירה הוא והרי במידי דחזר בעינא ל"ש שמא יכתוב כדאמרו בריש השואל גבי שאלה דהדרא בעינא ואינו לזמן מרובה ל"ש חשש שמא יכתוב וה"ה בפסח מה שייך שמא יכתוב והיא קושיא גדולה ועיין בכלבו הובא בב"י וט"ז או"ח סי' ש"ו ס"ק ב' וצ"ל כיון דנמנין אנשים רבים על הפסח שייך משום מקח וממכר בזה והנה בחדושי הקשיתי לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' ש"ו ס"ק ב' דאם חשב מקודם השבת להקדיש שוב מותר לפרסם בשבת א"כ מה מקשה והא אין מקדישין והא י"ל דכבר חשב להקדיש מקודם שבת אמנם נראה דהרי בקדשים קי"ל דנדיב לב עולות יהי' ההקדש אף שלא הוציא בשפתיו וא"כ שוב היו יכולין למעול והו"ל עבודה בקדשים וע"כ דלא הקדיש רק בעת הזאת ובזה נפתחו לי שערי בינה בדברי התוס' שהקשו ד"ח מביאה דאיך הביא חולין לעזרה והא חולין בעזרה אסור ובראשית השקפה תמהתי דל"ד לכל הני דמביאין התוס' דשם באמת מביא על הספק ויהיו באמת גם אח"כ חולין אבל כאן הא יהי' אח"כ קרבן פסח רק דמביאו לעזרה חולין כדי שלא ימעול ומנ"ל דבכה"ג שייך חולין לעזרה ונתקשתי מאוד בזה ומצאתי במל"מ פ"ב משחיטה שהרגיש בזה כלאחר יד ולפמ"ש א"ש דהכי קא קשיא להו כיון דאסור להביא חולין לעזרה רק דכאן דעתו שיהיה אח"כ קרבן ושוב נתקדש במחשבה לבד ויכולין למעול בזה ודו"ק היטב ובזה יש ליישב קושית המהרש"א במה דרצה תוחב דניהו דהקדיש לכ"ש אבלהוא שלו ל"ש גזירה שמא יכתוב וכמ"ש למעלה דאינו מוציא מרשות לרשות ודו"ק.

והנה המחנה לויה הקשה בהא דאמרו בשבת דף קל"ו ממהלי היכי מהלינן ממ"נ אי חי הוא שפיר מהלינן וכו' וע"ז הקשה ממ"ש הריטב"א לתרץ אמאי לא קאמרינן במילה שמא יעבירנו כמו בשופר משום דשאני שופר דלא בקיאין בקביעא דירחא ולפ"ד בספק בן ח' שייך למגזור שמא יעבירנו וע"ז אמר איזה משכיל דל"ק דבאמת קשה אמאי לא נסמך על הרוב דרוב ולדות אינם נפלים וצ"ל כיון דכתיב ערלתו ודאי ולא ספק ואפילו רוב ג"כ ספק מקרי כמ"ש הר"ש מפליזי בש"מ ולפ"ז זה לענין מילה אבל משום גזירה שמא יעבירנו ודאי אזלינן בתר רובא ואני אמרתי לו דבריך טובים ונכוחים וגם אני בילדותי חשבתי כן אבל לכאורה עדיין קשה כיון דלענין ספק מילה חיישינן שמא נפל הוא שוב היאך לודאי מילה מחזקינן לענין חשש שמא יעבירנו אמנם זה אינו דכיון דלענין מילה מותר למול ממ"נ משום אם נפל הוא ויחתך בבשר בעלמא א"כ ע"ז ל"ק אי ערלתו ודאי כלל דלענין ערלה אף אם נפל הוא מותר וכיון שע"ז ל"ק ערלתו ודאי שוב אזלינן בתר רוב ול"ח ס"ס ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף