שו"ת תשב"ץ/ב/צג

שו"ת תשב"ץ ‏ ב צג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה צג: עוד שאלת ספר תור' שמחמת יושנו נתקלקלו היריעות הראשונ' והאחרונ' עד שלא נשאר בהן כדי לגול עמוד מהו לתפור עם היריע' הישנ' כשיעור לגול מגויל חדש וחששת לעשו' מעש' בדבר מפני שמצאת להרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' ס"ת בלשון הזה אין עושין ביריע' פחו' מג' דפין וכו' בד"א בתחלת הספר או באמצעו אבל בסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד עושין אותו דף לבדו ותופרין אותו עם שאר היריעו'. ונר' לך דדוק' במקום הכתב שרי למעבד יריעה בת דף אחד אבל שלא במקום הכתב אסור אפי' בסוף הספר וכ"ש בתחלת הספר שאפילו מקום הכתב אסור כ"ש שלא במקום הכתב זה ירא' מלשון שאלתך שהוא דעתך ואע"פ שלא בא מפורש בדבריך:

תשובה: נרא' שהוא מותר לכתחל' וק"ו הוא שאם במקום הכתב התרנו בסוף הספר יריע' בת דף אחד כ"ש שלא במקום הכתב לפי שלא נאמר זה מהלכ' למשה מסיני ובפ' השותפין שרצו (י"ד ע"א) הזכירו דין זה לא אמרו שיהא דין זה הלכ' למשה מסיני וכל מה שאסרו חכמי' בזה אינו אלא מפני שאין זה נוי בספר ואנו צריכין להתנאו' במצות ולעשות יריע' בת דף אחד או בת שתים הוא מגונה וגם לעשות' יתר מבת שמנה יש בה שינוי מחברותי' והיותר נאה לס"ת הוא שיהיו מג' ועד ח' ומהאי טעמ' אמרי' בפ' הקומץ רבה (מנחות ל' ע"א) שאם נזדמנה לו יריע' בת ט' דפין יחלקנ' ד' מכאן וה' מכאן שזה הוא יותר נאה שיהיו היריעו' שוות או קרוב לשוות ולא שלש מכאן וששה מכאן שאין זה נוי לספר שתהי' אחת גדול' כפלים מחברתה וכן פרש"י ז"ל שם ובסוף הספר שדרך הסופרי' לעשות יריע' בת דף אחד התירו שאין זה מגונ' כלל בסוף הספר וכיון שמזה הטעם הוא אם תפר יריע' קטנ' כדי לגול עמוד בין בתחלתו בין בסופו שפיר דמי ואפי' לכתחל' ומה בכך ואפי' הי' אסור לעשו' כן בתחלת עשייתו עכשו שנתקלקל מחמת יושנו ודאי שרי שלא נאמר זה אלא בתחלת עשייתו ודומ' למ"ש בפ' התכלת (מנחות מ"ב א') גבי ציצית רבינ' ורב סניא הוו יתבי גבי דרב אשי אסתתר קרנא דגלימי' דרבינא ובציר ממלא קשר גודל א"ל רב סניא ולא סבר לה מר להא דר' יעקב א"ר יוחנן. אמר לי' בשעת עשייה אתמר ולא עוד אלא אפי' בתוך הספר אם אי אפשר לעשות יריעות אלא בנות ב' דפין או אחד היינו מתירים בשעת הדחק שאין זה מהדברים הפוסלים ס"ת ולא נאמר אלא למצוה היכא דאיפשר והרמב"ם ז"ל לא מנה זה בכלל דברים הפוסלים ס"ת בפ"י מה' ס"ת וכן כ' בפי' שלא נאמרו דברים אלו אלא למצו' לא לפסול. ומה שהוקש' לך בשאל' אחרת מאחר דקי"ל שצריך לעיני כל ישראל באמצע שיטה ומוכח בגמ' (שם) דבעינן נמי שיהא בסוף הדף היאך אמרו בבריית' אבל בסוף הספר אפי' דף אחד אפי' פסוק אחד. הא לא קשיא כלל דה"ק שיהא אותו פסוק ממלא כל הדף שיהיו השטות קצרו' ובס"ת שהדפין קצרים וזה הוא שהקשו שם פסוק אחד ס"ד אלא אימא אפילו פסוק אחד בדף אחד כלו' ושיהא כל הדף מלא וכדתניא באידך ברייתא (שם) מקצר ועול' עד סוף הדף וחשבון השיטין שבכל דף שהזכיר הר"מ ז"ל אינו מעכב ולא הוזכר בתלמוד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף