שואל ומשיב/א/א/סד

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן סד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין גט בשם שמואל שמעלקא אם באל"ף או ביו"ד. ביום מיומים יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים כבוד ש"ב הרב המאור הגדול שבח עוז ומגדול החריף ובקי המפורסם חכם ושלם איש חמודות מוה' נתן אשכנזי נ"י האבד"ק דוקלא.

מכתבו הגיעני היום ואם אמנם הימים האלה נזכרים ונעשים אשר יחשוב אדם עם קונהו בכ"ז למען אהבת כלילת ידיד נפשי אמרתי להשיבו מיד וטרם יהיה כל שיח אברכהו ברכת מז"ט אשר יושיבהו ד' על מי מנוחות וישיגיהו שובע שמחות יברך ד' את חילו ויזכה ללמוד וללמד להורות עם ד' חקים ומשפטים ישרים וקרנו וקרנם בכבוד ירום. והנה בדבר שאלתו במה שסדרו גט וכתבו שמואל שמעלקי ביו"ד לבסוף ומעלכת"ה קרא ערער דצריך לכתוב שמעלקא כמבואר בט"ז גבי קלמנקא שמעלקא שהוא באל"ף לבסוף ובין אל"ף ליו"ד יש שינוי גדול ומה שהמסדרים אומרים שהמגרש חותם ביו"ד עצמו כתב מעלתו דזה דוקא במקום שיש ספק בחתימה כגון בערל אם ביו"ד באמצע או לא יכתוב יו"ד או פערל פעריל הולכין אחר חתימתו אבל היכא שכלם כותבים להיפך אין לנו להשגיח בחתימתו שהוא טעות בודאי וכאן הא הברת כל בני המדינה שמעלקא הוא באל"ף כן עיקר ואין לנו לילך בתר חתימתו זה ת"ד והוא האריך והנה לפענ"ד נראה דאף שכדבריו כן הוא דודאי יש לכתוב באל"ף לבסוף אבל אם כבר נסדר הגט ביו"ד והוא חותם עצמו יש לנו להשגיח על חתימתו וגדולה מזו מצאתי שהגאון בנו"ב ז"ל חשש להיפך והוא במהד"ב חלק אהע"ז סי' קכ"ד בשם טאלצא שכתב המסדר באל"ף לבסוף כמשפט ונודע לו אח"כ שחותמת עצמה ביו"ד חשש הגאון לכתוב עוד גם אחד דאף דשם טאלצא היא בודאי באלף כיון שאין מדגישים היו"ד אפ"ה כיון שהיא חותמת עצמה ביו"ד אולי קבלה כך מאבותיה ואף דהחתימה אינה מפורסמת כיון שלא מצינו שם הזה במקרא ומשנה והוא שינוי במבטא כיון שחותמת עצמה כן יש לכתוב כמו שחותמת עצמה ע"ש שהאריך ולפע"ד שמעלקא שוה בשוה ממש לשם טאלצע דההברה היא באל"ף ואפ"ה חשש לחתימתה א"כ אף שהוא בן כפר לא הוה יותר חתימה שאינה מפורסמת מאשה שאין דרכה ג"כ לחתום כ"כ ואולי מקובל כך מאבותיו אף שהיו בני כפרים אבל בשמותם בקיאים הם ולא גרעו מאשה ול"ד לשם אלעזר לאזר והוא חותם עצמו בשם אליעזר שכתב הט"ז דאין אנו משגיחים על חתימתו משום דשם שניהם כתובים בתורה אליעזר וכן אלעזר וא"כ מסתמא כשקראו אותו לתורה דקדקו בזה אם הוא נקרא אליעזר מלידתו או אלעזר ויש לילך בתר קריאה בס"ת אבל בשם שאינו כתוב פשיטא שיש לילך בתר חתימתו דלמא לא כשהוא נקרא הוא כתב וכן נראה מהב"ש בשם זעליק זעליג וגם בשו"ת צ"ץ סי' פ"ד שם מבואר שהב"ח אמר שאולי חתם מעצמו ואין לו קבלה מאבותיו וגם בזה חלקו עליו הצ"ץ בעצמו ואף שיישב דבריו אבל עכ"פ הדבר הי' תמי' בעיניו ובטיב גיטין האריך בזה שיש ליתן שני גיטין ומ"ש מעלתו דשם כעת הברת המדינה היא בגימ"ל לפע"ד אף אם היה בק' כל שחתם עצמו כך יש לכתוב שני גיטין ומכ"ש כשכבר סדרו הגט שאין לחזור להצריך גט אחר והרי הנו"ב חשש להיפך ועיין בט"ג בשם טובא שאף שלפי הברת המדינה יש לכתוב באל"ף כל שחותמת עצמה בוא"ו אחר הטי"ת יש לכתוב כן והוא דמי ממש לנ"ד ולשם טאלצא וע"כ לפע"ד לא יביא עצמו בעול המחלוקת ויניח הדבר כמו שהוא ולא יחוש אשר יהיה שיחה בפי הבריות כי המשכיל יודע כי אין בדבר הזה כדי להתגאות וצר לנו המקום בזה להתהלך ברחבה בהויות דאביי ורבא ולגדולה מזו הוא מתוקן וידיו רב לו בתלמוד ופוסקים שם יראה חריפתו וכמאמרם מה לך אצל אגדות וכו' וגם בב"ש בשם זעל"ג המעיין היטב שם ובט"ג להגאון שארי מהר"ז ז"ל ימצא שצריך לכתוב כמו שהוא חתימתו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף