שו"ת תשב"ץ/ג/ר

שו"ת תשב"ץ ‏ ג ר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין ר:

עוד יש לדקדק שאין טעם חיוב העלאה זו משום קבורה בא"י ומשום כפרה ומשו' צער גלגול מחלות ולא משום דהדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה בודאי אפילו בכבוש יהושע קודם שחרבה א"י לא הית' עבר הירדן בקדוש' שאר א"י לענין קבורה ולענין שכינה שהרי הכתוב קראה טמאה שנאמר ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם ומשה רבי' ע"ה מת בחלקו של ראובן ונקבר בחלקו של גד כדתניא בברייתא בספרי ומייתו לה בגמרא בפ' המקנא (סוטה י"ג ע"ב) ולא נקבר בא"י כדמשמע בילמדנו במדרש הכל כאשר לכל שהשוה משה רבינו ע"ה לדור המדבר שנקברו בחוצה לארץ ולא זכו ליקבר בארץ והכי מוכח בפ' שני דייני (כתובות קי"ב ע"א) דאמר ר' זירא דוכתא דלא זכו ביה משה ואהרן מי יימר דזכינא ביה הרי שהשוו מקום קבורת משה למקום קבורת אהרן שנקבר בגבול ארץ אדום ולא נכנס אפי' בארץ סיחון ועוג וכדמוכ' קראי וזהו שאמרו בספרי ההר הטוב הזה והלבנון זו היא שר' יהוד' אומ' ארץ כנען טובה ואין נחלת גד וראובן טובה וכן מה שכתוב כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ומשום הכי מר הוה מנשק כיפי דעכו ומר מתקן מתקולי ומר מגנדר בעפרא (כתובו' שם ע"ב) עבר הירדן אינה בדין זה דלאו בחיוב מצו' תלויה מילתא דדירה וקבורה תדע דבחורבן ראשון בטלה קדושתה לגמרי ואפילו הכי בנו בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא מעפרה של א"י כדאיתא בפ' בני העיר (מגילה כ"ט ע"א) וכמו שפירש רש"י ז"ל בפ' כל הצלמים (עבודה זרה מ"ג ע"ב) כי יכניה בנאה משו' כי רצו עבדיך וכו' וכן פי' רב שרירא גאון ז"ל בתשוב' וכן מה שאמר בענין ישיבת הארץ לענין מי שלא זכה ליבנות בחוצה לארץ בפ' הבא על יבמתו (יבמות ס"ד ע"א) וכן מ"ש בפ' שני דייני (כתובות קי"א ע"א) לכל הדר בא"י עונותיו נמחלים והנקבר בה כנקבר תחת מזבח אין עבר הירדן נכלל בזה והראי' ממה שלא זכה משה ליקבר בא"י אע"פ שנקבר בחלק גד וכן מה שאמרו בפ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ח ע"ב) אוירא דארעא דא"י מחכים אין זה בחלק גד וראובן ומה שאמ' במס' מ"ק בפ' ואלו מגלחין (מועד קטן כ"ה ע"א) שאין הנבוא' שורה על הנביאים אלא בא"י אין זה בחלק גד וראובן דתרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינ' היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדוש' מצות בין בזו ובין בזו וחיוב העלא' הוא מפני קדוש' מצות ושם הוא מצות דירה בלבד ומשום הכי שותה עבר הירדן ליהוד' וגליל העליון בענין זה וחבוב הארץ לדירה משום שכינה ולקבורה אין עבר הירדן בכלל זה ואפ"ה אין מעלין מעבר הירדן ליהוד' דמשום תוספ' קדושת שכינ' בדירה ובקבורה לא כייפנן אבל לענין חיוב מצות כייפינן תדע דארץ יהוד' לית ליה תוספ' קדוש' על הגליל כדאמר' לעיל ואפ"ה אין מוציאין מהגליל לארץ יהוד' כיון שהם שוות בחובת קרקע שוות הם במצות דירה. וא"ת כיון דחיוב העלא' זו למצות דירה אינו אלא מפני המצות הנוהגו' בה ואותם המצות הא אמרת דאין נוהגות בזמן הזה אלא מדרבנן דקדוש' עזרא בטלה א"כ מה בין חוצה לארץ לא"י בזה שהרי גם בחוצה לארץ יש חיוב מעשר דרבנן כדאמ' בבכורו' פ' עד כמה (בכורות כ"ז ע"א) רבה מבטל לה ברוב רבינא כי הוה מתרמי ליה חמרא דתרומ' הוה רמי תלתין נטלי וכו' ומעשר צלף שאף בארץ אינו אלא מדרבנן נוהג בחוצה לארץ בפ' כיצד מברכים (ל"ו) ובימי רב יוסף הטבילוה קודם לאמה לסוכה שמן של תרומה כדאיתא בפ' בנות כותיים (נדה ל"ב ע"א) ופ"ק די"ט (י"א ע"ב) אמרי' רב טובי הוה ליה גרבא דחמרא דתרומ' וכו' א"כ כמו שמצות דירה מן התור' היא מפני חיוב המצות מן התור' כן חיוב דירה מדרבנן הוא מפני חיוב מצות מדרבנן וא"כ מה בין א"י לח"ל בזמן הזה וכאן וכאן לא נתחייבו אלא מדרבנן והי' אפשר לומר שמצות דירה היא במקומו' שחייבה בהם תורה מעשרו' ואע"פ שנפטרו בבטול קדושת' אבל בזה תירץ ר"ת ז"ל שבח"ל פטור מיהא מדמאי ובהאי עדיפא א"י מינה וכדתנן (דמאי פ"א מ"ג) מכזיב ולהלן דפטור מדמאי וכן נמי איכא קולא אחריתי דתרומ' ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש כדאיתא התם (בכורות שם). אבל הגאונים ז"ל תרצו בזה תירוץ יותר מרווח לסלק קושיא זו כי רבנן דבבל חומרא בעלמא היו מחמירין בעצמן שאע"פ ששרויין במקום טומא' ולא הית' להם טהר' וכדאמרי' התם (בכורו' שם ע"ב) וכי הזאה יש לנו היו מפרישין תרומה ואע"פ שבדורו' הראשוני' לאחר חורבן היתה להם הזא' וכדמוכח בפ' כל הבשר (חולין ק"ז ע"ב) גבי ר' אמי ור' אסי דהוו אכלי תרומה בבלאי חמתית דהוו כרכי ידיהו בהו ולא הוו נטלי ידיהו וכיון דכרכי ידיהו לא הוו נגעי בתרומ' ולא הוו פסלה להו בידייהו שהן שניות ושני פוסל את התרומ' וכן שמואל אמ' התירו מפה לאוכלי תרומ' ומשמע דהית' להם הזא' שאם לא הית' להם מה הועילה כריכה זו והלא היו טמאים או משום אהל המת או משום חרב הרי היא כחלל אי משום הסח הדעת דבעי הזא' שלישי ושביעי כדאיתא בזבחי' בפ' טבול יום (זבחים צ"ט ע"א) אי משום שבאו מארץ העמי' מבבל לא"י וארץ העמים מיבעיא לן בפ' כהן גדול בנזיר (נ"ד ע"ב) אי בעיא הזא' שלישי ושביעי אלא ודאי הזא' הית' להם וכן בנדה פ"ק (ו' ע"א) ובחגיגה פ' חומר בקדש (כ"ה ע"ב) אמר עולא חבריא מדכן בגלילא ומ"מ אע"פ שהי' לבני א"י הזא' אפילו תאמר שעדיין הי' להם אפר פרה בימי רב יוסף ורבא ורבינא ורב טובי דבבבל היו וארץ העמים גזרו עליה טומא' לא הועילה להם הזאה ולזה אמרו וכי הזאה יש לנו ואפ"ה היו נוהגים להפריש תרומה ומעשרות וגם מתנו' עניים וכדגרסי' בפ' הזרוע (חולין קל"ד ע"ב) לוי זרע בכישור לא הוו עניים למשקל לקט וכו' והגאונים ז"ל היו בקיאין כי כישור הוא מבבל ואפ"ה משום חומרא בעלמא הי' מוציא מתנו' לעניים שהרי בא"י נוהג בזמן הזה לקט כדאיתא בפ' החולץ (מ"ז) ומשום חומר' בעלמא היו נוהגים בה בבבל והתם מוכח דבח"ל לא נהגו לקט שכחה ופיאה ומעשר עני וכן במס' דמאי שמנו מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי וה"ה מן הודאי כמו שמוכיח בהרב' מקומות שלא גזרו אלא על הפירו' הבאי' מהמקומו' הקרובי' לא"י ויש כיוצא בהם בא"י וכן כתב רבי' שמשון ז"ל בפירוש המשנ' במסכת דמאי וכן פטורה ח"ל בשאר חובת קרקע ומכל זה נלמו' שאין דין ח"ל שוה לדין א"י ועוד דגזרו טומאה על ארץ העמים ומשום הכי מעלין מח"ל לא"י וכל שלש ארצות שוין לזה אע"פ שעבר הירדן אינה שוה לה לענין שכינה ולענין חובת קבורה ולענין זכות להבנות מאשתו ולא גליל לארץ יהוד' לענין עיבור שנה ולהבאת העומר. ואם תאמר אם הענין הזה במצות דירה תלוי דוקא בענין רבוי מצות א"כ למאן דאמ' כבוש יחיד שמיה כבוש וסוריא חייבת במעשרו' אמאי אמרי' דסוריא שוותה לח"ל למוכר עבדו שיצא לחירו' כדאיתא בפ"ק דגיטין (ח' ע"א) והלא למאן דאמ' כבוש יחיד שמיה כבוש אסור למכור שדהו לעכו"ם משום דמפקע ליה מידי מעשר ואף בבית הוה בעינ' למימר הכי אלא דמזוזה לאו חובת בית היא אלא חובת הדר וכדאיתא בפ"ק דע"ז (כ"א ע"א) וא"כ למה שוותה לח"ל כיון דכבוש יחיד שמיה כבוש ס"ל וחייבת בתרומה ומעשרו' איכא למימ' שלא הית' מצות דירה אלא בכבוש רבים אבל לא בכבוש יחיד אע"פ שנתחייב במעשר אי נמי איכא למימ' דסוריא נבדלת היא מא"י אפילו למאן דאמר כבוש יחיד שמיה כבוש דמ"מ גזרו טומאה עליה כארץ העמים אלא שהקלו באוירא כדאיתא התם וכיון דגזרו עליה טומאה אינה כארץ ישראל לחיוב מצות ומשום הכי המוכר עבדו לסוריא יצא לחירות שהוציאו ממקו' טהרה למקו' טומא' וה"ה לענין נישואין ובודאי דארץ סיחון ועוג אין בה טומאת ארץ העמים כדמוכ' בתוספתא דאהלו' בענין סימני תחומי א"י לענין טומאת ארץ העמים ומייתו לה בפ"ק דגיטין (ז' ע"ב) לענין המביא גט ממדינת הים דודאי מאי דאמרינן התם מרקם למזרח ורקם כמזרח לאו היינו קדש דכתיב בין קדש ובין ברד ומתרגמינן בין רקם ובין חגרא כמו שפי' רש"י ז"ל דההיא מארץ פלשתים היא וארץ פלשתים ממערב א"י היא ורקם ששנו כאן וכן בספרי שמנו אותה בכבוש יהושע ועזרא וכן בירושלמי דשביעית במזרח הית' להלן מחלק גד וראובן ואותה היא בח"ל לענין המביא גט ממדינת הים דהכא מוכ' דרקם בח"ל היא אלא דס"ל לתנא קמא דכיון דסמוכ' לא"י שכיחי שיירתא ובקיאין לשמה ואלו בתוספת' תני בהדיא דעבר הירדן היא כא"י לגטין וכיון דמא"י היא אין בה טומאת ארץ העמים כדמוכ' התם דכל שחייב במעשרו' אין בו טומאת ארץ העמי' מה שאין כן בסורי' ונרא' דמשום הכי אצטריך קרא לרבות עגלה ערופה לעבר הירדן שלא תאמר כיון שאין שכינה שם ועגלה ערופה אינה באה אלא לכפר על הדם המטמא את הארץ ומסלק את השכינ' דמשום הכי לא תתחייב בעגלה ערופה קמל"ן דמ"מ מא"י היא וערי מקלט אתקון לה רחמנא דלא ליתו לידי שפיכות דם נקי מה שאין כן בח"ל ומ"מ אצטריך לרבויי שיהיו קולטו' מח"ל וכדכתיבנא לעיל שלא תאמר כיון דבח"ל ליכא ערי מקלט אף אותן שבארץ לא יקלוטו לרוצחי ח"ל קמ"לן נמצא שארץ תשעת המטות יש בה שכינ' וחביבא לדירה ולקבורה וכולה היא שוה לענין זה אלא לדרישו' שאתה דורש שיהיו בחלקו של יהוד' ולא בגליל וארץ סיחון ועוג אע"פ שאין בה שכינה ואין בה אותה חבה כיון שתקן לה ערי מקלט יש לה עגלה ערופה כשאר מצות א"י וזה מרבוייא דקרא וח"ל אין בה ערי מקלט ואין לה דין עגלה ערופה ומרבוייא דקרא ערי מקלט קולטות לרוצחים שבה ומכאן יתבאר כי מה שקראה הכתוב טמאה הוא כמו שפי' רש"י ז"ל שנקראת כן מפני שאין בה שכינה לא כמו שפי' המפרשים שפירושו טמאה בעיניכם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף