שו"ת תשב"ץ/ג/רא
שו"ת תשב"ץ 
ג רא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ענין רא:
וצריך לדקדק מה קדושה נשארה לירושלים לענין חיוב מצות משאר א"י שיהיו מעלין מא"י לירושלים שהי' נרא' שאם בטלה קדושת א"י שהוא הדין שבטלה קדושת ירושלים ונרא' דאפילו דלמאן דאמ' דקדושת עזרא בטלה הני מילי בשאר א"י אבל מירושלים ומקדש לא בטלה דהא ר' יוחנן ס"ל תרומה בזמן הזה דרבנן ואפ"ה קאמ' בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים ס"ב ע"א) דג' נביאים עלו מבבל ואחד אמ' מקריבי' ואע"פ שאין בית וכן בפ' השוחט והמעלה (זבחים ק"ז ע"ב) א"ר יוחנן המעלה בחוץ בזמן הזה חייב דקדושה ראשונ' קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ולהכי חייב משום דראוי לבא לפתח אהל מועד וכגון שבנה מזבח במקומו שאם לא הי' שם מזבח לא הי' ראוי לפתח אהל מועד דכל הקדשים שנשחטו כשנפגם המזבח פסולין כדאיתא התם (שם נ"ט ע"א) אי נמי במקטיר קטרת או קומץ מנחה דלא בעי מזבח כדאמרי' התם (שם) מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו והרמב"ם ז"ל בהלכו' מעשה הקרבנו' בסופו לא פי' זה וכתב סתם דהשוחט ומעלה בחוץ בזמן הזה חייב מכל זה נרא' דיש לחלק בין קדוש' הארץ לקדושת מקדש וכן קדושת חומת העיר לאכול קדשים קלים ומעשר שני אפילו נפול מחיצות אע"ג דקדוש' הארץ בטלה לענין תרומה ומעשרו' לענין קדוש' חומה נשארה במקומה ובקדושתה ואע"ג דבנוב ובגבעון הוי איפכא שהארץ הית' קדושה לענין תרומו' ומעשרות והותרו הבמות כיון שבנה שלמה הבית נתקדש עולמית ונאסרו הבמות למאן דאית ליה הכי דפלוגתא היא בפ"ק דמגלה (יו"ד ע"א) ובפ' ידיעות הטומא' (שבועות ט"ז ע"א) והכי משמע בפ"ק די"ט (ג' ע"ב) ובפ' התערובו' (ע"ג ע"א) גבי ליטרא קציעות דר' יהושע ס"ל תרומה בזמן הזה דרבנן ואפ"ה ס"ל מקריבין אע"פ שאין בית כדאיתא בפ"ק דמגילה (שם) ובפ' ידיעות הטומא' (שם) ובפ' השוחט והמעלה (זבחים ק"ז ע"ב) ומשמע דאיכא לחלק בין קדושת הארץ לקדושת הבית וירושלים דקדוש' הארץ בטלה וקדושת חומת העיר וקדוש' מקדש לא בטלה והנכנס שם היום חייב כרת שאין לנו הזאה ונפקא לן מדכתי' אשר לו חומה אע"פ שאין לו עכשיו והי' לו קודם לכן אי נמי מדכתיב זאת מנוחתי עדי עד ומשם נאסרו הבמות וחלוק גדול יש בין קדושת הארץ לקדוש' המקדש שקדושת המזבח וירושלים היא מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרי' במס' מגילה (כ"ח ע"א) אע"פ שהם שוממים בקדושתן הן עומדים ובילמדנו אמרו בין חרב בין אינו חרב שכינה שם שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים ואומ' קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה אמר ר' אחא לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו ואומר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ ומה ששנו בברייתא דספרא דמעשר שני אינו נאכל אלא בפני הבית אינו אלא מפני שהקישו הכתוב לבכור להנהו תנאי דס"ל התם דאין בכור נאכל אלא בפני הבית וכטעמא דפירשו עלה בגמרא בפ' ואלו הן הלוקין (י"ט ע"א) ובתמורה בפ' ואלו הן קדשי' (כ"א ע"א) והתם מסיק דקדוש' ראשונ' קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא וזאת היא גרסתו של רש"י ז"ל שם בתמור' אע"פ שלא הי' נראה כן מפירושו למס' מכות ומה שאמר בפ' הזהב (בבא מציעא נ"ג ע"ב) ובפ' חלק (סנהדרין קי"ג ע"א) במעשר שני שיצא אם פודין אותו אם לאו כגון דנפול מחיצות ואמרו מחיצו' לאכול דאוריית' ומחיצו' לקלוט דרבנן לאו מפני בטול קדוש' מפני חורבן איירי אינו אלא דקרא קפי' אמחיצו' וכדמוכח התם אבל מ"מ נראה דקי"ל דקדוש' ירושלים קיימת היא וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכן הכתוב אומר והשמותי את מקדשיכם אפי' בשעת שהם שוממים בקדושתן הן אע"פ שהרב ז"ל סובר דקדושת עזרא לא בטלה אע"פ שקדושת יהושע בטלה דס"ל כתנא דסדר עולם אלא שהוא סובר שאף בימי עזרא לא נתחייבו אלא מדרבנן וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל מ"מ למדנו מדבריו שאין קדוש' הבית תלוי' בקדושת הארץ וכן כ' בפי' בהלכו' בית הבחירה והראב"ד ז"ל השיג עליו ואומר שאפי' למ"ד קדוש' ראשונה לא בטל' קדושת הבית בטלה ונתן טעם לדבריו לפי שהי' יודע עזרא שהמקדש וירושלי' עתידין להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי' בכבוד לא קדשו לעתיד לבא ולדבריו הנכנס למקדש היום בטומאת הגוף אינו חייב כרת וזו סברא הפוכה הוא. והדבר העולה לנו להלכה הוא שקדושת הארץ כלה בטלה מן התור' ואינן חייבין בתרומה ומעשרות ובשאר חובת הקרקע אלא מדרבנן ובזה שוות שלש ארצות יהודה ועבר הירדן וגליל וקדושת העיר לא בטלה לענין דברים שנאמרו בירושלים דאיתנהו בפ' מרובה (בבא קמא פ"ב ע"ב) וקצתיהו בפ' בני העיר (מגילה כ"ו ע"א) והמקדש נשארה קדושתו ואסור ליכנס בו ושמטה ויובל נהגו מדרבנן אפילו בבית ראשון משגלו ראובן וגד דבעינן כל יושביה עליה כדאיתא בערכין (ל"ב ע"ב) ויש סמך וראיה שקדוש' המקדש והעיר היא קיימת שעדיין הם עולים לרגל ממצרים ושאר ארצות ויש בזה רמז במדרש קינות ובמדרש שיר השירים במדרש פסוק אני חומ' ובפסוק אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהי' בקול רנה ותודה המון חוגג ואמרו כי עדיין נשאר מהנסים שהיו בירושלים שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר מג' מאות איש כלם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין היא בקדושתה וזה סימן גאולה שלישית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |