שו"ת תשב"ץ/ג/סח
שו"ת תשב"ץ 
ג סח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה סח:
מוסתגאניס. שאלת ראובן מת והניח אשה ובת ובן ומת הבן ונשארה אמו אחריו כמו עשר שנים ויותר והניח הבן ארבעה בנו' והיה לראובן בת נשאת לשמעון והחזיק שמעון בבית בלי שום ערעור לא האלמנה ולא בנו' הבן וזה הבית היה כתוב לאשה בכתובת' בשטר מקויים ומתה האשה ונשארה הבית ביד שמעון בעל הבת ובנו' הבן שוכרו' מקום לדירתם ולא היה להם חזקה לא בחיי אם אביהם ולא אחר מיתתה אחר זה מת שמעון והניח שלש' זכרים והחזיק בבית אחר מיתת אביהם קרוב לט"ו שנים מלבד מה שהחזיקו אביהם בחייו בלי שום מערער מבנו' הבן הנ"ז אחר זה בני שמעון הנ"ז מכרו הבית ללוי והבנים האלה הגדול שבהם יש לו קרוב לעשרים שנים ולא קנה אותה אלא במעמד שלשה אחים והקטן היה תחת ממשלת אחיו והיתה המכירה בערכאו' של עכו"ם כמנהג המקום וקבלו השנים הגדולים אחריו' כל מערער ודר בבית לוי קרוב לשנה בידיע' בנו' הבן כי בעיר היו כשקנה לוי הבית ותקן הבית וטרח בו טורח גדול אחר זה נתחרטו האחים וערערו מצד אחיהם הקטן בדיני האומו' אבל מצדם לא יכלו ולוי התחזק עליהם באחריו' שקבלו עליהם אחר זה באו לדיני ישראל ובטל המכירה ודן שיחזור הבית לבנו' הבן כי הבן הוא היורש אחר זה העידו עדים ששמעו מהאלמנה שהיא מכרה מכח צד"אק שלה הבית לשמעון והיה אומר שמעון גם אני קניתיה והדיין דן שכיון שאין שם עדים וקנין העדו' בטלה וכן אחד מן העדים נשא בת לוי. ואמרו שהוא קרוב:
תשובה: אין לבנות הבן זכו' בקרקע זה מכמה פנים חדא שכיון שהחזיק שמעון בקרקע זו שנים רבות בלא שום ערעור מהאלמנה הכתובה לה בנדונייתה מתור' חזקה זכה בה ואלו היה קיים היה צריך טענה והיו ב"ד צריכין לידע ממנו היאך החזיק בו אבל כיון שמת אין יורשיו צריכים טענה שהרי טענינן ליורש כדאיתא בפרק לא יחפור (בבא בתרא כ"ג ע"א) ובפ' חזקת (בבא בתרא מ"א ע"א) וגם לוי הלוקח א"צ טענה שהרי טוענין ללקוחו' כמו שטוענין ליורש כדאיתא התם (שם) ואין כאן חיוב שבועה כלל לא ליורשי שמעון המוכרים ולא ללוי הלוקח שאפי' היה שמעון קיים והיה טוען בתור' קנייה באה לידי והחזקתי בה ג' שנים נאמן בלא שבועה דחזקה בשמה היא ובלבד שיברר החזקה וכן כתבו הראשונים ז"ל וכ"ש שאין ליורשיו ולא ללוי הבא מכחם חיוב שבועה הרי שמטעם זה נתבטלו טענו' הבנו' על הבית הזה. ועוד שכיון שהם בעיר וראו שנמכר הבית בערכאותיהם מכירה קיימ' בדיניהם והחזיק בו הלוקח ושתקו והניחוהו לדור בו ולא ערערו לפני הערכאו' לבטל המכירה הרי המכירה קיימ' אפי' לא היתה חזקה לשמעון בבית והכי איתא בתוספתא דבבא בתרא המוכר שדה חברו במעמד חברו לא עשה ולא כלום מקיימני אחריו דבריו קיימים וא"כ אפי' היה בית זה לבנו' וראו שנמכר בפניהם ושתקו והניחוהו לדור בו הרי הוא כאלו קיימו מכירתו והמכירה קיימת וכבר כתב התוספתא זו הרמב"ן ז"ל בספר הזכות בפרק אלמנה לכ"ג. ואין להם טענה לומר האחרון נוח לי והראשון קשה ממנו כדמשמע בפ' חזקת (בבא בתרא ל' ע"ב מ"ג ע"ב) שהרי לא מחמת טענה זו הם רוצים לזכות הבנו'. ועוד דלא מקבלינן טענה זו אלא היכא דמוכח כדאיתא התם (שם) ובפרק שני דייני גזרו' (ק"ט ע"א). עוד מפנים אחרים נתבטלה טענת הבנו' מבית זה שכיון שראו לוי בונה וסותר ומתקן בבית ושתקו הרי הודו לו שאין להם זכו' בבית זה ואפי' לאלתר הויא חזקה וכדאמר בפ' חזקת (בבא בתרא מ"ו ע"ב) לא עבידי אינשי דנחתי אריסי לארעייהו ושתקו וכן בענין סתימ' החלונו' אר"נ (שם נ"ט סע"ב) ולסתום לאלתר הוייא חזקה שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק וכן אמרי' התם דאי דלי ליה צואי דפירי לאלתר הוויא חזקה דמשמע דבכל מקום שאנו רואים בשתיקתו שהוא מודה שאינה שלו הפסיד.. ומה שהעידו עדים ששמעו מן האלמנה שהיא מכרה הבית לשמעון והיה כתוב לה בנדונייתה אם נתקבלה עדו' זה בב"ד דנין על פיה' ואע"ג דליכא קנין עדו' כשרה היא שלא העידו במכירה שצריכה קנין אלא שהעידו ששמעו כן מפיה וכיון שדרך הודאה היתה אומר' כן מעידים ומקיימין עדותם. והכי איתא בפרק שבוע' הדיינין ואע"פ שבן אחד מהעדים הוא חתן לוי אינו פסול לעדו' ללוי דקי"ל אבי החתן ואבי הכלה מעידין זה לזה כדאיתא בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ח ע"ב) וכל זה אפי' לא היתה טענה אחר' לבטל תביע' הבנו' מכל אלו הטענו' אין לבנות ראובן זכות בזה הבית כלל. ולענין בני שמעון שמכרו ללוי אם לא היה לגדול עשרים שנה מכרו בטל דקי"ל למכור בנכסי אביו עד שיהיה בן כ' כדאיתא בפ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ה ע"א) ואם יש לו כ' שנה מכירתו קיימ' עליו ועל אחיו הקטן וא"צ מנוי אפוטרופוס דיתומים שסמכו אצל ב"ה דינו כאפטרופיס אבל האמצעי שלא היה קטן וגם לא היה בן כ' יכול לבטל המכירה אבל מפני שקבל עליו אחריו' חייב בכל הפסד שיגיע ללוי מפני ביטול מכירה זו בחלקו וכן הדין אם הגדול אין לו כ' שנה ונתבטלה המכירה גם בחלקו גם בחלק הקטן חייב בכל הפסד שיגיע ללוי מפני בטול מכירה זו וכל טענו' אלו לזכו' בני שמעון היה מן הדין לקיימם אלו באו מתחלה לדון בדיני ישראל אבל כיון שהלכו תחלה לדון לפני האומו' ובדיני האומו' יצאו חייבין הרי הם כאלו קבלו עליהם לדון באותו דין ומחלו זכותם והרי מה שדנו האומו' בין לוי ובין בני שמעון קיים ודין הבנו' בדינינו אין להם דין ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |