שואל ומשיב/א/א/כד

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן כד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה יום ה' בשלח תרי"ג י"א שבט הגיעני תשובה מהרב המאה"ג אבד"ק באזא בוואלחייא ושמו ר' אפרים זלמן מרגליות בגרושה מעוברת שילדה אחר שנתגרשה ורצתה לתת בנה למניקת תיכף טרם שהתחילה להניק ולהנשא והרב אסר לה להנשא והיא נתנה הילד תיכף למניקת ולא התחילה להניק ועתה רוצית להנשא אחר ט"ו חדש ורצה לסמוך כיון דאחר ט"ו חדש יש הרבה אמוראים דרצו להתיר וב"ה מן המתירים וא"כ ניהו דבאלמנה אין לסמוך ע"ז אף בשעת הדחק אבל בגרושה ולא התחילה להניק יש לסמוך ע"ז והנה חלילה חלילה לסמוך ע"ז ותמהני שלא ידע כלל מדברי הפ"י בק"א שרצה לסמוך ע"ז וכל האחרונים דחו דבריו ועיין בשו"ת נטע שעשועים ומכ"ש להתיר לכתחלה ודאי אסור ומה גם בשדרו לה הב"ד שלא תתן בנה למניקת ואני אומר דבגרושה יש יותר מקום לאסור שלא יאמרו גרושה מותרת תיכף כשטת הר"ש הזקן וע"כ יש להחמיר בזה יותר ודברי פלפול שיש לו באלמנה מניקת תמהני שלא ראה כלל ראשונים ואחרונים ואפילו ברא"ש במקומו לא ראה ועי' בנו"ב ריש סי' ל"ג מהד"ק חלק אהע"ז והנה בכ"ז מ"ש מעלתו שראוי להעניש האשה ודינה כדין זקן ממרא לא ידעתי מה שלא רצתה להניק לא עשתה האיסור כלל שאינה משועבדת להניק כלל דמה"ט התיר הר"ש הזקן גרושה ואף לר"ת והשאלתות דקי"ל גם בגרושה לאסור היינו דאסורה להנשא אבל כל שלא נשאת ליכא שום איסור ומ"מ אין ראיה להתיר לכתחילה דא"כ כל גרושה תעשה כן ותתן בנה למניקת ולא תתחיל להניק ותנשא לאחר ט"ו חדש ותעקר תקנת חז"ל ובאמת לפיענ"ד נראה דמה דנחלקו ר"מ ור"י ור"מ ס"ל עד כ"ד חדש הוא משום דר"מ חייש למיעוטא ומיעוט נשים שצריכין להניק כ"ד חודש ואף דלא קי"ל כר"מ בזה מ"מ כאן דהוא תקנה לתקנת העולם ובעלמא איכא מיעוטא ע"כ גזרו בסתם שלא תנשא עד כ"ד חדשים וזה שאמר הלכה כר"מ בגזירותיו והיינו שגזרה שגזר לכ"ע אסור וחיישינן למיעוטא כמ"ש האחרונים בהא דאמרו ר"ש בתר רבנן הוא דאכרוך דכל דעשו תקנה אף על מיעוט חשו ובזה נלפע"ד מה דאמר מר עוקבא לי התיר ר"ח לשאת לאחר ט"ו חדש והיינו דמר עוקבא היה ריש גלותא כמבואר במ"ק דף י"ד וא"כ הרי אמרו שאני דבי ריש גלותא דלא הדרי בהו וא"כ כיון שיש לו היתר בנתנה בנה למינקת דיראים ממנו וא"כ שוב ל"ש לומר דעשו תקנה אף על המיעוט כיון דהוא יוצא מהתקנה שהרי מותר בנתן בנה למינקת לכך לא חשו בו על המיעוט מיהו לפ"ז קשה מה מייתי אביי ראיה מזה לאחר דמותר לארס ואולי דוקא באלמנה המניקת אם היא בי ריש גלותא יראים לחזור וכאן הוא הי' ריש גלותא אבל היא שנתנה בנה למניקת לא היתה בבי ריש גלותא וא"כ עליה חלה הגזרה ושוב לא נפקע האיסור מניקת ממנה אף דנשאת אח"כ לריש גלותא ודו"ק ועכ"פ לכתחלה אין להתיר בגרושה דאם כן תפקע התקנה של גרושה וכלם ינשאו לאחר ט"ו חדש והנה לכאורה היה נראה לי דבר חדש דבגרושה אף שאינה משועבדת אגב מ"מ אם לא היה הבעל נושא אותה אפשר דהיתה מרחמת על בנה והניקה אם כן האיסור מצד הבעל שהוא מקלקל השיעבוד ועיין רש"י בכתובות דף פ"א שכתב דאם בא לוקח למלוך עם הב"ד אומרים לו שלא יקח וביאר המל"מ פ"ו מזכיה ומתנה בתשובה הארוכה שם דאף שהיא רשאית למכור אבל על הלוקח האיסור שלא יקח והוא יש לו ממקום אחר ליקח ע"ש וא"כ גם כאן אומרים לזה שלא ישא אשה זו וע"ז נאמר ובשדה יתומים אל תבא ובזה נ"ל שמיושב מה דביבמות נקט האיסור על הבעל ובכתובות נקט האיסור על האשה ולפמ"ש באלמנה האיסור עלי' אבל בגרושה עיקר האיסור עליו ודו"ק היטב יש להאריך בזה ולא נפניתי כעת.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף